הגיליון השביעי של "מעבר לרשת" עוסק במגמות רוחביות בעולם הערבי. החלק הראשון של הגיליון יתמקד בשיח, המוגבל בממדיו, אודות שלוש המדינות הלא-ערביות במזרח התיכון: ישראל, איראן וטורקיה. בחינה יסודית של הנושא מלמדת ששלושתן, באופן שנבדל זו מזו ואולי בניגוד למצופה, לא משקפות איום כלפי הציבור הערבי, או לכל הפחות לא איום חמור לעומת בעיות פנים-מדינתיות או סוגיות אזוריות כמו המאבק באסלאם הסוני הרדיקלי. החלק השני ידון בשלוש מגמות בולטות בשיח העכשווי שמבטאות הלכי רוח משותפים לציבורים במספר מדינות. הראשון הוא צמצום מרחב האקטיביזם והתקשורת...
לוחמה תודעתית משמשת כנשק עבור חזבאללה עוד מראשיתו. מאז העמקת מעורבותו במלחמה בסוריה הארגון מנהל מערכה תודעתית בשתי חזיתות – מול דעת הקהל הפנימית בלבנון ומול ישראל. ביום שישוב משטר אסד לשליטה מלאה בסוריה, ייתכן שכוחות חיזבאללה יישארו בשטח המדינה לבניית תשתית לחזית שנייה מול ישראל מסוריה, או לחילופין הארגון יישאר בסוריה בנוכחות מצומצמת לשם יצירת עומק אסטרטגי ואופרטיבי לארגון, וכן להבטחת המשך אספקתם של אמצעי לחימה לכוחותיו בלבנון. כך או כך, חזבאללה יידרש להכין תכנית תודעה מול דעת הקהל בלבנון, שתנמק את המשך מעורבותו בסוריה על אף הסיכונים...
הגיליון השישי של "מעבר לרשת" עוסק במספר סוגיות שונות שתפסו את מרכז השיח בעולם הערבי בחודשים האחרונים. נושא החלק הראשון הוא "צעדות השיבה", שרשרת האירועים סמוך לגדר הגבול ברצועת עזה, שהתקיימו ברצף במשך כשישה שבועות בין ה-30 במרץ (יום האדמה) ל-15 במאי (יום הנכבה). אלה תיבחנה דרך השיח הציבורי בעזה, בשלושה רבדים: ההישרדותי, האידאולוגי והנרטיבי. הנושא השני הוא שלוש מערכות הבחירות שנערכו בלבנון, טוניסיה (מוניציפליות) ועיראק. במבט רוחבי אפשר להצביע על מגמות משותפות לכל המקרים, ביחס לאמון בשיטה הדמוקרטית, אחוזי ההצבעה,...
בעקבות ההסלמה האחרונה בין איראן לישראל בסוריה והתפתחות עימות ישיר ביניהן, עולה במלוא עוצמתה שאלת העמדה הרוסית: האם רוסיה כלואה בין הגורמים הניצים ובלית ברירה עליה למצב עצמה כגורם המרסן, או שמא היא יכולה דווקא להפיק רווחים מעימות ישראלי-איראני, בעיקר בשלב שהוא עדיין נשלט ומוגבל? על רקע זה חותרת רוסיה לאתר מענה לכלל האתגרים הניצבים בפניה מול המערב, מול איראן ומול ישראל. וזאת, תוך ניצול המשברים הנוצרים בין השחקנים השונים וכאשר מטרותיה נותרו הגנה על שלטון אסד, ביסוס יכולתה לנצל מנופי השפעה, מעמדה הבכיר בכל הסדרה בסוריה, ושבירת בידודה...
למרות הצהרות מפי מנהיגים איראנים כי המשך הפעילות הישראלית נגד כוחותיה ושלוחיה בסוריה תגרום להרס חיפה ותל אביב, נראה כי איראן אינה מעוניינת בהתדרדרות למלחמה, במיוחד לא בשטח סוריה או בלבנון ומחמת החשש להשלכות על שרידות משטר אסד ומעמד חזבאללה (גם ישראל אינה מעוניינת במלחמה רחבה). מכאן, שהמהלומות המילוליות ההדדיות בין ישראל לבין איראן מחייבות את שני הצדדים להקפיד שפעולותיהן תהיינה מחד גיסא מכאיבות, ובה בעת מדודות, כדי לא לחולל הסלמה. מבחינת איראן, זירה אפשרית לתגובה למה שנתפש כהתגרות ישראלית בלתי נסבלת היא הזירה הבינלאומית. בשלב זה לא...
לאחר שתי המהלומות שספגה איראן בשבוע שעבר, אין מקום לשאננות או לשביעות רצון מוגזמת. יש לעקוב מקרוב אחר המדיניות העדכנית שיאמצו כל השחקנים המעורבים. עד כה ניהלה ישראל מדיניות נפרדת מול הגרעין ומול מלחמת השלוחים של איראן; כעת עליה לגבש מדיניות אינטגרטיבית וארוכת טווח, ולחתור לתיאום מאמצים ולשיתוף פעולה עמוק עם ארצות הברית, מדינות אירופה ומדינות האזור. תיאום אופרטיבי ואסטרטגי עם רוסיה נותר חיוני. מול אתגר הגרעין האיראני נדרש לכונן "מפעל התרעה אסטרטגי" משותף עם ארצות הברית וידידות נוספות, כדי למנוע הפתעות הרות גורל.
בבחירות בלבנון הצליח הגוש השיעי בהובלת חזבאללה להגדיל את כוחו בפרלמנט על חשבון מפלגתו של ראש הממשלה, סעד אל-חרירי. עם זאת, בשל השיטה הפוליטית הנהוגה במדינה, הסטטוס קוו הפוליטי שהושג בדצמבר 2016 צפוי ככל הנראה להישמר. תהליך הרכבת הממשלה יציף מחדש את מאבק הכוחות בין אל-חרירי ותומכיו, הסעודים ובעיקר צרפת וארצות הברית במערכת הבינלאומית, לבין חזבאללה ואיראן. תוצאות הבחירות יעודדו את חזבאללה להמשיך בתהליך לביסוס כוחו ויכולת השפעתו בזירה הפוליטית הלבנונית. השאיפה לקידום יעד זה עשויה לשמש גם כגורם מרסן בכל הקשור להתנהלות הארגון מול ישראל....
התקיפה שמיוחסת לישראל בליל ה-29 באפריל בסוריה ממחישה שוב את ההתנגשות הבלתי נמנעת בינה לבין איראן. במשחק מלחמה שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי נבחנו גבולות המערכה בתרחישי הסלמה שונים. התובנה המשמעותית שעלתה במשחק היא שלכל השחקנים המעורבים – ישראל, איראן, סוריה, חזבאללה, רוסיה וארצות הברית – אינטרס משותף להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה, ולכאורה, הם צפויים להטיל על עצמם ריסונים כדי לשלוט במדרגות ההסלמה. ניתן אף להעריך כי המצב בסוריה יישאר כאוטי לאורך זמן, וכי אף שחקן לא מוכן או יכול להשקיע את הנדרש לשם הגעה ליציבות בסוריה. הגיעה...
קרבת הזמנים שבין תקיפת שדה התעופה הצבאי T-4 (בידי ישראל על פי הפרסומים) לבין תקיפת אזרחים בנשק כימי בדומא שליד דמשק על ידי משטר אסד, וההחלטה שנפלה כנראה בוושינגטון להגיב בתקיפת מטרות בסוריה – יצרה ברמה האסטרטגית התלכדות בין הסוגיות המרכזיות של נתיב ההתנגשות בין ישראל ואיראן: בסוגיית ההתבססות האיראנית בסוריה, השימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד עם ההשלכות על משטר אי-ההפצה של נשק להשמדה המונית, הסכם הגרעין עם איראן ואף בזירה רחוקה יותר העימות בין ארצות הברית וצפון קוריאה בסוגיית הגרעין. זוהי ההזדמנות עבור ישראל לראייה כוללנית...
הגיליון החמישי של "מעבר לרשת" מתמקד הפעם בשלושה נושאים ששזורים בשלוש זירות שונות: לבנון, מצרים ומדינות המפרץ. החלק הראשון עוסק בסוגיית הגז בים התיכון. ראשית סביב המחלוקת בין לבנון לישראל אשר לקידוחים בבלוק 9, וביתר דיוק המורכבות הפוליטית הלבנונית שמאחוריה, ושנית בנושא הסכם הגז הישראלי-מצרי. החלק השני מאיר סוגיה רוחבית, והיא מאמצי שחקנים במזרח התיכון לקדם סדר יום באמצעות פנייה לתעמולה המסתייעת בטכנולוגיות עדכניות כמו אנימציה ותלת ממד. החלק השלישי קשור למלחמה בסוריה – בה חלו מספר התפתחויות משמעותיות לאחרונה –...
בתקופה האחרונה מעצים צה"ל את פעילותו במסגרת מאמץ התודעה תוך שהוא מקיים תהליך בניין כוח משמעותי בתחום. בכלל זה פותחה תפיסה למבצעי תודעה וכן מתנהלים פיתוח כלים טכנולוגיים, הכשרת כוח אדם מתאים ובניית מסגרות ארגוניות התומכות את התפיסה. השימוש ביכולות הגלויות של דובר צה"ל מאפשר שיח ישיר עם קהלי יעד רבים במדינות אויב, ובכלל זה שיח עם גורמי טרור ברשתות החברתיות. זאת, תוך שימוש במגוון יכולות שהתפתחו בשנים האחרונות בצה"ל ותכליתן ליצור לגיטימציה בקהלי יעד בינלאומיים, להשפיע על האויב ואף לשמר הרתעה. התפתחות הטכנולוגיה והנוכחות...
ארצות הברית נחושה להמשיך ולסייע צבאית לצבא לבנון למרות שתוף הפעולה בינו לבין חיזבאללה. שר החוץ האמריקאי, שערך באחרונה ביקור בבירות, חזר והדגיש אמנם את התנגדות הממשל לחיזבאללה, אך לא נראה כי במהלך פגישותיו, כולל עם הנשיא מישל עון (בעל בריתו של חיזבאללה) התעמתו האמריקאים עם המציאות שבה הארגון שותף בממשלה, ובתחומים רבים קיימת זהות אינטרסים בינו לבין העמדה הרשמית של לבנון. כנגזרת מהיעדים הישראלים מול לבנון ומניתוח שיקולי בעד ונגד בהקשר זה, מומלץ להגיע להבנות מוקדמות עם ארצות הברית כי ישראל לא תתנגד לסיוע אם הממשל יכיר בתפיסה הישראלית,...
