בסוף יולי 2016 וסמוך לפתיחת ועידת המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בארצות הברית, פורסמו באתר "וויקיליקס" מיילים מביכים מחשבונותיהם של בכירים במטה המפלגה. אחר פרסום דבר התקיפה של מטה המפלגה הדמוקרטית חשפה חברת קספרסקי מערך ריגול קיברנטי מתקדם ורחב היקף, המכונהProject Sayron , ברוסיה. מערך זה – כך סבורים מומחים – פועל ברוסיה זה מספר שנים. ההסלמה הקיברנטית בין רוסיה לארצות הברית באה על רקע פעילות סייבר התקפית רוסית בסוריה ובאוקראינה וככל הנראה במדינות נוספות במזרח אירופה. האירועים המתוארים במאמר ממחישים ומגבירים את הצורך...
ההסכם הרוסי-אמריקאי להפסקת אש בסוריה נכנס לתוקף בערב ה-12 בספטמבר. המשטר הסורי אמנם ברך על ההסכם, אך הנשיא אסד מיהר להכריז על נחישותו להשיב לשליטת המדינה הסורית את כל השטחים הנמצאים בידי "הטרוריסטים" ונמנע מכל הפגנת נכונות להיעתר לדרישות מתנגדיו לקידום רפורמה שלטונית. הסוגיה העיקרית שצריכה להטריד את מנוחתה של ישראל על רקע הסכם הפסקת האש נוגעת למציאות בדרום סוריה. עד כה, חזית זו הייתה מיוצבת באופן יחסי: חיל האוויר הישראלי נהנה מחופש פעולה בשמי דרום סוריה עם הסכמה בפועל של רוסיה; ניכרה דומיננטיות במרחב של כוחות מורדים מתונים...
ההסכם בין רוסיה לארצות הברית על הפסקת אש בסוריה, שאמור להיכנס לתוקפו ב-12 בספטמבר, הוא פשרה בין שתי מעצמות יריבות בעלות סדר יום שונה ויעדים שונים שעלולים להקשות על יישום ההסכם. היעד המדיני הראשי של רוסיה הוא להיחלץ ממשטר הסנקציות שהוטל עליה בעקבות סיפוח חצי-האי קרים ומעורבותה במשבר באוקראינה. ארצות הברית חותרת מצדה לסיים את הלחימה בסוריה בהכרעת גורמים אסלאמיים רדיקלים, הפועלים במדינה, ובמניעת פגיעה מסיבית באזרחים. כמו גם לשמר את תדמיתה כמעצמה מובילה במזרח התיכון ולבסס את מעמדה כשחקן שביכולתו לעצב את הסדר העתידי באזור. אין בהסכם שהושג...
ישראל לא התלהבה מלכתחילה מהיוזמה הרוסית ודחתה את תגובתה אולם נאלצה להגיב בחיוב כדי לא להיתפס כסרבנית שלום ומחשש לפגיעה במערכת היחסים העדינה בינה לבין רוסיה. יתכן גם כי בישראל מעריכים שבכוחה של היוזמה הרוסית לנטרל יוזמות אחרות, כמו החלטה במועצת הביטחון, שתכלול עקרונות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ברור כי אין חפיפה מלאה בין האינטרסים של רוסיה וישראל במזרח התיכון, וכי רוסיה יכולה מעת לעת להפתיע את ישראל למרות התפאורה של התיאום האווירי-המבצעי ביניהן בזירת סוריה. קשה לשער שהן הפלסטינים והן ישראל ירככו את עמדותיהן, כדי לרצות את מוסקבה,...
מהבחינה המבצעית, הפעלת המטוסים הרוסיים מאיראן כשלעצמה אינה משפיעה על ישראל. רוסיה ממילא תוקפת את הארגונים הג'האדיסטים בסוריה – ויש בכך אינטרס ישראלי – ואין זה משנה הרבה לישראל אם מטוסיה יוצאים מרוסיה וסוריה, או מאיראן. יציאת המטוסים לתקיפה מאיראן גם אינה אמורה להשפיע על התיאום המבצעי שעליו הוסכם בין רוסיה לישראל. אבל חשוב יותר הוא ההקשר הכולל של שיתוף הפעולה המתרחב בין רוסיה לאיראן. איראן כבר לוחצת להגיע לעסקת נשק גדולה עם רוסיה, הצפויה לשנות רכיבים חשובים ביכולות הצבאיות שלה. למרות שאספקת נשק כזו נאסרה בהחלטת מועצת הביטחון לשנים...
"הקפאת תצורה", מסתבר, היא יעד יומרני במלחמת האזרחים והמלחמה באמצעות גורמים שלוחים בסוריה. הקושי לקדם יעד זה מתבטא באי-היכולת לייצב הפסקת אש; כל אזור שמשוחרר משליטת 'המדינה האסלאמית' נתפס על ידי גורם אחר, לעיתים לא פחות קיצוני; גם אם 'המדינה האסלאמית' תובס צבאית, עדיין האידיאולוגיה והרעיון הדאע"שיים לא ייעלמו ויתעוררו מחדש, בין היתר בשל המשך ההתנגדות לשלטון אסד, שתעודד מוטיבציה של גורמים קיצוניים – מדינות ואוהדים אינדיבידואלים – להמשיך בליבוי הכאוס בסוריה ובסביבתה;
ארגוני המורדים מסתגלים במהירות למצבים חדשים, מתאחדים או...
במהלך הביקור שערך באחרונה במצרים מלך ערב הסעודית, סלמן בן עבד אל-עזיז, חתמו הצדדים על הסכמים בילטראליים במגוון נושאים, דבר המשקף את התחזקות התיאום והסיוע ההדדי בין ריאד לקהיר. להסכמים שגובשו במהלכו של ביקור זה עשויה להיות השפעה שלילית על מעמדו מבית של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, וכן על מעמדה של מצרים בעולם הערבי. בה בעת, למרות שנדמה, כי שתי המדינות נמצאות בירח דבש, שוררות ביניהן עדיין מחלוקות לא מועטות, בראש ובראשונה אשר למדיניות שיש לאמץ ביחס לסוריה ולתימן וכן בשאלת היחס כלפי האחים המוסלמים. חילוקי הדעות בסוגיות אלה עלולות...
אם ארצות הברית שואפת להגביר את השפעתה על עיצובה של סוריה בעתיד, עליה לגבש קואליציה אפקטיבית של כוחות מורדים שמבחנה הראשון יהיה השתלטות על העיר א-רקה. כדי לשפר את סיכויי הצלחתו של המהלך, ארצות הברית נדרשת לנקוט מספר מהלכים משלימים ובהם: תאום המהלך עם רוסיה; התחייבות אמריקאית פומבית, כי אסד לא יישאר בשלטון; מניעת הישגים טריטוריאליים נוספים מ-אסד על חשבון כוחות המורדים; העברת מרכז הכובד של מלחמת האזרחים לאזורים שבשליטת 'המדינה האסלאמית'; סיוע כלכלי, הומניטרי ואזרחי לכוחות המורדים; כינון "ממשלת צללים" על בסיס ארגוני האופוזיציה...
ב-14 במארס 2016 הכריז ולדימיר פוטין, במפתיע, על הסגת החלק העיקרי של יחידות הצבא הרוסי מסוריה, לאחר שלטענתו הושגו המטרות שהוצבו בפני הכוח הרוסי עם כניסתו לסוריה לפני חמישה וחצי חודשים. לאור ההפתעה מהצעד הרוסי ובהיעדר הסבר חד-משמעי להחלטה, הוצעו הסברים אפשריים שונים להתפתחות זו. לדעת מחברי המאמר ההודעה הרוסית אינה משקפת החלטה על נסיגה מלאה ואינה מודיעה על סיום מעורבותה בסוריה, אלא משנה את מתכונת המעורבות. זאת, במטרה להפחית סיכונים, לממש קלפי משא ומתן ולהעביר מסרים, וכן לשמור על יכולת לחזור במהירות למתכונת הקודמת.
ב–27 בפברואר 2016 נכנסה לתוקף הפסקת אש בסוריה בין כוחות משטר אסד והאופוזיציה. הפסקת האש הושגה לאחר שארצות הברית ורוסיה הגיעו להבנות באשר לתנאיה, בשאר אל-אסד ונציגי המורדים שהשתתפו במגעים שהובילו לסיכום קיבלו תנאים אלה, והפסקת האש אף עוגנה בהחלטת מועצת הביטחון. עיקר כוחן של ההבנות להפסקת האש, הוא התבססותן על הסכמה בין רוסיה וארצות הברית, הנחושות לקדם הסדר רחב יותר בסוריה, לאור הקושי לסמן 'משחק סיום' והתעייפות מהעיסוק במשבר בסוריה. לשם שמירת הפסקת האש יהיה עליהן לרסן שחקנים המעורבים במשבר – כל אחת במחנה שלה. לארצות הברית חשוב להתרכז...
ב-23 בדצמבר 2015 דווח על אודות תקלות ברשת החשמל בחלק ממערב אוקראינה. זאת, לאחר ששובשה פעולתן של 27 תחנות חלוקה ושלוש תחנות כוח, דבר שגרם לקריסה של אספקת החשמל ובתים רבים נותקו מהרשת. לא הייתה זו הפסקת חשמל שגרתית: רשויות אוקראינה מעריכות שהגורם לתקלה היה מתקפת סייבר, שמקורה ברוסיה. קיים קושי להוכיח באופן מידי ובוודאות מי עמד מאחורי המתקפה, אולם, ניתן להניח שעם הזמן הרשויות המוסמכות באוקראינה, בסיוע גורמים במערב, יבררו את זהותו של הגורם התוקף. השערות אשר למניע האפשרי תומכות בחשד שרוסיה היא הגורם האחראי למתקפה. אם אכן רוסיה, היא...
