כל הפרסומים בנושא טורקיה

קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016. 'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...

המשבר סביב הפלת המטוס הרוסי בשמי טורקיה מחק חלק מההישגים המשמעותיים של השיפור ביחסים בין שתי המדינות, שנרשם מאז עלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון בטורקיה ב-2002. המשבר ייתן משנה תוקף לרצון הטורקי להפחית את תלותה הרבה בייבוא גז מרוסיה ויגמיש את עמדת טורקיה בשיחות השלום בסוגיית קפריסין, ואולי אף ביחס ליחסיה עם ישראל. מבחינת רוסיה, עולה השאלה: עד כמה זו תרחיק לכת בהחמרת המשבר עם טורקיה, מה עוד שחלק מהענישה הכלכלית נגד טורקיה יפגע גם בה עצמה. ניתן לראות את המשבר המתפתח בין רוסיה לטורקיה כנדבך נוסף של המשבר האזורי במזרח התיכון בכלל ושל...

לישראל אינטרסים מנוגדים בעימות הטורקי-רוסי, כפי שמוצג במאמר. אולם דווקא הם מלמדים על היעד החשוב ביותר כעת, גם עבור ארצות הברית ואירופה: עיצוב וגיבוש אסטרטגיה, המובילה, להחלשתם ואף לסילוקם של שני הכוחות השליליים, הפועלים בסוריה: משטר אסד מזה ו'המדינה האסלאמית' מזה. נדרשת פעולה משותפת למציאת פתרון למשבר בסוריה, תוך שילוב של מאמץ צבאי, דיפלומטי ומדיני. היצירתיות הישראלית בהקשר זה צריכה להצביע על חוסר היכולת לאחד מחדש את סוריה וכן על הצורך לייצבה באמצעות שרטוט מחדש של גבולות, אולי במסגרת פדרטיבית. בכל פתרון שיימצא, הלקח מהעימות...

החזרה המרשימה בבחירות נובמבר 2015 על ההישג שרשמה מפלגתו של ארדואן בבחירות 2011, אז גם זכתה מפלגת הצדק והפיתוח לכמעט חמישים אחוז מקולות הבוחרים, משקפת את מגמת ההצלחה האלקטורלית המתמשכת של המפלגה מאז הקמתה. ההימור של ארדואן הצליח ואף הפתיע את תומכיו. מבחינה פנימית, לצד היציבות הפוליטית צפויות להמשיך המגמות השליליות של מגבלות על חופש הביטוי והעיתונות במדינה, רדיפתם של גורמי אופוזיציה והתגברות הנטיות האוטוריטריות של ארדואן. אשר ליחסים עם האיחוד האירופי, לראשונה מזה שנים יש לטורקיה קלף מיקוח בדיוניה עם האיחוד. הצורך של האיחוד בסיוע טורקי...

בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על כך שמתקיים משא ומתן בין ישראל לחמאס בדבר הסכם ייצוב לטווח ארוך. יש אינטרס ישראלי אמתי בייצוב הפסקת האש עם החמאס. המצב ברצועה הוא כפצצת זמן, שדינה להתפוצץ במוקדם או במאוחר. משום כך, לישראל חשוב לפעול לשיפורו. אבל ספק רב האם ממשלת ישראל הנוכחית מסוגלת לשנות את התפיסה הבסיסית שלה מול חמאס, המבוססת על ניהול הסכסוך ולא על ניסיון להתקרב ליישובו. לכן לא קיימת נכונות להגיע להסכם ארוך טווח – המכונה על ידי הפלסטינים "הודנה" – עם חמאס, ולשלם את מחיריו. הניסיון להעמיק את ההבנות עם חמאס כנראה יימשך,...

התקיפות האוויריות של חיל האוויר הטורקי בצפון סוריה, שהחלו ב 24 ביולי, וכן הכוונה להקים אזור ללא טיסה בצפון-מערב סוריה זכו להד תקשורתי נרחב. זאת על רקע העובדה כי שותפותיה של טורקיה לקואליציה, ובראשן ארצות הברית, לא היו מרוצות עד כה מתרומתה למאבק שהן מנהלות ומכך שבמובנים רבים, הגבול בין טורקיה לסוריה היה פרוץ למעבר מתנדבים המצטרפים ל'מדינה האסלאמית'. הטורקים ריככו את עמדתם שלפיה צריך לחשוב על אסטרטגיה כוללת להפלת אסד, לפני הרחבתו של שיתוף הפעולה עם האמריקאים. האמריקאים מצדם תומכים בקו הטורקי, שלפיו המחתרת הכורדית, הפועלת בתוך טורקיה...

המענה היחיד לשלושה התרחישים שצוינו במאמר, הוא חיזוק והרחבת מנופי ההשפעה הישראליים בדרום סוריה וברמת הגולן. לשם כך, מומלץ לתכנן אסטרטגיה משותפת עם ירדן, בגיבוי אמריקאי, לכינון אזור השפעה משותף בדרום סוריה. במסגרת זאת, יש לחתור לתיאום עם שחקנים "חיוביים", כמו כוחות 'צבא סוריה החופשית', קהילות מקומיות, וקבוצות מיעוטים, כגון הדרוזים.   •   שותפויות עם גורמים אלה, גם אם מוגבלות בזמן לישראל ולירדן יכולות אוויריות ויכולות מנגד מתקדמות, שבאמצעותן תוכלנה לכונן 'אזור אסור לטיסה' בשטחים מוגדרים, ובד בבד להעניק מעטפת הגנה מנגד לשחקנים...

ביום שאחרי הבחירות בטורקיה, לאף מפלגה אין מספיק מושבים בפרלמנט, כדי להקים את הממשלה הבאה לבדה (נדרשים 276 מושבים), ולכן התרחישים הסבירים הם הקמת ממשלת קואליציה  בין ה-AKP לבין אחת מהמפלגות האחרות, או האפשרות של ממשלת מיעוט. במהלך הבחירות נשמעה רטוריקה מדאיגה בעניין ירושלים, שהשפעתה חורגת מהמתחים בין ישראל וטורקיה, ואפילו מעבר לסוגיה הישראלית-פלסטינית, ועלולה לשמש כנקודה נפיצה נוספת שתשחק לידי הגורמים המעוניינים להעמיק את הפער בין ישראל לעולם המוסלמי. כאשר הנושא של ישראל אכן עלה לקראת מועד הבחירות, היה זה דרך הדגשת סוגית ירושלים, כאשר...

החלום של טורקיה להפוך לחברה באיחוד האירופי הולך ונמוג. הקשיים בהגעה לפתרון בסכסוך בקפריסין (גם אם אינם רק באשמתה של טורקיה), השורה הארוכה של אמצעים אנטי-דמוקרטים שנוקטת ממשלת טורקיה, ההתנגדות הגלויה של חברות מרכזיות באיחוד לכניסתה, הכחשתה של טורקיה את רצח העם הארמני (שלאחרונה עוררה משבר דיפלומטי בינה לבין הוותיקן) וכן המשבר בתוך גוש האירו עצמו – כל אלה מטילים צל כבד על חברותה הפוטנציאלית של טורקיה, לפחות כל עוד לא יחולו שינויים מהותיים במבנה הנוכחי של האיחוד.

התחממות ביחסי ערב הסעודית וטורקיה, על אף שנועדה לבלום את התחזקות איראן באזור, אינה מבשרת בהכרח טובות לישראל. על רקע המשבר ביחסים בין ישראל לטורקיה, הכנסתה של אנקרה לציר הסוני שמובילה ערב הסעודית עלול להביא להחרפת מוקדי החיכוך בין ציר זה לישראל. היחסים הפרגמטיים שהצליחה לטוות ישראל עם המדינות הסוניות המתונות עלולים להיפגע, אלא אם ידעו ישראל וערב הסעודית לשמור על ערוץ תיאום שקט ביניהן. יתר על כן, הצלחת המהלכים הסעודים הנוכחיים בהקשר הטורקי נתונה בספק. אם אכן ייכשלו המהלכים הסעודיים, אפשר שהפגיעה האפשרית ביחסים עם ישראל תתברר כזמנית.

בפרק זה מנותחות הנסיבות וההשלכות המורכבות של התפתחויות שהמחישו והעמיקו את חולשתו של העולם הערבי, ושל הנסיבות שבמסגרתן התחזקה השפעתן של מדינות לא-ערביות – טורקיה, איראן ובאורח חלקי גם ישראל – על סדר היום האזורי. כן נסקרת התערבותה הצבאית של ארצות-הברית באזור, לצד מדינות נוספות מהאזור ומעבר לו, אשר לפי שעה רשמה הישגים מוגבלים בלבד בכל הנוגע לבלימת מסע הכיבושים של ארגון 'המדינה האסלאמית' ולהסגתו לאחור. את הפרק מסכמת ההערכה שאי-היציבות באזור, אשר החריפה בשנה הנסקרת, עלולה להימשך עוד שנים רבות. בעיראק ובסוריה טרם נוצרו תנאים שיתמכו...