בעוד הקהילה הבינלאומית מתמקדת בניסיונות לעצור את המערכה בין ישראל לחמאס, שנהנה מגיבוי הציר האיראני, הדו"ח החמור שפורסם על ידי סבא"א לקראת כינוס מועצת הנגידים, מעיד כי סוגיית הגרעין האיראני רחוקה מפתרון. דומה כי מדינות המערב, בהובלת ארצות הברית, עודן מבכרות פתרון מדיני לסוגיה. עם זאת, המתח הגובר בין טהראן לוושינגטון וכניסת ארצות הברית לשנת בחירות לנשיאות מפחיתים דרמטית את הסיכוי להסדרה מדינית, שתעצור את ההתקדמות האיראנית בהעשרת אורניום.
התגברות התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק ובסוריה והתגבור המקביל של הכוחות האמריקאיים באזור, לצד אזהרות בכירי הממשל המטילים את האחריות למתיחות על איראן – כל אלה מעידים על אפשרות להסלמה. אמנם, ארצות הברית ואיראן שתיהן אינן מעוניינות בעימות ישיר ביניהן, אך להתפתחויות אלה, נוסף לאפשרות של הידרדרות בין חיזבאללה לישראל, פוטנציאל ממשי להביא להתנגשות ישירה בניהן. אם ההרתעה האמריקאית תיכשל, יעלה הצורך לתרגם את האיומים שמשדר הממשל למעשים ובכלל זאת פעולות קינטיות ישירות נגד יעדים איראניים. ככל שהמסרים האמריקאים...
המתיחות בין איראן לסבא"א הגיעה לשיא חדש עם החלטתה של טהראן לבטל אשרות כניסה לשמונה פקחים ובכך לצמצם בשליש את מספרם של המומחים בתחום ההעשרה ובעלי הידע המצטבר על תוכנית הגרעין שלה. קדמה להחלטה, הודעה של צרפת, בריטניה וגרמניה (ה-3E) שלא יבטלו את הסנקציות, האוסרות על איראן לייצא ולייבא טילים בליסטיים ומל"טים, שתוקפן אמור לפוג באוקטובר. בנוסף, מנכ"ל סבא"א הודיע כי לא התקבלו מאיראן תשובות לגבי שיירים גרעיניים שנמצאו באתרים לא מוצהרים (הפרה של ה-NPT ). נראה שבעוד שהמערב מתקשה לגבש אסטרטגיה אפקטיבית מול איראן, איראן עצמה...
בחודשים האחרונים איראן נמצאת בעיצומו של מסע דיפלומטי שתכליתו לפרוץ את הבידוד הבינלאומי ואת משטר הסנקציות. במסגרת זו, איראן חותרת להתקבל לארגונים בינלאומיים המאתגרים את הדומיננטיות המערבית. היא התקבלה סופית לארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) ביולי השנה, ובימים אלה הוזמנה להצטרף לארגון BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום-אפריקה). בנוסף, נשיא איראן ומספר שרים ביקרו באסיה, אפריקה, ואמריקה הלטינית, במאמץ להדק קשרים מדיניים ואף צבאיים וכלכליים. מהלכים אלה, לצד שיתוף הפעולה ההדוק עם רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה, וכן חידוש היחסים עם מדינות...
שני תהליכים מקבילים וסותרים מתנהלים בימים אלה בין איראן לארצות הברית. בתיווך קטר ועומאן הגיעו הצדדים להסכם חילופי אסירים תמורת הפשרה של כ-10 מיליארד דולר, שיופקדו בבנק קטרי לשימושים הומניטריים של איראן, ובמקביל ארצות הברית תגברה משמעותית את כוחותיה במיצרי הורמוז וסביבתם ונמצאים שם ספינות ואלפי כוחות מארינס, כמו גם מטוסי תקיפה ובכללם נושאי פצצות חודרות בונקרים. איראן מצידה מציגה יכולות של טילים חדשים, משגרת איומים מרומזים כלפי מדינות המפרץ ועל פי מקורות אמריקאים, איראן ורוסיה מעודדות במשותף תקיפות של מיליציות שיעיות בסוריה במטרה להביא...
ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. בעל תארים שני ושלישי בהיסטוריה של המזרח התיכון מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בהיסטוריה של האסלאם והמזרח התיכון מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא נבחר כחוקר עמית על שם אליס ופול בייקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במדיניותה האזורית של איראן בעולם הערבי בשנות החמישים והשישים. הוא שירת למעלה משני עשורים באגף המודיעין. ד"ר צימט משמש כחוקר גם במרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל אביב. הוא מחברו של הספר "איראן מבפנים: מדינה וחברה...
מצרים ואיראן דנות באחרונה באפשרות לנרמל את יחסיהן הדיפלומטיים לראשונה מאז 1979. המהלך ההיסטורי עשוי לשרת אינטרסים מגוונים של שתי המדינות, אך הוא עודנו מותנה בסייגים, בעיקר מצד קהיר. מצרים בוחנת את טיב השינוי שחל בהתנהלות האיראנית בעקבות הנורמליזציה עם ערב הסעודית באפריל 2023 וקשובה לעמדותיהן של מדינות המפרץ וארצות הברית ביחס למהלכיה הבאים. נורמליזציה בין קהיר לטהראן, אם אכן תוכתר בהצלחה, אינה בהכרח מזיקה לישראל שכן ביכולתה לשרת אינטרסים ישראליים חיוניים – מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. עם זאת, היא עלולה לפגוע באחרים. לפיכך, על ירושלים...
בשבועות האחרונים דווח על אודות מגעים המתקיימים בין ארצות הברית לאיראן, לגיבוש מסגרת הבנות שבמסגרתן איראן תסכים להגבלות מסוימות על תכנית הגרעין שלה ותשחרר אמריקאים העצורים על ידה. זאת בתמורה להקלה בסנקציות המוטלות עליה, ובכלל זה הפשרת כספים איראנים המוקפאים בחו"ל. אם ההבנות תתממשנה, איראן תזכה בתמורה כלכלית ניכרת ואף תוכל לשמר את החומר הבקיע שצברה. מבחינת ארצות הברית, יידחה הכורח לפעול נגד איראן. במאמר זה מנותחות משמעויותיה של מסגרת ההבנות ונדונה אפשרות מינופה על ידי ישראל לקידום האינטרסים שלה.
בשבועות האחרונים התחדשו ברחבי איראן הפגנות גמלאים המתקיימות כמעט על בסיס יומי במחאה על השחיקה הנמשכת בקצבאות ומצוקתם הכלכלית הגוברת. במקביל, שבו בכירים איראנים והזהירו מפני המשבר החריף הפוקד את קרנות הפנסיה. מצוקת אוכלוסיית הגמלאים הפכה בשנים האחרונות לאחת הסוגיות החברתיות והכלכליות המרכזיות הניצבות על סדר היום באיראן. הגורמים המרכזיים למשבר קרנות הפנסיה הם הזדקנות האוכלוסייה, גיל הפרישה הנמוך על פי החוק, העדפתם של עובדים רבים לפרוש בגיל צעיר בשל השחיקה בשכר ברקע האינפלציה הדוהרת, קשיי הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה לקרנות הפנסיה וניהול...
השימוש המבצעי בטילים היפר-סוניים מתמרנים על ידי רוסיה במלחמה באוקראינה המחיש את האיום הגלום בנשק זה. טילים היפר-סוניים מתמרנים נעים במסלול אווירודינמי, במהירות הגבוהה פי 5 – 10 ממהירות הקול (מאך 5 – 10), הם בעלי יכולת ניווט ותמרון מעולים, המקשה על גילוי ומעקב אחר מסלולם, וכפועל יוצא על יירוטם. טילים אלו יכולים לשאת ראשי נפץ, הן קונבנציונליים והן גרעיניים, ויש להם יכולת פגיעה מדויקת במטרות נעות, דוגמת נושאות מטוסים. במאמר זה נסקרים הסוגים השונים של הטילים ההיפר-סוניים המתמרנים, וכן המדינות המובילות בפיתוחם. בנוסף נדונות המשמעויות...
בחודשים האחרונים העמיקה התלות הרוסית באיראן ובאה לידי ביטוי בשורת מהלכים במישורים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים, שבמסגרתם הגבירה מוסקבה גם את תמיכתה באינטרסים איראניים. הידוק היחסים, ובפרט הסיוע האיראני לרוסיה במסגרת המערכה שמוסקבה מנהלת באוקראינה, מצביע על כך ששיתוף הפעולה בין המדינות איננו טקטי, אלא משקף החלטה אסטרטגית של שני הצדדים. התפתחות זו, לא זו בלבד שהיא משפיעה ישירות על בניין הכוח האיראני ומגבירה את האיום הפוטנציאלי מצד טהראן על ישראל, אלא היא עלולה גם להוביל לניסיונות רוסיים להגביל את חופש הפעולה הישראלי בסוריה ולכן...
בחודש אפריל ובראשית חודש מאי התרחשו באיראן חמישה אירועי תקיפה נגד אנשי דת בנסיבות שונות. אירועים אלה מצטרפים לתקיפות נוספות של אנשי דת בשנה האחרונה. בנוסף נפוצה בחודשים האחרונים תופעה שבמסגרתה צעירים ניגשים לאנשי דת הפוסעים ברחוב ומשליכים את כיסוי הראש מראשיהם. אף כי לא ניתן להצביע על קשר ישיר בין כלל האירועים, ניתן להעריך כי לפחות חלקם מבטאים עוינות גוברת בקרב הציבור כלפי אנשי הדת. לשחיקת מעמדם של אנשי הדת תורמת התעקשותם להמשיך באכיפת קוד הלבוש האסלאמי, שהתחדשה לאחרונה על רקע נוכחותן הגוברת של נשים ללא רעלה ברחובות. גילויי האלימות...