כל הפרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל

המלחמה ברצועת עזה משפיעה על יחסי ישראל מרוקו בדרכים מנוגדות. מחד גיסא, המלחמה אינה פוגעת באינטרסים המשותפים במישורים המדיני, הביטחוני והכלכלי, ובהשתייכותן לציר אזורי שסדר העדיפויות שלו מדגיש קידום יציבות אזורית על בסיס פיתוח כלכלי ושיתוף פעולה. מאידך גיסא, הארמון ברבאט מתמודד עם לחצים משמעותיים בזירה הביתית ובזירה האזורית לפעול יותר לטובת הפלסטינים ואף לבחון מחדש את יחסי השלום עם ישראל. המשטר במרוקו, בדומה למשטרים נוספים באזור, מנווט בין שני הקטבים תוך ניסיון לדבוק בניטרליות המסורתית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקביל להכלת הפגנות התמיכה...

מאמר זה מתמקד במצב הנמלים ומצב תפעול סחר החוץ הישראלי בהם. נבחנת כלל הפעילות לסוגיה וכן ייחודם של הנמלים השונים בישראל ומגבלותיהם. כן מועלות הבעיות בסוגי הסחר השונים (ובכלל זאת מכולות, צובר ואנרגיה) ומצוינות המלצות להמשך פעילותו ותפקודו של סחר החוץ בהתחשב באתגרי מצב המלחמה. המלצות המדיניות העיקריות שגובשו על סמך הבחינה: – שיפור יכולות הובלה יבשתית מהנמלים – בעיקר כמענה לאתגר המחסור בנהגים ומשאיות. – גיבוש פתרון במשרד האוצר לכיסוי ביטוח מלחמה לאוניות בנמלי ישראל – כמענה למצב קיצון של סירוב מצד מבטחים...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שבעה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל השביעי נערך בין התאריכים 23-26.11.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם  טעות הדגימה...

התודעה הרווחת בקרב הציבור הישראלי הינה תוצאה של הטראומה הקולקטיבית של ה-7 באוקטובר, שעיצבה תחושה של איום קיומי ולכן הסכמה רחבה שישראל מצויה במלחמת אין-ברירה צודקת. זה הבסיס לתמיכה הציבורית הרחבה מאד במטרות המלחמה ובצה"ל. עם זאת, מלחמה ארוכה, ובוודאי אם תתרחב לחזיתות נוספות או תסתבך, תציב אתגר ניכר בפני חוסנה של החברה הישראלית ועלולה לערער את הסולידריות הציבורית. שחיקה אפשרית בחוסן, ככל שתהיה ניכרת וממושכת, עלולה להקרין לרעה על התמיכה הציבורית במאמץ המלחמתי. 

למן השבוע הראשון למלחמת 'חרבות ברזל' עורך המכון למחקרי ביטחון לאומי סקרים הבוחנים את עמדת הציבור בסוגיות הנוגעות לאמון הציבור בצה"ל ובגופי המדינה, וכן לחוסן החברתי בישראל. תוצאות הסקרים מעידות על כי הציבור רוחש אמון גבוה מאד לצה״ל ומביע ביטחון ביכולתו לנצח את המערכה. אולם, נראה כי עובדה זו נובעת מהזיקה הרגשית של הציבור בצה"ל בעת מלחמה קשה וכן גם מכך שהציבור מכניס את אירועי ה-7 באוקטובר – שגבו מחיר כבד ונצרבו בתודעה הציבורית כתוצאה של מחדל כולל – למעין ״קפסולה״, ומשהה את השפעותיהם עד לתום המלחמה. לכן, נראה כי שיקום...

אחד האתגרים העומדים בפני ישראל בבואה לגבש את האסטרטגיה המנחה הן את המלחמה ויותר מכך – את ראייתה את היום שאחריה, הוא המדיניות מול קטר. בעוד הקשר בין קטר לחמאס פוגע באינטרסים ישראליים מהותיים, בה בעת קטר, באמצעות קשריה עם חמאס, משרתת אינטרסים אחרים של ישראל ויתכן שיהיה לה תפקיד בסיום המלחמה ובמנגנון שיקום הרצועה. על ישראל לבחון את מכלול קשריה עם קטר ולבנות מולה מנופי לחץ אפקטיביים, ישירים ועקיפים. כך או כך, הדילמה הקטרית תלווה את ישראל גם לאחר המלחמה.

מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת 'חרבות ברזל' בעקבותיה יצרו משבר גיאופוליטי ביטחוני מסוכן, שבין היתר מאתגר את תהליכי הפיוס והנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. אולם, המשבר עשוי להוות חלון הזדמנות היסטורי להסכם מדיני משותף לישראל, ארצות הברית וציר המדינות הסוניות המתונות, הרואות לנגד עיניהן את טובת המזרח התיכון ומעדיפות לשתף פעולה למען השקט והיציבות האזורית. על היציבות האזורית מאיים גם משבר האקלים, הממחיש את התלות ההדדית בין מדינות העולם בכלל ובין מדינות שכנות בפרט. אותן מדינות, המכירות בהשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות ההרסניות של...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שישה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל השישי נערך בין התאריכים 16-19.11.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם  טעות הדגימה...

במלחמת 'חרבות ברזל' מותקפת ישראל על ידי גורמים שונים באמצעי לחימה איראניים. מדובר באמצעים בעלי יכולת תעופה, המשנים דרמטית את אופי האיום האווירי. מגוון האמצעים המודגם בסבב הלחימה, לצד יכולות חדשות ומעורבות שחקנים חדשים בסכסוך, הם דגל אדום לבניין כוח ישראלי, שיידרוש הצטיידות באמצעי לחימה ושינוי תפיסות בהקשר זה. בנוסף, נוצרו לישראל הזדמנות לשיתופי פעולה חדשים או חיזוקם של קיימים. על ישראל להדגיש את השתנות האיום האווירי העולמי בחסות איראן, כדי להזכיר כי הבעיה אינה ישראלית בלבד.

בעוד יעדיה הצבאיים-אופרטיביים של מלחמת "חרבות ברזל", כפי שנקבעו על ידי ממשלת ישראל, הם ברורים, לא הוצג רעיון מערכתי מדיני, שהלחימה אמורה לשרת גם אותו. כתוצאה מכך גובר הלחץ הבינלאומי על ישראל להציג יעדים מדיניים התואמים למהלכים הצבאיים של הלחימה. על מנת להיחלץ ממלכוד זה, מומלץ לישראל להציג תכנית מדינית שעיקרה כינון ממשלת טכנוקרטים לרצועת עזה, בתמיכת ומעורבות מדינות ערב הפרגמטיות והקהילה הבינלאומית ובתאום עם הרשות הפלסטינית. גיבוי נרחב יאפשר למעשה לייצב את רצועת עזה לאחר תום המלחמה ובה בעת יתרום לחידוש תהליך הנורמליזציה...

מדינות המפרץ (להוציא קטר) שותפות לרצון להביא לסיום שליטת חמאס בעזה, להחליש את הציר שמובילה איראן ולהנחיל תבוסה לאידיאולוגית האחים המוסלמים. אולם, בעדיפות עליונה מבחינתן היא השמירה על הדטאנט האזורי שהושג בשנים האחרונות, בעיקר מול איראן. לכן, הסיכון הגלום במלחמה אזורית עלול לדחוף אותן להעדיף סיום מהיר של הלחימה על פני התועלת הצפויה מפגיעה בחמאס. לגבי "היום שאחרי", יתכן שהן יהיו מוכנות להשתלב במאמץ לייצב את רצועת עזה, וזאת במציאות אסטרטגית שבמסגרתה מוגרו יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס, יישמר תפקידה האקטיבי של ארצות הברית...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך חמישה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן לקריאת פירוט עיקרי הממצאים לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים: _________________ [1] סקר חרבות ברזל החמישי נערך בין התאריכים 9-12.11.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות...