כיצד מַבנות החקיקה והרגולציה בארצות־הברית את מערכת היחסים בין ביטחון לאומי לפרטיות בעידן הדיגיטלי? כדי לענות על שאלה זו יצר המחבר מאגר מידע המכיל את כל החוקים הפדרליים וההנחיות הרגולטוריות הרלוונטיות (סך הכול 86 מופעים) שפורסמו בין השנים 1967 ל־ 2016 . כל מופע של מדיניות סווג על פי מידת הסתירה או ההלימה שהוא מייצג בין ביטחון לאומי לפרטיות. הממצאים מלמדים על תמורות בעדיפות של ביטחון לאומי על פני פרטיות לאורך שלוש תקופות שונות, לפני ואחרי העידן הדיגיטלי, ועל פערים משמעותיים בקידום ביטחון לאומי ופרטיות במגזר העסקי־אזרחי. את הממצאים הללו...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
במשך מספר עשורים הייתה מדינת ישראל בין המובילות בייצור, ייצוא והפעלת מל"טים. הדבר הִקנה לה יתרון בתחום הביטחוני והשפיע על יחסיה עם מדינות שונות. בשנים האחרונות מתחולל שינוי משמעותי בתחום זה, במסגרתו הופיעו יצרניות ויצואניות חדשות, כמו סין, איראן ורוסיה, חל שינוי במדיניות הייצוא של ארצות הברית ונעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות ובכלים אזרחיים, כמו רחפנים, המוסבים למשימות צבאיות הן על ידי מדינות והן על ידי ארגוני טרור. לשינויים אלה פוטנציאל להשפיע משמעותית על ישראל, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מסחרית. מאמר זה סוקר את ההתפתחויות...
השילוב של הערפול המובנה הגלום במבצעי סייבר נרחבים עם פוטנציאל הנזק הממשי הטמון בהם, הופך מרחב זה לאידיאלי לפעולה עבור ערב הסעודית ואיראן ותואם את ראייתן האסטרטגית ואת תפיסת הפעלת הכוח שלהן. הסיכון והסיכוי שמציב המרחב הקיברנטי בפני כל אחת משתי המדינות הופכים אותו למפתה, במיוחד כשהדבר נוגע להשקעת משאבים לטווח הארוך. נראה, לפיכך, שמרחב הסייבר צפוי להפוך לזירת התנגשות מרכזית עתידית נוספת עבור ערב הסעודית ואיראן, וזאת לאור מגבלות הכוח הקונבנציונלי שמנעו זאת מהן עד כה.
הספרות המחקרית מתעדת ומנתחת את הדרך בה ארגונים אסלאמיים קיצוניים מנצלים את הטכנולוגיה המודרנית כדי לגייס לשורותיהם אנשים חדשים שעמדותיהם קיצוניות. ניתוח זה של המתרחש מאחורי הקלעים מחמיץ ניתוח לא פחות חשוב של המתרחש בחזיתם, כלומר, כיצד ומדוע מצליחים כלי התעמולה והגיוס הווירטואליים לשכנע אוכלוסיות שלמות בחברה המערבית ומדוע אנשים הופכים לקיצוניים למרות שהם חיים בדמוקרטיות יציבות וחופשיות?
מאמר זה משלב מרכיבים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית (ובמיוחד את המושג "המלחמה הקוגניטיבית הראשונה" שטבע גבי סיבוני) ושל הטכנולוגיה הווירטואלית...
בספטמבר 2017 עדכן האיחוד האירופי את אסטרטגיית ביטחון הסייבר שלו משנת 2013. הגרסה החדשה נועדה לשפר את ההגנה על התשתיות הקריטיות של אירופה ולהעצים את האסרטיביות הדיגיטלית של האיחוד מול אזורים אחרים בעולם. כדי למנוע מצבים שבהם עימותים במרחב הסייבר ייצאו מכלל שליטה, גיבש האיחוד האירופי באוקטובר 2017 את מה שכונה "ארגז כלים לדיפלומטיית סייבר", המגדיר מהם אמצעי הנגד האפשריים שיגבו מחיר מהתוקפים במקרה של מתקפת סייבר חיצונית. מסגרת הפעולה המתוכננת כוללת זימון דיפלומטים וסנקציות מדיניות, כלכליות ופליליות נוספות, לצד תגובות דיגיטליות....
ילדים ובני נוער משתייכים לקבוצת אוכלוסייה חלשה ופגיעה. פעילות של בני נוער וילדים ברשת חושפת אותם לשני סיכונים מהותיים: חשיפה לתוכן פוגעני וגניבת זהותם ושימוש בה לצורכי הכפשה ובריונות. מאמר זה בוחן את מאפייני התופעה ואת עוצמתה. המאמר מציע מספר דרכי פעולה במטרה למזער את הנזקים של סיכונים אלה לילדים ולבני הנוער, תוך התמודדות עם מגבלות הפרטיוּת הקיימות.
הדיון ברגולציה פנים־מדינתית של מרחב הסייבר שם את הדגש על הגנת מרחב זה. לעומת זאת, השיח בנושא הסייבר במשפט הבין־לאומי הינו היפוך גמור לכך, וזאת בשלושה מובנים: ראשית, המשפט הבין־לאומי עוסק בהסדרת יחסים בין־מדינתיים; שנית, רגולציה היא פעולת ארגון, פיקוח ואכיפה, שמטרתה היא לכפות באופן חוקי כללי התנהגות מחייבים. הנחת היסוד של הרגולציה היא קיומם של כללי התנהגות כאלה. לעומת זאת, המשפט הבין־לאומי נמצא עדיין בשלב של ניסיון לברר מהם כללי ההתנהגות הקיימים והראויים במרחב הסייבר, כלומר, ניסיון לברר מה מותר ומה אסור לעשות בתחום זה; שלישית, בעוד...
התפתחות השימוש באינטרנט מעלה שאלות כבדות משקל באשר לזכותו של אדם לפרטיות ולחובתן של חברות לשמור על מידע פרטי שהופקד בידיהן. בפועל, מתרחשים אירועים רבים מדָי בהם מידע פרטי חסוי זולג אל מחוץ לחברות האמונות על שמירתו, ולפעמים אף נמכר לגורמים פליליים. מערכת המשפט וגורמי הרגולציה המערביים עוסקים כיום לא מעט בנושא זה, אולם במשפט העברי התפתח דיון בתחום חשוב זה כבר משחר ההיסטוריה היהודית. מאמר זה מבקש לסקור התפתחות זו, במיוחד לאור המתרחש במרחב הסייבר בשנים האחרונות.
הסייבר הוא התחום שהתקדם בצורה המשמעותית ביותר בצה"ל בעשור האחרון. בתקופה זו הפך הסייבר לנושא מרכזי ולתחום עיסוק נרחב בצה"ל בכל מה שנוגע לפיתוח הידע וליישומו. מרחב הסייבר והרגולציה הקשורה בו הם בעלי חשיבות רבה גם בצה"ל, וזאת בשל מספר סיבות: ראשית, הם נוגעים לשיח הציבורי העוסק בפיתוח הידע ובהסדרת היחסים בין המדינה ובין המערכת הכלכלית בנושא הסייבר הלאומי וחוסנו, ובחיזוק יכולתה של המדינה לקיים המשכיות תפקודית בכל מצבי החירום וגם תחת מתקפות של אויבים ויריבים; שנית, למרחב הסייבר יש חשיבות רבה גם בהקשר הבין־לאומי. מדינת ישראל...
פרק זה כולל ארבעה חלקים. הראשון — הערכת מאזן הביטחון הלאומי בשלהי שנת 2018, כפי שגובשה במכון למחקרי ביטחון לאומי. השני מתמקד בסוגיות העיקריות שעל הפרק בפתח שנת 2019 , אשר מן הראוי שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יעלו לדיון במטה הכללי של צה"ל ובקבינט המדיני־ביטחוני. בחלק השלישי נבחנות תפניות אסטרטגיות שסבירות התרחשותן אומנם נמוכה ביותר, אך אם וכאשר יתרחשו, משמעותן תהיה רבה ביותר למצבה המדיני־ביטחוני של ישראל. מומלץ שממשלת ישראל תבחן תפניות אלו ואת השלכותיהן האפשריות על ישראל, ותיערך לקראתן. חלקו הרביעי של הפרק מפרט עשר...
התמודדות מיטבית עם אתגרי הסייבר בשרשרת האספקה מחייבת התייחסות קונקרטית לצרכים של המגזר הבנקאי בכלל ושל המגזר הבנקאי בישראל בפרט. בנקים בישראל כפופים להנחיות הפיקוח על הבנקים והגנתם מחייבת מגוון מרכיבים, בהם: שכבת הגנה טכנולוגית ונהלי עבודה הכוללים ובהם התייחסות לאיומי סייבר בשרשרת האספקה. ככל שתאגיד בנקאי יצליח לזהות את האיומים וינקוט את האמצעים הנדרשים למיגורם בשלב מוקדם, כך תגדל רמת ההגנה הכוללת שלו. מסמך זה הינו תוצר של עבודת המכון למחקרי ביטחון לאומי לגיבוש מתודולוגיה לניהול לאומי של סיכוני שרשרת האספקה במגזר הפיננסי.
