צה"ל מתבסס על מערך מילואים זמין וגדול (ביחס לאוכלוסייה) לצד מערך סדיר המורכב מחיילי חובה וקבע. המבנה הזה אינו נובע מבחירה אלא מהפער הגדול בין האיומים הביטחוניים לבין כמות המשאבים. אולם מאז שנות ה־ 90 של המאה הקודמת חלו שינויים מרחיקי לכת במערך המילואים ובשימוש בימי המילואים. אחת הסיבות העיקרית לכך היא העברת תקציב ימי המילואים מהביטוח הלאומי למשרד הביטחון — מהלך שגרם למשרד הביטחון "לחשב מסלול מחדש". סיבות נוספת לכך הן הגידול במערך הסדיר, השינוי במאפייני העימותים, פירוקן של יחידות מילואים והנטל הכבד של הקריאה למילואים על...
מערך המילואים בצה"ל נמצא בעיצומו של תהליך עיצוב מחדש במהלך העשור האחרון. תהליך זה מושפע מהשינויים בסביבה האסטרטגית, במאפייני הלחימה ומתמורות מרחיקות לכת בחברה הישראלית. מזכר זה מציג עשרים מאמרים המהווים תוצר לסדנה משותפת בין המכון למחקרי ביטחון לאומי, המרכז למדעי ההתנהגות בצה"ל ומפקדת קצין מילואים ראשי על אודות מערך המילואים. המאמרים עוסקים בהיבטים שונים הקשורים לבנייתו, לניהולו ולהפעלתו של מערך המילואים וקשריו ההדדיים עם החברה הישראלית. המסרים העיקריים של המזכר, המהווה צוהר למערך המילואים בהיבטים אסטרטגיים, צבאיים...
מאיר אלרן | כרמית פדן | הושע פרידמן בן שלום | רוני טיארג'אן
ב-27 בספטמבר 2018 הכריזה דלק קידוחים כי חברת East Mediterranean Pipeline, אשר 25 אחוזים ממנה מוחזקים בידיה, רכשה חלק מן החברה המצריתEastern Mediterranean Gas, המסתכם ב-39 אחוזים, או 518 מיליון דולר, בצינור הנפט הנמתח לאורך 90 ק"מ, מאשקלון שבישראל לאל-עריש שבמצרים, וכן את הזכות הבלעדית להפעלתו. בהתחשב בסיכויי ההיתכנות הנמוכים של האופציות האחרות, הצורך בהגדלת מכירות הגז הטבעי בישראל עצמה ולשווקים חיצוניים על מנת להצדיק את ההשקעה הדרושה בפיתוחו של שדה לווייתן, וכן על מנת לגוון את היחסים בין ישראל ומצרים, הרי שרכישתן של הזכויות...
חידוש הסנקציות האמריקאיות על איראן בתחילת חודש אוגוסט מהווה מהלומה נוספת לכלכלה האיראנית ההולכת ונחלשת מאז פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין בחודש מאי. בעקבות צעד זה, בין היתר, נאסרו מכירה של זהב ומתכות יקרות לאיראן ורכישת דולרים במערכת הבינלאומית על ידי איראן וחברות איראניות, והוטלו איסורים על מכירת מטוסים אזרחיים לחברות איראניות. המסר האמריקאי הוא ברור – מי שעושה עסקים עם איראן לא יכול לעשות עסקים עם ארצות הברית. מהלכים אלו הובילו להמשך הצניחה בשער המטבע האיראני ולפגיעה במשק המקומי. הסבב הבא של הסנקציות, העוסקות באיסור רכישת...
חברת דירוג האשראי S&P העלתה את דירוג האשראי של ישראל לרמה של AA מינוס. מדובר באירוע בעל ערך כלכלי וחשיבות תודעתית, המשקף תהליך רב שנתי של שיפור כלכלי. בהיבט של הביטחון הלאומי, הציון הגבוה משקף את יכולתה של ישראל הן לצמוח כלכלית והן להתמודד עם אתגרים ביטחוניים חריגים, בו זמנית. עם זאת, המשך מגמת צמיחה מהירה לטווח ארוך מחייב טיפול בבעיות השורש של המשק והחברה בישראל: השתתפות נמוכה בכוח העבודה ופריון נמוך של חלק מאוכלוסייה, פערים גדולים בהכנסות, עומס עצום בדרכי התחבורה ועודף בירוקרטיה. לצד זאת נדרש לטפח את מנועי הצמיחה של המשק,...
קיימת חשיבות ודחיפות להכנת תוכנית רב-שנתית מתוקצבת למשרד הביטחון וצה"ל לשנים 2025-2021, שתיכנס לתוקף עם תום תר"ש "גדעון". תכנית זו תהיה גם המפתח להתנעת תהליכי הרכש הנדרשים במסגרת התוכנית החדשה של הסיוע האמריקאי (2028-2019), שהינה מפתח להתעצמות צה"ל. קביעת נוסחה הקושרת בין התקציב לתוצר, או לתוצר לנפש, עשויה להיות אחד מהמעצבים החשובים של תקציבי הביטחון בשקלים, במסגרת התוכנית הרב-שנתית הבאה.
ב-6 ביולי 2018 נכנסו לתוקף המכסים הראשונים שהטילו ארצות הברית וסין זו על זו בעקבות היוזמה האמריקאית לצמצם את הגרעון המסחרי בין המדינות. קודם לכן, הטילה ארצות הברית מכסים על פלדה ואלומיניום מהאיחוד האירופי, מקסיקו וקנדה, אשר הגיבו בהטלת מכסים מצדן. שינוי משטר הסחר העולמי תואם את העיקרון המנחה של טראמפ: America First. עם זאת, החרפת מאבקי הסחר מציבה אתגר קשה יותר למאמצי ארצות הברית להשיג חזית מדינית וכלכלית רחבה לאכיפת הסנקציות שהכריזה על איראן במאי 2018. כיום ישראל אינה צד במאבק וההשפעות האפשריות עליה, ככל שיתפתחו מאבקי הסחר, הן...
שתי התפתחויות שנרשמו בשבועיים האחרונים מאיימות לצמצם משמעותית את אפשרויות ייצוא הגז של ישראל. האחת היא ניצחונו של ארדואן בבחירות בטורקיה וההרחבה הצפויה של סמכויותיו, שמפחיתים ואולי מבטלים את הסיכוי להקמת צינור גז תת-ימי מישראל לטורקיה. השנייה היא דיווחים ראשוניים (לא מאומתים) על מאגרי גז חדשים מול חופי מצרים*, המעמידים בסכנה את האפשרות שישראל תייצא למצרים או תעשה שימוש במתקני ההנזלה במצרים לצורך ייצוא לאירופה.
באוקטובר 2018 תחל שנת תקציב חדשה בארצות הברית ועמה תוכנית הסיוע הרב-שנתית לישראל לעשור 2028-2019, בסך 38 מיליארד דולר. מתוכם: 33 מיליארד דולר מתוכנית סיוע החוץ ו-5 מיליארד דולר ממשרד ההגנה למימון פרויקטים משותפים להגנה מפני טילים (נושא זה לא נכלל בתוכנית הסיוע הרב שנתית הקודמת). עם זאת, תנאי הסיוע הוקשחו: ישראל לא תרכוש בכספי הסיוע דלק ויכולתה להמיר כספי סיוע מדולרים לשקלים תפחת עד לאפס בסוף התוכנית. הדבר יהווה אתגר לשימור יכולות המו"פ ועוצמתן של התעשיות הביטחוניות בישראל, הנשענות עתה על רכש של צה"ל בשקלים, שמומרים מסיוע...
מניעים שונים הביאו את האיחוד האירופי לשאוף לחיזוק מרקם היחסים עם המועצה )הערבית( לשיתוף פעולה במפרץ — הגוש האזורי הכולל את ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין, קטר, עומאן וכווית — מאז הקמתה. לצורך כך אף הציג האיחוד האירופי לאורך השנים שורה ארוכה של יוזמות דיפלומטיות וכלי מדיניות. אולם עד כה, למרות הפוטנציאל הגלום בשיפור היחסים בין הצדדים, ההישגים היו מוגבלים ורבות מהיוזמות לא נשאו פרי. הטענה המרכזית במאמר היא שלמרות חשיבותה האסטרטגית של זירת המפרץ, תפקיד של אירופה בה נותר מוגבל בשל שורה של נסיבות ותנאים. בין השאר נמנים הקושי בגיבוש...
מאמר זה בוחן את יחסי סין־אירופה מנקודת מבט מדינית, כלכלית וביטחונית. מעורבותה הגוברת של סין באירופה לאור התעצמותה הכלכלית והמדינית בזירה הבינלאומית יוצרת הזדמנויות, אך גם סיכונים. מבחינה כלכלית, היחסים המסחריים בין סין ואירופה מתעצמים, והדבר מתבטא בהשקעה סינית גוברת באירופה, ובעיקר במדינות מרכז ומזרח אירופה. למרות זאת, מבחינה מדינית יש מחלוקות מהותיות בין הצדדים, בעיקר בנוגע לנושאים של שמירה על זכויות אדם ומעמדה של סין בארגון הסחר העולמי. מדינות אירופה המערבית חוששות כי מעורבותה הכלכלית הגוברת של סין, בעיקר במדינות מרכז ומזרח אירופה,...
הסחר בין ישראל למדינות האיחוד האירופי פורח בעשור האחרון. חרף חילוקי הדעות המדיניים, השוק האירופי הוא עדיין הגדול והחשוב ביותר לישראל הן ביצוא והן ביבוא, והדומיננטיות הזו באה לידי ביטוי בשוק המזון הישראלי, ביבוא כלי רכב, בשוק התרופות ובשיתופי פעולה טכנולוגיים ומדעיים. משבר ההגירה ואיומי הטרור שפוקדים את אירופה הביאו לאחרונה גם לגידול משמעותי ביצוא הביטחוני הישראלי ליבשת, והפכו אותה בשנת 2016 ליעד היצוא השני בגודלו של תעשיית הנשק הישראלית, אחרי אסיה. הקרע הנגלה בין אירופה לארצות־הברית עשוי לשחק לטובתה של ישראל בהקשר זה, בייחוד בתחום...
