בשנה האחרונה ניכרת פעילות ערה בשוק הנפט העולמי בעקבות הסנקציות שהטילה ארצות הברית על איראן והתפתחויות במשק העולמי. מבחינת הממשל האמריקאי, לערב הסעודית נועד תפקיד חשוב – לווסת את המחסור הצפוי בנפט האיראני בשוק ולמתן את מחיר הנפט בעולם, אלא שצורכי הממלכה עצמה מחייבים מחירי נפט גבוהים יותר. מה גם שהיא עומדת דה-פקטו בראש ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק), שחותר להעלות את מחירי הנפט. נכון לתחילת 2019 מחיר חבית נפט (מסוג WTI), עומד על כ-46 דולר. מאמר זה בוחן כיצד מנסה הממלכה לתמרן בשוק הנפט בין צרכיה התקציביים מבית לבין הצורך...
החלטות שקיבל לאחרונה הסנאט האמריקאי בתגובה לרצח העיתונאי הסעודי, ג'מאל חשוקג'י, ולעתיד המעורבות האמריקאית במלחמה בתימן, משקפות את הפער הגדול הקיים כיום בין עמדת הנשיא טראמפ וממשלו לבין רבים מהמחוקקים באשר ליחס לסעודים. להערכתנו, הלחצים המופעלים על הממשל אינם מיועדים כדי להביא לסיום הקשרים ההיסטוריים עם ערב הסעודית, אלא הם מכוונים לשלוח מסר ולהבהיר לממלכה ובעיקר ליורש העצר, מוחמד בן סלמאן, כי להתנהלות סעודית "לא אחראית" יש מחיר וכי חובה עליה לקחת בחשבון גם את הצרכים והאינטרסים האמריקאים. הרושם הוא, כי, למרות רצונו של הנשיא...
הגיליון השמיני של "מעבר לרשת" עוסק בהרחבה בפרשה שמסעירה את העולם הערבי ואת הזירה הבינלאומית כולה מאז אוקטובר 2018: רצח והיעלמות העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י. דמותו של האיש, הסיבות לרצח והדרך בה בוצע השתלבו לכדי יצירת סיפור מעניין שעורר שיח יצרי, בראש ובראשונה על ערב הסעודית והעומד בראשה (בפועל), יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וגם על טורקיה, ארצות הברית ועל סוגיות של חופש עיתונות וחופש הביטוי עבור מי בעולם הערבי שאינם רואים עין בעין עם שליטיהם ומותחים עליהם ביקורת בפומבי. בנוסף, מנותח השיח סביב אירועי נובמבר ברצועת עזה – העברת...
בחודש נובמבר הונחה אבן הפינה לפרויקט להקמת כור מחקר גרעיני ראשון בערב הסעודית. עניינה של הממלכה בנתיב הגרעיני אינו חדש, כמו גם החששות שישנן כי בנסיבות ותנאים מסוימים היא עלולה לבחור לפנות לכיוון הגרעיני הצבאי. ערב הסעודית מעלה טיעונים כבדי משקל בדבר הצורך שלה באנרגיה גרעינית אזרחית כדי לענות על דרישותיה האנרגטיות הגוברות, להפחית את תלותה בנפט ולשחרר יותר ממנו ליצוא, אך די ברור כי המניע העיקרי בעת הזו לפיתוח הגרעין הוא ביטחוני: בעיניה, ההסכם הגרעיני שנחתם עם איראן הגביר את תוקפנות טהראן ולא עצר את שאיפותיה הגרעיניות ארוכות הטווח. ריאד...
בחודשים האחרונים דווח כי ממשל טראמפ שוקד על תכנית ליצירת כוח צבאי ערבי משותף, "ברית אסטרטגית מזרח תיכונית", שכבר זכתה לכינוי "נאט"ו ערבי". מבחינת ארצות הברית, קואליציה ערבית אזורית יכולה למנוע, או להפחית, את הצורך בהצבה של כוחות אמריקאים על הקרקע, שכן ברית זו תוכל עקרונית לכלול גם לחימה נגד החתרנות והתמיכה בטרור מצד איראן וכן נגד הברחות הנשק מאיראן לשלוחיה במזרח התיכון. הניסיון למסד ברית צבאית ערבית אינו חדש וההיסטוריה של ניסיונות כאלו אינה מבשרת טובות לעתיד "נאט"ו הערבי" וליכולתו לעמוד ביעדיו,...
את ביקורו של ראש הממשלה בעומאן יש לראות כשלב נוסף בקידום נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות. היחסים בין ישראל לעומאן אינם חדשים, אך הפומביות לו זכה הביקור על ידי הסולטנות, כמו גם ההופעות הרשמיות של משלחת הג'ודו הישראלית באבו-דאבי ואירוחה המתוקשר של שרת התרבות הישראלית שם, מסמלים התפתחות בנכונות של חלק ממדינות המפרץ להחצין את יחסיהן עם ישראל גם כלפי פנים ולאותת פומבית על אודות נכונות לקדם באופן הדרגתי את נרמול היחסים עמה, אמנם בכפוף להתקדמות קונקרטית בתהליך המדיני. מבחינת ישראל, ראוי יהיה לנצל את הישגיה בזירה האזורית, למנף את השיפור...
פרשת חשוקג'י, שעדין רחוקה מסיומה, מציבה את האתגר המשמעותי ביותר ליחסי ארצות הברית וערב הסעודית מאז פיגועי הטרור בארצות הברית בספטמבר 2001. תגובת ארצות הברית עד כה משקפת את התפתלות הממשל בין הבנתו כי התנהלות ערב הסעודית אינה יכולה לעבור ללא תגובה, לבין שאיפה לא להודות בכישלון מדיניותו לראות בממלכה את עמוד התווך של מדיניותו במזרח התיכון, בדגש על המאמצים להכלתה של איראן. ההתפתחויות האחרונות מחזקות את אי השקט הפנימי שקיים כבר מזה זמן בממלכה, על רקע התנהלותו המתעמתת של יורש העצר, מחמד בן סלמאן. תקופה של אי יציבות בממלכה, אליה חשוב...
הגיליון השביעי של "מעבר לרשת" עוסק במגמות רוחביות בעולם הערבי. החלק הראשון של הגיליון יתמקד בשיח, המוגבל בממדיו, אודות שלוש המדינות הלא-ערביות במזרח התיכון: ישראל, איראן וטורקיה. בחינה יסודית של הנושא מלמדת ששלושתן, באופן שנבדל זו מזו ואולי בניגוד למצופה, לא משקפות איום כלפי הציבור הערבי, או לכל הפחות לא איום חמור לעומת בעיות פנים-מדינתיות או סוגיות אזוריות כמו המאבק באסלאם הסוני הרדיקלי. החלק השני ידון בשלוש מגמות בולטות בשיח העכשווי שמבטאות הלכי רוח משותפים לציבורים במספר מדינות. הראשון הוא צמצום מרחב האקטיביזם והתקשורת...
בחינה של כמה מהסוגיות הניצבות על סדר היום בין ארצות הברית לבין מדינות המפרץ, בעיקר בינה לבין ערב הסעודית, מראה כי שני הצדדים מתקשים לתת מענה לציפיות הגבוהות לגבי היחסים ביניהם, שנוצרו לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות. ההתפכחות ההדדית תחייב אותם להעריך מחדש את יכולתם לעצב מדיניות שתקדם את מימוש היעדים שלהם. מבחינת הממשל האמריקאי נכון הדבר בעיקר אשר לתקוותיו להישען ביתר שאת על מדינות המפרץ כדי לקדם את יעדיו מול איראן ומול הפלסטינים. פערים אלה משליכים ישירות על ישראל, תוך שמתחדדים הפערים בין מפגש האינטרסים בינה לבין מדינות המפרץ בחלק...
בעוד רבים חוששים, ובצדק, ממרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון וסדר היום האזורי והבינלאומי ממוקד בתחום זה, האזור עצמו נמצא בעיצומו של מרוץ חימוש קונבנציונאלי. הכמות והאיכות של הנשק המגיע לאזור עלולים לפגוע ביתרון הצבאי האיכותי הישראלי. המוטיבציה מאחורי הרכישות קשורה בעיקר בחשש מפני איראן, ולמצער בתחרות פנים-אזורית, ולרצון של מדינות ערב, בראשן מדינות המפרץ, למצב את עצמן כגורמים בעלי מעמד ויוקרה.
הים האדום ובמיוחד חלקו הדרומי, סביב מצרי באב אל-מנדב, הפך בשנים האחרונות לזירה לתחרות ולמאבק בין שחקנים אזוריים ומעצמות. לצד מדינות השוכנות לחופי הים האדום וקרן אפריקה, באזור גם נוכחות ארצות הברית, סין, איראן המעורבת במלחמת האזרחים בתימן ואף טורקיה. גם שחקנים תת-מדינתיים, כארגון 'המדינה האסלאמית', א-שבאב בסומליה וכן המורדים החות'ים ואל-קאעדה בתימן, פועלים באזור .בינתיים אין הפרעות לנתיבי השיט והתעופה של ישראל, המקשרים אותה אל האוקיינוס ההודי, המזרח הרחוק ואפריקה. אולם, על העוסקים בנושאים האסטרטגיים בישראל להגביר מודעות לזירה זו...
הגיליון השישי של "מעבר לרשת" עוסק במספר סוגיות שונות שתפסו את מרכז השיח בעולם הערבי בחודשים האחרונים. נושא החלק הראשון הוא "צעדות השיבה", שרשרת האירועים סמוך לגדר הגבול ברצועת עזה, שהתקיימו ברצף במשך כשישה שבועות בין ה-30 במרץ (יום האדמה) ל-15 במאי (יום הנכבה). אלה תיבחנה דרך השיח הציבורי בעזה, בשלושה רבדים: ההישרדותי, האידאולוגי והנרטיבי. הנושא השני הוא שלוש מערכות הבחירות שנערכו בלבנון, טוניסיה (מוניציפליות) ועיראק. במבט רוחבי אפשר להצביע על מגמות משותפות לכל המקרים, ביחס לאמון בשיטה הדמוקרטית, אחוזי ההצבעה,...
