כל הפרסומים בנושא צבא ואסטרטגיה

השבוע נחתם הסכם להרחבת שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני והטכנולוגי בין איראן לסוריה. הנשיא בשאר אל-אסד פגש את רמטכ"ל צבא איראן, מחמד חסין באקרי, שהגיע לדמשק למעמד החתימה, פרס את חסותו על ההסכם והכריז כי הוא משקף את הרמה הגבוהה של הקשרים האסטרטגיים והרב-ממדים בין המדינות. ההסכם גובש לאחר מספר שנים של תיאום ושיתוף פעולה בין סוריה לאיראן במלחמה נגד המורדים והאופוזיציה בסוריה, כמו גם בניסיונות ליירט תקיפות אוויריות ישראליות נגד גורמי הציר השיעי שבהובלת איראן בסוריה. במסיבת עיתונאים משותפת הצהיר שר ההגנה הסורי כי שיתוף הפעולה בין המדינות...

בנאום שנשא לאחרונה אמר הרמטכ"ל, אביב כוכבי, כי גם במהלך משבר הקורונה "צה"ל המשיך למנוע ולעקור איומים", ולספק ביטחון ויציבות למדינת ישראל. פעולות אלה, ציין, עשויות להיתפס כמובנות מאליהן בשל "פרדוקס הביטחון: ככל שיש שקט ויציבות ביטחונית נוטים לשכוח כמה מורכב להשיגם", ומתפתחת תחושה מוטעית שניתן לצמצם את צרכי הביטחון. הרמטכ"ל הזהיר כי זוהי שגיאה חמורה שמדינות רבות, ובהן מדינת ישראל, שילמו עליה מחיר כבד. הדברים באים, כך נראה, על רקע המשבר הכלכלי המסתמן ומשבר הקורונה. נוכח המצוקה הכלכלית והתקציבית ניתן...

במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.   מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...

מערכת הביטחון ומשרד האוצר נערכים לגיבוש תקציב הביטחון הבא, שמציב אתגר קשה במיוחד על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי. אלא שגם בתקציב זה צפוי לבלוט בהיעדרו "סעיף" העלות הישירה של מלחמות, או מבצעים גדולים, שעלולים להתרחש; כך היה גם בתקציבי הביטחון קודמים. בפועל מדובר בעלות שצה"ל והאוצר מתחשבנים עליה בדיעבד, ורק אז גם בוחנים את המקורות למימונה. מאמר זה בוחן סוגיה זו ומסקנתו היא, שעלויות המלחמה ונזקיה למשק צריכים להילקח בחשבון גם הם במסגרת השיקולים של יציאה למלחמה ודרך ניהולה, ובפרט כאשר היוזמה בידי ישראל. לכך יש להוסיף את הצורך...

בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020  – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.

"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...

התעשיות הביטחוניות הן אחת מאבני היסוד של הביטחון בישראל. קיומן הכרחי משום שישראל אינה יכולה לסמוך על מקורות רכש חיצוניים בלבד. הייצור המקומי מהווה חלק בלתי נפרד גם מהמחקר והפיתוח בישראל, והוא מאפשר להתאים מערכות נשק ייחודיות לצרכים המשתנים של צה"ל, אשר מקנות לו יתרונות בשדה הקרב. מנקודת המבט של התעשיות הביטחוניות צה"ל הוא לקוח מרכזי, והשימוש שהוא עושה בתוצרים ובמוצרים של התעשיות מגביר את המוניטין שלהן בבואן לייצא את מוצריהן למדינות ברחבי העולם. התעשיות הביטחוניות נשענות במידה ניכרת על הזמנות של משרד הביטחון, אשר ממומנות...

יציאת צה"ל מלבנון לפני 20 שנה הייתה מהלך חד-צדדי שנקטה ישראל: היערכות מחודשת על קו גבול בינלאומי שהוכר על ידי האו"ם. לעומת זאת, החלת ריבונות ישראלית על שטחים בגדה המערבית, גם היא כמהלך חד-צדדי, תהיה סיפוח שטח הנתון במחלוקת בין ישראל לבין הפלסטינים ואשר קיים קונצנזוס רחב בקרב גורמים בינלאומיים לגבי אי-חוקיותו. מניתוח היציאה מלבנון ניתן לגזור שלושה לקחים עקרוניים – מעצב אסטרטגי, הקשר, וחד-צדדיות – העשויים לסייע בבחינת השלכותיו של מהלך סיפוח בגדה המערבית. סיפוח בלי הסדר מדיני עם הפלסטינים יהיה מעצב אסטרטגי, שכן יטרוף את...

השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...

צוות משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה* גיבש עמדה, לפיה צה"ל – בעיקר באמצעות פיקוד העורף – צריך לסייע בכל יכולותיו המגוונות לאזרחים ולמדינה במאבק עם מגפת הקורונה. זאת, כמערכת תומכת האמורה לחזק ולהשלים את פעולות הגורמים האזרחיים. ועם זאת, אל לו לצה"ל להיגרר לניהול כוללני של המשבר או של תחומים מוגדרים, כלכליים וחברתיים, החורגים מתחומי סמכותו, כדי למנוע התנגשות עם עקרונות הדמוקרטיה. העברת אחריות לניהול אסונות המוניים לצה"ל צריכה להישקל בקפידה רק במקרה קיצון של אסון לאומי, כשהמערכת המדינתית...

משבר הקורונה הביא לשימוש חסר תקדים במדינות שונות בעולם, וגם בישראל, ביכולות מודיעיניות, שפותחו לשם מאבק במדינות יריבות ובארגוני טרור, לאיסוף ומחקר על אודות המגפה וההתמודדות עמה. ואכן הוכח שלקהילת המודיעין פוטנציאל לסייע גם בתחומים שאינם ביטחוניים. מצד שני, חדירתה של קהילת המודיעין למרחב האזרחי בישראל, בפרט המעקב אחר אזרחי המדינה, מעלה דילמות אתיות וחוקיות. במאזן כולל, נראה שמוטב לישראל לנצל יכולות שנמצאות בקהילת המודיעין כדי לשפר את תמונת המודיעין הרפואית עבור צרכני המודיעין האזרחיים, ביניהם משרד הבריאות, ולקבוע אילו מהן עשויות להציע...

מאמר זה מתמקד ברעיון, אפילו הכוונה, למצות את מה שנתפס כהזדמנות לכאורה, לקדם את החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון. בקרב קבוצת אינטרס השואפת להחיל מהלך זה, ובראשן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוררת תחושה כי בנסיבות הנוכחיות, כל עוד הנשיא דונלד טראמפ מכהן כנשיא ארצות הברית וחותר להטביע את חותמו על ההיסטוריה, וכן בחסות משבר הקרונה, בעוד מנהיגים בעולם טרודים בהתמודדות מול הנגיף, יש לישראל הזדמנות שלא הייתה בעבר, ואולי גם לא תשוב בעתיד הקרוב, להחיל ריבונות ישראלית על שטחי ההתנחלויות.    החלת הריבונות באופן חד צדדי בשטחי יהודה...