לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
תוצאות מלחמת ששת הימים שינו מהותית את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. ערב המלחמה הייתה ישראל דמוקרטיה קטנה הדוגלת בערכים סוציאליסטיים. המשק הישראלי היה נתון במיתון כלכלי בעקבות גישה אידיאולוגית של המנהיגות הסוציאליסטית, שהקשתה להתאים אותו לצמיחה מהירה של הסקטור הפרטי. המדינה זוהתה כחלק מהעולם המערבי, והמדינות הערביות שהקיפו אותה היו עוינות לה ולא השלימו עם קיומה כמדינה יהודית בלב המרחב הערבי־מוסלמי. ישראל התאפיינה בצביון חילוני, אך כיבדה את הזרמים הדתיים בתוכה.
המלחמה פרצה ב־ 5 ביוני 1967 בבוקר, לאחר תהליך הידרדרות הדרגתי בשלוש גזרות:...
על רקע ההבנות בין ארצות הברית לרוסיה ביחס לסוריה, שלא עולות בקנה אחד עם האינטרס הישראלי, קרב היום שישראל תידרש להפשיל שרוולים ולטבול ידיה בנעשה – אם ברצונה לבלום את ההשפעה וההתבססות האיראנית שם. לישראל כוח פוטנציאלי להרוס את הפרויקט של רוסיה ואיראן בסוריה ולפגוע קשה במשענות של משטר אסד. עליה להפגין נחישות בתביעתה להרחקת כוחות איראן ומיליציות שיעיות הנתונות לשליטתה מרמת הגולן, כמו גם למניעת הקמתן של תשתיות צבאיות איראניות בסוריה שייתמכו בהתעצמות משטר אסד, המיליציות השיעיות וחזבאללה. חשוב להבין כי המשמעות היא פוטנציאל גובר להסלמה...
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה התערער בה מן היסוד תפקודה של המערכת המדינתית והתעוררו שאלות מהותיות אשר לאופן עיצובו של סדר מדינתי עתידי בשטחה ולמשמעויותיהן של המגמות המתהוות בזירה זו לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מזכר זה מציע תשובות לשאלות אלה והמלצות למדיניות בנושאים אלה. הנחת הבסיס של מזכר זה היא כי בסוריה יישמרו הקליפה המדינתית והשלטון המרכזי, זאת על שום ריבוי הגורמים המעוניינים בכך. יחד עם זאת, צפוי כי המערכת הפנימית הסורית תיוותר בעלת מאפיינים "היברידיים", שכן השלטון המרכזי יתקשה להשיג לגיטימיות רחבה ולמסד משילות אפקטיבית...
באחרונה ניכרה עליית מדרגה בשיתוף הפעולה בין איראן לטורקיה לאחר שנים של חילוקי דעות, בעיקר סביב המלחמה בסוריה, כשאיראן תומכת בנשיא בשאר אל-אסד, וטורקיה במורדים הנלחמים בו. שורה של התפתחויות בשטח, ביניהן הצלחתן של איראן ורוסיה להבטיח את המשך שלטונו של משטר אסד, שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לכורדים בלחימה במדינה האסלאמית והחשש מהשלכותיו על שאיפותיהם לעצמאות, וכן החלטת טורקיה להכניס כוחות צבא על מנת למנוע התפתחות זו – כל אלה יצרו את הצורך בהתקרבות איראנית-טורקית ושיתוף פעולה שלהן עם רוסיה. תהליך זה, הצובר תנופה, אינו משרת את האינטרסים...
הגיליון השלישי של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מהנושאים המדוברים ביותר בעולם הערבי בחודשים יוני-אוגוסט 2017. הראשון הוא השיח על אירועי אל-אקצא. סבב האלימות האחרון שם השיב למרכז הבמה את שאלת הדת והלאום במקום, ובהיעדר מנהיגות פלסטינית לגיטימית הבליט את קולו של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בזירה הפלסטינית, אגב אדישות לא מפתיעה של הציבור וההנהגות בעולם הערבי. הנושא השני הוא הלחימה בגבול-סוריה לבנון בין חזבאללה וצבא לבנון לבין היאת תחריר א-שאם והמדינה האסלאמית בשני מוקדים שונים, ובשני מבצעים בתוך חודש שההבדלים ביניהם מגלמים את...
הפיכתה של רוסיה לגורם המשפיע ביותר בסוריה מאז שלהי 2015 הציבה אותה, בין היתר, כטריז בין השאיפות של איראן באזור לבין האינטרסים של ישראל מנגד. פגישתם של הנשיא פוטין וראש הממשלה נתניהו סבבה את שאלת הנוכחות וההשפעה האיראנית בסוריה, כשרוסיה מנסה לתמרן ולאזן בין הרצונות המנוגדים. בשל נסיגתה של ארצות הברית לתפקיד משני, רוסיה הפכה לכתובת הראשית עבור ישראל במאמציה לסכל את האיום האיראני בזירה הצפונית, ולשם כך על האחרונה להפעיל מנופי לחץ על מוסקבה – כמי שבכוחה להשפיע על איראן.
שאלת עתידה של סוריה, ובפרט סוגיית ההשפעה והנוכחות האיראנית בה, תעמודנה במרכז פגישתו של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא פוטין. על השולחן מנעד תרחישים אפשריים שאליהם ישראל מתכוננת, אל מול מכלול שיקולים אסטרטגיים שישפיעו על מדיניותה של איראן. האיום האיראני מסוריה אינו מהווה אתגר ביטחוני בלתי נסבל לישראל בעת הנוכחית וכנראה גם בעתיד, בפרט אם ישראל תנצל בצורה נבונה את שורת הכלים העומדים לרשותה לצמצום הדומיננטיות ולריסון האיום האיראני בזירה הסורית.
ההסדר הרוסי–אמריקאי לגבי דרום סוריה, שהושג בפסגת ה-G20, מהווה מבחן הן לגבי הסיכויים להתניע תהליך לקראת הסדר עתידי בסוריה, והן לגבי היחסים בין שתי המעצמות בכלל. בתוך כך, ומכיוון שכוחות אסד נשענים על הסיוע של שלוחי איראן – מיליציות שיעיות וחיזבאללה – אפשר שישראל תיאלץ לממש את איומיה להגיב לחציית הקווים האדומים שהצהירה עליהם.
ארצות הברית ואיראן מנסות לנצל את היחלשותה של 'המדינה האסלאמית' במזרח סוריה ונאבקות על השליטה בגבול סוריה-עיראק. ברובד האסטרטגי, זהו חלק ממאמץ של שתיהן לייצר רצף יבשתי שיאפשר להן ולבעלות בריתן לחלוש על הנכסים החיוניים שלהן במזרח התיכון: איראן בדרך לחיבור אפקי מטהראן, דרך בגדאד ודמשק ועד ביירות, וארצות הברית בדרך לרצף אנכי מטורקיה, דרך המדבר הסורי, ירדן ועד ערב הסעודית. הדבר עשוי להוביל להסלמה בין הצדדים, דבר התלוי במידה רבה בהתנהלות הרוסית בסוגיה. על ישראל לנצל את המצב ולפעול ביתר שאת בשיתוף פעולה עם ירדן לעיצוב מציאות רצויה עבורה...
האם התקיפות האמריקאיות באחרונה, המתבצעות במערכה נגד דאע"ש, וכן המדיניות הרוסית המתירנית בהפעלת הכוח האווירי בסוריה, הגורמת לפגיעה נרחבת באזרחים ובתשתיות אזרחיות, מעידות על שינוי בסטנדרטים הבינלאומיים בלחימה נגד ארגוני טרור ושחקנים תת-מדינתיים? לאור התרחשויות אלו עולה גם השאלה: האם כללי המשחק החלים על מעצמות חלים גם על מדינות אחרות, שמתמודדות מול אתגר הטרור, כמו ישראל? ובאיזה אופן על ישראל להיערך לסבב לחימה עתידי מול ארגון תת מדינתי אלים דוגמת חמאס או חיזבאללה, הפועל באזורים צפופי אוכלוסין?
הגיליון השני של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה אירועים שתפסו את מרכז השיח בעולם הערבי בחודשים מרץ-מאי 2017. הראשון הוא ביקורו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בערב הסעודית. הביקור זכה להתייחסות נרחבת בעקבות התהודה המרשימה שעורר בקרב הציבור במצרים, במדינות המפרץ ובאיראן. המלך הסעודי ונשיא ארצות הברית ביקשו לשדר מסר של אחדות נגד הטרור ונגד איראן, אך השיח ברשתות מעיד על תוצאה הפוכה של פיצול וחולשה: מצרים כועסת על קטאר וערב הסעודית, קטאר מתקרבת לאיראן, ערב הסעודית כועסת על קטאר והאיראנים לועגים לכולם. הנושא השני הוא שביתת האסירים...
