באנלוגיה לאבחנה רפואית, ניתן להבחין בין שני גילויים של אסטרטגיה מדינית-צבאית: 'אסטרטגיה כירורגית' ו-'אסטרטגיה תראפית'. אבחנה זו יפה לבחינת האסטרטגיה הישראלית מול חזבאללה מצד אחד ומול חמאס מצד שני. בלבנון האינטרס הישראלי הוא בהעמקת המחויבות השלטונית של חזבאללה במדינה, ולכן תשתיות אזרחיות תומכות לחימה הינן מטרה צבאית לגיטימית. ברצועת עזה, לעומת זאת, על המדיניות הישראלית לפעול בכיוון ההפוך: שיקום תשתיות – גם בכפוף לסיכון שחמאס יעשה בהן שימוש כפול, אזרחי וצבאי. יש לפתוח במהלך של האצת הסדרה מול רצועת עזה. הסדרה עמוקה תשרת טוב יותר...
במאזן הרווח וההפסד בהשוואה להפלת שלטון חמאס או כיבוש מחדש של הרצועה, על ישראל להשלים עם קיומה של ישות מדינתית עוינת בשליטת חמאס בגבולה הדרומי, למרות שבאופן אירוני, היא עצמה תימצא אז כזו שהצילה את החמאס מהתרסקות, בדומה להצלת אש"פ מהתרסקות בעקבות תהליך אוסלו. ככל שהישות הזו תאמץ היגיון התנהלות מדינתי, כך יקל על ישראל להתנהל מולה. ישראל היטיבה לאורך שנים להתנהל מול ישויות עוינות תוך שימור ופיתוח ההרתעה נגדן, לצד ביטויים שונים של שיתופי פעולה מתחייבים. החלופה של התנהלות למול ישות מדינתית עוינת ברצועת עזה תוך שימור ההרתעה הצבאית מחד...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
ירי שתי הרקטות לתל אביב בערב ה-14 במארס בוצע בעיצומו של מאמץ תיווך מצרי בין חמאס לישראל לגבי יישומו של השלב הבא של ההבנות בין הצדדים, ותפס את גורמי הביטחון בישראל, כמו גם את הדרג המדיני, בהפתעה מוחלטת. בין אם הפעולה התבצעה במכוון ובין אם כתוצאה מטעות (כפי שפורסם), שיגור הרקטות והתגובה הישראלית לו הם עדות נוספת לכך שחמאס ממשיך במדיניות של אתגור והתרסה בעודו שולט בהסלמה ומכתיב את כללי המשחק מול ישראל. לפיכך, אסטרטגיית ההרתעה של ישראל מול חמאס והארגונים הנוספים הפועלים ברצועה מיצתה את עצמה. המדיניות הישראלית הנוכחית, השואפת להכלה...
הדוח של ועדת החקירה שהוקמה בהחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקור את אירועי הירי על גבול הרצועה, קובע שיש יסוד סביר להאמין שהירי של חיילי צה"ל על מפגינים באזור גדר הגבול היה בלתי חוקי ברוב המכריע של המקרים ואף עשוי להיחשב כפשע מלחמה או כפשע נגד האנושות. על פי הדוח, האחריות נופלת על מי שביצע את הירי, כולל המפקדים בשטח, וכן על מי שניסח או אישר את הוראות הפתיחה באש. הוועדה אף מבקשת כי הדוח המלא וכלל החומרים שנאספו יועבר לבית הדין הפלילי הבינלאומי. הפער העצום, הניכר בין העמדה המפורטת בדוח לבין עמדת ישראל, נובע בעיקר מכך שהדוח...
מאפייניה ומשך הזמן של המערכה הניטשת מזה שנה ברצועת עזה שונים מהותית מאלה של המאבקים שניהלה ישראל בגזרה הזאת בעשורים האחרונים. בעקבות כך, נכון יהיה להגדירה כ"מערכה חדשה". המערכה החדשה לא הייתה תכנית סדורה שהוצאה לפועל, אלא תוצר של "ניסוי וטעייה" שחמאס ביצע, כאשר עד כה המאזן אינו מזהיר עבורו. לאף אחד מהצדדים אין אינטרס בהסלמה עד למועד הבחירות בישראל, ואולם, כבעבר, תיתכן הידרדרות גם בניגוד לרצון שני הצדדים, בעקבות חיכוך מתמשך מלווה במיס-קלקולציה. חמאס, כך נראה, מפגין בשלב הנוכחי אי שביעות רצון מהיקף ומקצב מימוש...
הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...
המערכת הפוליטית הפלסטינית מצויה במשבר עמוק בשל שורה ארוכה של גורמים שלובים, המזינים זה את זה. המוקד הוא המשבר סביב רצועת עזה, שהחמיר מאד בשנה האחרונה. במציאות הנוכחית אין באופק "נוסחת קסם" לפתרון הבעיות הפוליטיות, הביטחוניות וההומניטריות בתוך הרצועה, עם כל השלכותיהן השליליות על מערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. נוסף על כך שרויה המערכת הפלסטינית במצב תודעתי שצופה את פני "היום שאחרי עבאס )אבו מאזן(", הגורם לשיתוק היכולת לקבל החלטות גורליות. גורם נוסף למשבר הוא הפער, הבלתי ניתן לגישור, בין פת״ח לחמאס וחוסר...
פרק זה כולל ארבעה חלקים. הראשון — הערכת מאזן הביטחון הלאומי בשלהי שנת 2018, כפי שגובשה במכון למחקרי ביטחון לאומי. השני מתמקד בסוגיות העיקריות שעל הפרק בפתח שנת 2019 , אשר מן הראוי שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יעלו לדיון במטה הכללי של צה"ל ובקבינט המדיני־ביטחוני. בחלק השלישי נבחנות תפניות אסטרטגיות שסבירות התרחשותן אומנם נמוכה ביותר, אך אם וכאשר יתרחשו, משמעותן תהיה רבה ביותר למצבה המדיני־ביטחוני של ישראל. מומלץ שממשלת ישראל תבחן תפניות אלו ואת השלכותיהן האפשריות על ישראל, ותיערך לקראתן. חלקו הרביעי של הפרק מפרט עשר...
כמדי שנה, תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי פרסמה בדצמבר 2018 את הדו"ח בדבר בדיקות מקדמיות שמנהל משרדה. ביחס ל"מצב בפלסטין" מתנהלת בדיקה מקדמית על ידי משרד התובעת מתחילת שנת 2015, הכוללת בחינה של פשעים לכאורה שבוצעו בשטחי עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, החל מיוני 2014, על ידי כל הצדדים המעורבים- ישראלים ופלסטינים. הדו"ח הנוכחי מלמד על מספר התפתחויות בבדיקה זו, ביניהן בדיקה של טענות בדבר ביצוע פשעים נגד האנושות על ידי גורמים ישראלים בגדה ובחינת האירועים האחרונים בגבול עזה בהקשר "צעדות השיבה". כמו כן,...
בסבב העימות האחרון בינה לבין חמאס, ישראל בחרה במדיניות של חסכון בהסברים לציבור על אודות מגבלות התגובה לתקיפות חמאס, וכך אפשרה לחמאס להוביל את הפרשנות לאירועים. משום שהציבור הישראלי לא קיבל מידע אשר לשיקולים שהנחו את התגובה המרוסנת של הממשלה, נפגעה תחושת החוסן הפנימי בישראל. דומה שחמאס זכה בנקודות במערכה על התודעה, בשעה שהציבור הישראלי היה נבוך ומאוכזב. המערכת הפוליטית נקלעה למתיחות בשורותיה, שכמעט הביאה לנפילת הממשלה. השתלשלות האירועים בסבב העימות האחרון ממחישה את הצורך ברתימת החברה האזרחית בישראל למערכה התודעתית. ובהקשר זה, ראוי...
גם אם יצליח המאמץ המבצעי לדכא את התפרצות הטרור בגדה המערבית, האירועים האחרונים מהווים "אורות אדומים" לממשלת ישראל בדבר הצורך לשנות את הפרדיגמה הקיימת הנעדרת מעשה מדיני ומכונה "סטטוס קוו", שכנראה מיצתה את עצמה. נדרש לגבש פרדיגמה מעודכנת, שיהיה בה כדי לתת מענה רלוונטי לאינטרסים האסטרטגיים של ישראל ולא רק לאינטרסים המידיים בכל הסלמה. אנו מציעים 'מפת דרכים אסטרטגית', הנשענת על ארבע רגליים: שימור חופש הפעולה הביטחוני בכל השטח, תוך צמצום משמעותי של פוטנציאל החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית; המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם...