על רקע החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להסיג כוחותיו מהחבל הכורדי מיהרו התקשורת הבינלאומית ופרשנים רבים להכתיר את רוסיה כ"מנצחת הגדולה" בסוריה, ולהציגה, כמי שנהנית בה מיד חופשית. מפגשי הפסגה הרבים שקיים לאחרונה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם מנהיגים במזרח התיכון הוצגו כרצף עדויות להתקפלות אמריקאית וכניסה רוסית לכל סדק שוושינגטון מפנה באזור. עם זאת, השחקנים האזוריים אינם ממהרים להתנתק מוושינגטון, מזהים את מגבלות כוחה של מוסקבה באזור ומנצלים את קשריהם המתרחבים עם רוסיה לשיפור כוח המיקוח מול ארצות הברית. בפועל, הכורדים הסוריים...
שורת אינדיקציות מצביעה על מאמץ הדדי של איראן וערב הסעודית לשפר את האווירה ביניהן ולהפיג את המתיחות, וכן על נכונותן ללבן מחלוקות באמצעות דיאלוג. ברקע המגעים בין המדינות הנדונים נמצאת המתקפה המיוחסת לאיראן על מתקני הנפט המרכזיים בממלכה ב-14 בספטמבר, שהשביתה זמנית כמחצית מתפוקת הנפט הסעודית. איראן המחישה כי גם אם אינה מעוניינת בהתדרדרות אזורית רחבה, היא מוכנה להסתכן מעבר למה שעשתה עד כה, מתוך ההערכה כי הן ארצות הברית והן ערב הסעודית אינן מעוניינות בהסלמה. כן הבהירה התקיפה האיראנית לריאד את חוסר הנכונות אמריקאית לפעול צבאית מול איראן,...
התקיפה של מתקני הנפט בערב הסעודית, שאחד מהם, אבקאיק, נחשב לגדול מסוגו בעולם, הינה הפגיעה הקינטית החמורה ביותר במתקני נפט במפרץ מאז מלחמת המפרץ הראשונה, מבחינת היקף הנזק והמשמעויות הכלכליות שלה. האירועים חורגים הרבה מעבר לגבולות המלחמה בתימן ובמיוחד אם יסתבר מעל כל ספק שהתקיפה בוצעה משטחה של איראן. בנסיבות אלה יש לקחת בחשבון כי גם אם האיראנים אינם מעוניינים להביא להתדרדרות רחבה מול ארצות הברית, הם מוכנים לקחת סיכונים מעבר למה שעשו עד כה. זאת, בין השאר, מתוך הערכה שהן הנשיא האמריקאי והן הסעודים ומדינות המפרץ האחרות, אינם מעוניינים...
על רקע הצהרת איחוד האמירויות על כוונתה להסיג את כוחותיה מתימן, הרחיבו הכוחות הבדלנים בדרום המדינה הנתמכים על ידה את אחיזתם שם. זאת במקביל למתיחות גוברת בין איראן לארצות הברית וחשש מהסלמה צבאית באזור. למרות הניסיון לשדר "עסקים כרגיל", בפועל ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שהובילו את הלחימה בתימן נגד המורדים החות'ים, מחזיקות בתפיסה שונה באשר לעתיד המדינה, המפוצלת למעשה בין ממשלים, כוחות צבאיים ומערכות כלכליות, ובעיקר ניכרת החלוקה ההיסטורית בין צפון לדרום והתביעות הנובעות ממנה. נראה שלסעודים לא נותר מנוף לחץ משמעותי כעת מול...
בים הערבי, במרחב המשתרע בין חופי מערב תת-היבשת ההודית למפרץ עדן ומצרי באב אל-מנדב, מתפתחת בשנים האחרונות תחרות על שליטה בנמלים האסטרטגיים הסמוכים לנתיבי הסחר הראשיים. מאבקי השליטה התפתחו, בין השאר, על רקע פעלתנות סינית להשגת אחיזה אסטרטגית בנמלי מפתח במרחב האוקיינוס ההודי, הים הערבי והים האדום. החדירה הסינית למרחב הגבירה אצל ההודים את תחושת האיום הישיר וחידדה במקביל את ההכרה האמריקאית בצורך למקד את הקשב האסטרטגי לאזור זה. הבהלה לנמל מצד המעצמות העולות, סין והודו, מתרחשת במקביל למאמץ הגובר של מדינות המפרץ הערביות לשפר את היציבה...
בחלוף שלושה חודשים מפרוץ סבב חדש במלחמת האזרחים בלוב, מתעצם תפקידה כזירת מאבק אלים בין המחנות הסונים המתחרים על השפעה במזרח התיכון. העימות הנוכחי מאופיין ברמה מוגברת של מעורבות מצד איחוד האמירויות, טורקיה וקטר, ואף רוסיה וצרפת – כולן רואות בכאוס הלובי הזדמנות לקדם אינטרסים שלהן במדינה כושלת זו. עבור ישראל, המצב בלוב עלול להיות בעל משמעות, אם כי עקיפה בלבד, בארבעה מובנים: השלכותיו על יציבותה של מצרים, האפשרות שלוב תהפוך מקלט לארגונים אסלאמיסטים אלימים, הסבירות שמערכות נשק שתסופקנה לצדדים תזלוגנה הלאה, והמידה שבה מדינות הפועלות...
אחד הממדים שאליו גולשת ההסלמה האמריקאית-איראנית בשבועות האחרונים הוא המרחב הקיברנטי. העתקתו החלקית של העימות למרחב הסייבר מאפשרת לבצע פעולות תגמול תוך הפחתת התהודה שתחייב את הצד השני להגיב ולהסלים – כפי שניתן להבין את מתקפת הסייבר שביצעה ארצות הברית בתגובה להפלת המל"ט האמריקאי על-ידי איראן. עם זאת, בהתחשב בקצב ההתפתחות הגבוה של הידע והטכנולוגיה בתחום הסייבר, שילובו של תחום זה בעימותים בינלאומיים מעמידה בסכנה ממשית את המדינות המפגרות מאחור במרוץ הטכנולוגי. ערב הסעודית נמצאת במקום רגיש במיוחד בהקשר זה.
מספר מדינות ערביות האיצו בשנים האחרונות את המחקר, הפיתוח ושיתופי הפעולה בתחום החלל במטרה לבסס תשתית טכנולוגית-מדעית עצמאית. עיקר המאמץ בתחום הוא של איחוד האמירויות הערביות (מאע"מ) וערב הסעודית, המנצלות את המשאבים הכלכליים העדיפים שלהן לשימושים מחקריים, מסחריים וגם צבאיים. התשתית המדעית-אנושית במדינות ערב לשם מחקר ופיתוח בתחום החלל עדיין חסרה, אולם זו הולכת ונבנית. כן חסרה להן יכולת שיגור עצמאית, אך גם בתחום זה ניתן לזהות מוטיבציה לפיתוח. יודגש שחלק הארי של הפרויקטים נועד לצרכים כלכליים, מדעיים ומבטא חתירה ליוקרה ומעמד. הרצון של...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
בחלוף שמונה שנים מפרוץ הטלטלה במזרח התיכון, קיימת מחלוקת בין ההערכה כי התייצב סדר יציב יחסית (ישן או חדש), לבין זו הגורסת שהמצב נותר לא יציב ושגלי הטלטלה שנרשמו בשנים האחרונות ימשיכו לאפיין את האזור, באופן זמני או כרוני. סלע המחלוקת העיקרי בין גישות אלו קשור לבעיות היסוד הכלכליות ולמאבקי הזהות של האזור, אשר לגביהן קיימת הסכמה גורפת כי שלא נפתרו מאז 2011 ושכנראה אף הוחמרו. עבור מקבלי ההחלטות בישראל, המשמעות הינה שהתכנון האסטרטגי אינו יכול להסתמך רק על המשך המגמות הנוכחיות באזור. נראה אפוא שמבחינת ישראל, נכון יותר להמשיך ולנקוט את...
הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...
השילוב של הערפול המובנה הגלום במבצעי סייבר נרחבים עם פוטנציאל הנזק הממשי הטמון בהם, הופך מרחב זה לאידיאלי לפעולה עבור ערב הסעודית ואיראן ותואם את ראייתן האסטרטגית ואת תפיסת הפעלת הכוח שלהן. הסיכון והסיכוי שמציב המרחב הקיברנטי בפני כל אחת משתי המדינות הופכים אותו למפתה, במיוחד כשהדבר נוגע להשקעת משאבים לטווח הארוך. נראה, לפיכך, שמרחב הסייבר צפוי להפוך לזירת התנגשות מרכזית עתידית נוספת עבור ערב הסעודית ואיראן, וזאת לאור מגבלות הכוח הקונבנציונלי שמנעו זאת מהן עד כה.
