מזכר זה טוען כי הגופים המופקדים על הנחיית האבטחה בישראל פועלים באופן חסֵר ובלתי מסונכרן. לנוכח המצב הזה, מוצג ומנומק במזכר הצורך להקים רשות ממלכתית לאבטחה, שתהיה מופקדת על הנחיית האבטחה בישראל ותשמש גורם בר סמכא לעניין זה. רשות זאת תרכז, תכוון ותנחה את פעילויות האבטחה הלאומיות, הממלכתיות והפרטיות בישראל. בתהליך המחקר נערכה סקירה של מצב הדברים בתחום האבטחה במדינות אחדות. נמצא שבמדינות רבות התקיים תהליך אסדרה והגדרה של האבטחה מבחינת האחריות, התקינה והסמכויות. עוד נמצא כי כל המדינות שנבחנו סובלות מאותה לקונה של היעדר גוף ממשלתי המרכז...
בתקשורת הבינלאומית דווח כי ארצות הברית ביצעה מתקפת סייבר נגד מחשבי שליטה ובקרה של מערכי הגנה אווירית וטילי קרקע-קרקע האיראנים. הנחת העבודה למאמר זה היא שדיווחים אלה נכונים עובדתית, ועל בסיס זה תנותח משמעותם. כאשר ארצות הברית בחרה להימנע מתגובה קינטית ולהעדיף מתקפת סייבר מבודדת (standalone), כלומר שלא בסינרגיה עם מהלכים קינטיים משלימים, היא העמיקה את מיצובה כשחקן הנרתע מסיכונים ומחירים. בהיבט זה, יתכן שרב נזקה של מתקפת הסייבר האמריקאית על תועלתה. היא אמנם מדגימה יכולות, אך גם מעמיקה את מיצובה של ארצות הברית בעיני איראן ובעיני עצמה...
אחד הממדים שאליו גולשת ההסלמה האמריקאית-איראנית בשבועות האחרונים הוא המרחב הקיברנטי. העתקתו החלקית של העימות למרחב הסייבר מאפשרת לבצע פעולות תגמול תוך הפחתת התהודה שתחייב את הצד השני להגיב ולהסלים – כפי שניתן להבין את מתקפת הסייבר שביצעה ארצות הברית בתגובה להפלת המל"ט האמריקאי על-ידי איראן. עם זאת, בהתחשב בקצב ההתפתחות הגבוה של הידע והטכנולוגיה בתחום הסייבר, שילובו של תחום זה בעימותים בינלאומיים מעמידה בסכנה ממשית את המדינות המפגרות מאחור במרוץ הטכנולוגי. ערב הסעודית נמצאת במקום רגיש במיוחד בהקשר זה.
בשנים האחרונות מתרבים הניסיונות של מדינות זרות להשפיע על התהליכים הדמוקרטיים במדינות יריבות להן. מטרת הניסיונות היא לפגוע בתהליך הבחירות באותן מדינות באמצעות תקיפות סייבר על מערכות המחשוב התומכות תהליך זה, או להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות מאמצי השפעה. התבוננות על תהליך הבחירות בישראל מאפשרת לבחון קיומם של ניסיונות השפעה כאלה עליה ולהציע דרכים להתמודד עימם. המאמר מציע להפריד בין מאמצי השפעה זרים ובין מאמצי השפעה פנימיים, שהינם חלק מההליך הדמוקרטי, ומתווה כיווני פעולה לשיפור ההתמודדות עם ניסיונות ההשפעה הזרים.
תקריות רבות של דליפת חומרים מסווגים השייכים לסוכנויות מודיעין הובילו לטענה כי עובדי קבלן העובדים עבור סוכנויות המודיעין והביטחון מוּעדים לפורענות וכי הם הסיבה לתקריות אלו בשל חוסר נאמנותם או היותם לוקים ברשלנות. לצד זאת, דליפות של מידע מסווג, שכללו רכיבים ותוכנות פריצה, הובילו לשאלה האם האיום הפנימי בקרב סוכנויות המודיעין והביטחון מוביל גם להגברת התפוצה של נשק סייבר מתוחכם ולהעברתו לידיהם של שחקנים שאינם בעלי יכולת לפתחו מלכתחילה. מקרה בוחן בולט מהשנים האחרונות הוא דליפתו של רכיב הפריצה EternalBlue של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של...
איראן ממשיכה לפתח וליישם מגוון יכולות סייבר, שהולכות ונעשות מתוחכמות יותר ויותר, וזאת כדי לתמוך באינטרסים האסטרטגיים שלה וליצור יכולת לבצע פשיעה כלכלית ממוחשבת. ליכולות אלו של איראן השפעה שלילית וישירה על ישראל, בהיותה יעד למתקפות סייבר נרחבות שנוהלו על ידי שותפיה של איראן או ישירות על ידי ההנהגה הפוליטית בטהראן. כדי להעריך את האיום האסטרטגי המדובר, משרטט המאמר את המטרות והמאפיינים של פעילות הסייבר האיראנית המכוונת נגד ישראל, ובכלל זה מתקפות על בנקים, חברות תעופה, צה"ל ותשתיות קריטיות. המאמר סוקר בקצרה את תולדות האינטרנט...
מאמצי ההשפעה המופעלים בעיקר על ידי מדינות מהווים אתגר ביטחוני ואיום על הדמוקרטיה במדינות רבות בעולם. מדינות אירופה זיהו אתגר זה כאיום ברמת הביטחון הלאומי ומתמודדות עמו דרך פעילות ממשלתית, פעילות אזרחית ושיתופי פעולה בין-מדינתיים, מה שיכול ללמד על גישות שונות ועל פתרונות שונים לבעיה. מטרתו של מאמר זה היא לבחון את צורות ההתמודדות השונות של המדינות המרכזיות באירופה עם אתגר ההשפעה ולאמוד את השוני ביניהן באמצעות תיאורית התרבות הפוליטית. בנוסף לכך, המאמר מצביע על השוני הנובע מעצמתו ומשונותו של האיום. בדרך זו ניתן יהיה לשער מהם גבולות...
גורלה של האמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF), שנחתמה במקור בין ארצות הברית לברית המועצות ב־1987, נראה לא ברור, לאחר שארצות הברית הודיעה על כוונתה לסגת מההסכם ורוסיה הצהירה כי היא ערוכה להגיב לכך. הנסיגה מאמנת INF משפיעה לא רק על גודלם ומיקומם המיידי של הכוחות, אלא גם על הדינמיקה של ההרתעה הגרעינית באירופה ובזירות רחבות יותר. מעתה והלאה, הערכה של כוחות גרעיניים תתבסס על מהירות התגובה שלהם, גמישותם ויכולת המענה שלהם לנסיבות השונות של ניהול משבר גרעיני או של כישלון חלקי של ההרתעה. לאור זאת גוברת משמעותו של הסייבר:...
מספר מדינות ערביות האיצו בשנים האחרונות את המחקר, הפיתוח ושיתופי הפעולה בתחום החלל במטרה לבסס תשתית טכנולוגית-מדעית עצמאית. עיקר המאמץ בתחום הוא של איחוד האמירויות הערביות (מאע"מ) וערב הסעודית, המנצלות את המשאבים הכלכליים העדיפים שלהן לשימושים מחקריים, מסחריים וגם צבאיים. התשתית המדעית-אנושית במדינות ערב לשם מחקר ופיתוח בתחום החלל עדיין חסרה, אולם זו הולכת ונבנית. כן חסרה להן יכולת שיגור עצמאית, אך גם בתחום זה ניתן לזהות מוטיבציה לפיתוח. יודגש שחלק הארי של הפרויקטים נועד לצרכים כלכליים, מדעיים ומבטא חתירה ליוקרה ומעמד. הרצון של...
החל בשנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון...
אנו נמצאים בעידן חדש בשדה הקרב, שבו הולך וגובר השימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת. בנסיבות הבינלאומיות הקיימות מסתמן כי האו"ם יתקשה לייצר הגבלה אפקטיבית של אותן מערכות, בקצב שידביק את הפיתוח הטכנולוגי. בשל אותו קושי ובהתבסס על הפיתוח הטכנולוגי והיתרונות הטמונים במערכות אלו עבור כוחות לוחמים שיעשו בהן שימוש, נראה כי טכנולוגיה זו עשויה להיות מרכזית בלוחמה תוך כשני עשורים. לאור כל זאת בוחן המאמר את ההשפעה האפשרית של תפוצה נרחבת של מערכות נשק אוטונומיות על שדה הקרב העתידי ועל מאפיינים מדיניים, כלכליים ואף אזרחיים...
