מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
ההתפתחויות הצבאיות האחרונות במלחמת האזרחים והשלוחים בסוריה, שהחלה לפני שבע שנים, מצביעות כי המלחמה מצויה בפתחו של שלב חדש. החסם העיקרי להסדרה פוליטית הוא העובדה שהתנאים שהציתו את מלחמת האזרחים מלכתחילה, ואת היריבויות שעזרו להנציח אותה, כולל ההתערבות של שחקנים מבחוץ, עודם שרירים וקיימים. מציאות זו, שבה רבים מהאינטרסים של השחקנים השונים מתנגשים, מבטיחה את המשך החיכוכים והעימותים. ישראל צרכה להתארגן לבאות בהרחבת שיתוף הפעולה עם ארצות הברית וירדן, תוך שמירה על הדיאלוג האסטרטגי עם רוסיה.
במהלך ראיון שנערך עמו בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (31 בינואר 2018), אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן כי ממשלת לבנון פרסמה מכרז לניצול הגז הטבעי במימי הים התיכון, כולל בשטח השייך לישראל. דבריו גררו תגובה מתלהמת של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה, וכלי התקשורת בישראל ובלבנון מדווחים כי הארגון מאיים לפגוע באסדות הקידוח של ישראל בים התיכון. חלופי ההצהרות, ובפרט התעלמותה של ממשלת לבנון מניסיונות ישראל לפתור את המחלוקת בנושא הגבול הימי, מצדיקים מעורבות חיצונית שתמנע את המשך ההידרדרות. הממשל האמריקאי יכול למזער את סכנת ההתלקחות אם יחזיר...
אירועי סוף השבוע בחזית הסורית יכולים להתפרש כניסיון איראני לפעולה חשאית בשטח ישראל, או כהתגרות מכוונת שמטרתה לשנות את כללי המשחק – שאפשרו עד כה לישראל לתקוף בסוריה על מנת להגביל את התעצמות חזבאללה והתבססות איראן ושלוחיה ללא תגובה רוסית. התגובה הישראלית הרחבה המחישה לאיראן ובעלי בריתה את יכולת ישראל לפעול בצורה רחבה בשטח סוריה ולעמוד על הקווים האדומים שהיא הגדירה לעצמה. המסקנה האיראנית יכולה להיות מצד אחד זהירות רבה יותר, ומצד שני נכונות להעלות את המחירים עבור ישראל. ריבוי השחקנים בסוריה מאפשר לישראל לפעול בשילוב של אמצעים...
מצבה האסטרטגי של ישראל הוא מהטובים לאורך 70 שנות קיומה, אך שולי הביטחון צרים ולסיכוני ההסלמה חוקים משלהם. ישראל אינה יכולה לנוח על 'זרי הדפנה' ולצפות כי ללא מהלכים מעצבים ניתן לשמר את המצב האסטרטגי המשופר. מומלץ למצות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנובעות ממנו, כמו גיבוש קואליציה דואלית רחבה – גם מול הטרור הג'האדי וגם לבלימת ההשפעה השלילית האיראנית בעיקר בזירה הצפונית. בד בבד, זו העת לקדם מהלכי היפרדות מהפלסטינים ולהסיר את האיום הקיומי מהלקסיקון הלאומי.
סוגיית הפליטים הפלסטינים נחשבת מזה כשבעים שנה אבן נגף מרכזית לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. זו נתפסת יותר כביטוי של מחדל מתמשך של מדינות ערב, ישראל והקהילה הבינלאומית, שלא השכילו להפריד את פתרון הבעיה מההסדר המדיני. למרות מצוקתם המתמשכת של הפליטים, הנושא עדיין נתפס כקלף מיקוח מרכזי של הפלסטינים במשא ומתן לשלום. עם זאת, נראה שערכו של קלף מיקוח היסטורי זה יורד עם העלייה במספר הפליטים בעולם והיעדר פתרון לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. החלטתו של הנשיא טראמפ להקפיא באחת את הסיוע לאונר"א אמנם לא תורמת ליציבות או מתינות באזור, אך לאחר...
ב-30 באוגוסט האריכה מועצת הביטחון את מנדט יוניפי"ל בלבנון בשנה נוספת, במסגרת החלטה 2373. שגרירי ארצות הברית וישראל הכריזו על שיפור במנדט ועל הישג מדיני מול נשק חזבאללה בשטח, בעוד בלבנון סיכמו "עסקים כרגיל". הדו"ח הראשון למועצת הביטחון מאז ההחלטה משקף את המשך המציאות המוכרת, עם עלייה בפרופיל הנראות של פעילות כוחות האו"ם, ודיווח פרטני מעט יותר על אודות תקריות עם חמושים והתנכלות לסיורי יוניפי"ל. על ישראל לנקוט גישה משולבת: למצות את פוטנציאל התועלת של יוניפי"ל להפחתת הסלמה, לאתגר ביתר שאת את מנגנון...
אי־היציבות המאפיינת את העולם הערבי בשנים האחרונות, מאז פרוץ הטלטלה האזורית, נמשכת. למשטרים במדינות ערב אין מוטיבציה או יכולת להתמודד עם בעיות היסוד המזינות אי־שקט, בכוונות ובפועל, ובמרכזן המצב החברתי־כלכלי. לזעזועים הפנים־מדינתיים מתווספים שסעים ומתיחויות בין השחקנים האזוריים, ובפרט אלו שבין המחנה השיעי בהובלת איראן לבין המחנה הסוני בהובלת ערב הסעודית, שגם מסוכסך בתוך עצמו. עם זאת, המסגרות המדינתיות שורדות והערכות קודמות בדבר פירוק הסדר המדינתי באזור והתפוגגות הגבולות, תוצרי הסכמי סייקס־פיקו, התבררו כחפוזות. הערכה זו תקפה גם לסוריה,...
שבע שנים לאחר תחילת הטלטלה במזרח התיכון ושנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן מתבהרים קווי המתאר של המציאות המתהווה באזור — השחקנים, היריבויות, השותפויות, החזיתות, יחסי הכוחות והתנהלות המעצמות הגדולות. לאחר כמעט שנה לכהונת הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית מתחוורים גם מאפייני הממשל והשפעותיו בזירה הפנימית, ברחבי עולם ובמזרח התיכון. כל אלה מעצבים את הסביבה האסטרטגית הנוכחית של ישראל ואת מרחב חלופותיה למדיניות לקידום האינטרסים הליבתיים שלה. בפתח השנה ה־ 70 לעצמאות ישראל, מאזן הביטחון הלאומי שלה חיובי ואיתן מאוד, אולם...
לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
הגיליון הרביעי של "מעבר לרשת" מתמקד הפעם בשתי זירות שונות (אם כי לא בלתי-קשורות) שעמדו במוקד השיח בעולם הערבי ברבעון זה. החלק הראשון עוסק בהסכם הפיוס הפנים-פלסטיני בין חמאס לפת"ח שנחתם באוקטובר 2017, לאחר שהבשיל בתום תהליך מתוכנן ומחושב של הנהגת חמאס החדשה בהובלת יחיא סנוואר. לא רבים נותנים לפיוס סיכוי לשרוד, אך בינתיים כל הצדדים מרוויחים ממנו – ובעיקר חמאס שרצתה בו יותר מכולם. בהקשר זה, השיח ברשתות חושף תמונה שונה ממה שהצטייר בעיניים ישראליות. החלק השני, שמחולק לשניים, עוסק בדינמיקה האזורית המשתנה בעקבות הרוח החדשה...
ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, הודיע במפתיע במהלך ביקור בערב הסעודית על התפטרותו מתפקידו. בנמקו את ההתפטרות תקף חרירי בחריפות את חזבאללה ואיראן והאשימם בתכנון התנקשות בחייו. נראה כי המהלך הנו תוצאה של החלטה של ערב הסעודית, שננקטה במסגרת מאבק הכוחות בינה לבין איראן, המתעצם בעקבות הישגיה של איראן בסוריה ובעיראק, שהמחישו כי ידה כעת על העליונה במספר זירות במזרח התיכון. לא ברור עד כמה המהלך הנו חלק מאסטרטגיה סדורה שגובשה על ידי ההנהגה הסעודית, הכוללת גם הבנה של הצעדים הנוספים שיידרשו כדי לבלום את התרחבות ההשפעה האיראנית באזור. גם אם מהלך...
