כחלק מתנופת ההסכמות וההסדרים בין גורמים ומדינות במזרח התיכון נרשמת התקרבות ביחסים בין ערב הסעודית לתנועת חמאס, שבאה לידי ביטוי בביקור של צמרת חמאס בממלכה ושחרור אסירים מהארגון שהיו כלואים בה. עקרונית, ההתקרבות בין ערב הסעודית לחמאס אינה אמורה לפגוע בתהליך הנורמליזציה בין מדינות באזור לבין ישראל, כל עוד ישראל תיתפס כשחקן דמוקרטי יציב התורם ליציבות האזורית.
ההסלמה הרב-זירתית במהלך הפסח המחישה את התלכדות ציר ההתנגדות הפלסטיני, הנשען על חמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיני, עם ציר איראן-חזבאללה. עיתוי ההסלמה גם קשור בזיקה הדוקה למשבר הפנימי בישראל ומשקף תעוזת יתר של אויביה ואת ניסיונם לבחון האם התרופף חוסנה כך שנוצרה הזדמנות לשינוי משוואת ההרתעה מולה. לנוכח שילוב גורמים אלה, ממשלת ישראל נדרשת לפעול להפחתת הקיטוב והמתחים בחברה ולהרגעת הזירה הפלסטינית, בהוכחת דבקות הלכה למעשה בסטטוס קוו בהר הבית. כך תוכל ישראל להתמקד בשלושה מישורי פעולה והם שיקום כללי המשחק מול חזבאללה בלבנון, ובחינה מחדש של...
חוסנם של הסכמי אברהם עומד למבחן מול צעדי הממשלה וההסלמה באלימות בזירה הפלסטינית. למדינות שחתמו עם ישראל על ההסכמים יש עניין לדבוק בהם במנותק מהנעשה בזירה הפלסטינית, בצפייה מממשלת ישראל להרגיע ולייצב את המצב. אולם, המשך ההסלמה כבר שואב לפחות את חלקן, גם מתוך הכרח, להתייחס למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים ובעיקר לקראת חודש הרמדאן. החזרת הנושא הפלסטיני למרכז הבמה האזורית והבינלאומית מאתגרת את הסכמי הנורמליזציה הקיימים ופוגע ביכולת לצרף מדינות ערביות מרכזיות לתהליך – עניין המחייב תשומת לב ישראלית.
מדינת ישראל ניצבת בפני צירוף נסיבות חסר תקדים ועתיר סיכונים. בעוד איראן מתבססת בסף הגרעין והזירה הפלסטינית על סף הסלמה רחבה, ישראל עצמה דוהרת לעבר סף השלמת חקיקה הרת גורל בסדרי השלטון שלה. אויבי ישראל מתבוננים בסיפוק, שואבים ביטחון ועלולים להמר בהליכה על הסף, שאחריתה הסלמה רחבה ואולי מלחמה. חציית סף החקיקה מישראל הנוכחית לזו הלא נודעת נתונה להחלטת ממשלת ישראל בלבד. במרחב מרובה הסיפים, וכשגורל ישראל תלוי מנגד, עוד לא מאוחר לעצור, להידבר ולשקול, בטרם חצייה ובטרם תהום הפורענות.
בחלוף שלושים שנים להסכם אוסלו ולמעלה מעשרים שנים ליוזמה הערבית, ראוי להדגיש את עקביות העמדה הרשמית הפלסטינית והערבית המחייבת הסדר מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני על בסיס שתי מדינות. חלופות המוצגות תדיר בישראל כ"ניהול הסכסוך" ו"צמצום הסכסוך" אינן אלא לשון נקייה להעמקת המצב הקיים. הן מוצגות במעמד צד אחד בלבד, שהרי ברור מאליו שלא יימצא להן שום בר-שיח פלסטיני וערבי.
היוזמה הערבית, בניגוד לתפיסה הרווחת בישראל, מותירה מרחב תמרון פרשני. הסכם מדיני על בסיסה יאפשר לכונן קואליציה מדינית וצבאית של כלל העולם הערבי האסלאמי-סוני...
הפיגוע שאירע בירושלים בערב שבת, 27 בינואר, סימן עליית מדרגה בטרור הפלסטיני. הימשכות האירועים מוזנת על ידי שני מעגלים: מעגל הטרור – ככל שצה"ל מגביר את המבצעים נגד תשתיות הטרור כך גוברת המוטיבציה של צעירים פלסטיניים לפעולת התנגדות תוך שימוש בנשק; מעגל היחלשות הרשות הפלסטינית – ככל שגואה גל הטרור, הרשות מאבדת את המונופול על הכוח, את הרלוונטיות שלה ויכולת שליטתה בשטח. ואולם, ככל שהרשות תחדל לתפקד ולספק את צרכי האוכלוסייה הפלסטינית, כך יועמס הנטל על מדינת ישראל ותואץ מגמת הגלישה למציאות של 'מדינה אחת'.
פרסום חדש זה מתמקד בכלכלה הפלסטינית, בקשריה עם הכלכלה הישראלית ובהשפעת המדיניות הישראלית עליה. בנושאים מסוימים נעשית הבחנה בין האזורים השונים של הגדה המערבית ורצועת עזה (להלן "הכלכלה הפלסטינית") לבין מזרח ירושלים. הכלכלה הפלסטינית, כמו מדינת ישראל, עודנה מתאוששת ממגפת הקורונה ומושפעת לרעה מכוחות כלל-עולמיים, ובפרט מן הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהביאה לעליות מחירים ניכרות הנובעות בחלקן משיבושים בשרשרת האספקה ומעליות של מחירי המזון והאנרגיה בעולם כולו. בדומה לבנקים מרכזיים אחרים, גם בנק ישראל העלה את שיעורי הריבית והדבר משפיע...
שינוי במדיניות הכליאה של האסירים הביטחוניים אכן נדרש. אלא שבשל ההשלכות הרחבות והחמורות היכולות להתלוות לו עקב מרכזיותה של סוגיית האסירים בשיח ובסדר היום הפלסטיני, הן של הציבור והן של הרשות הפלסטינית, מתחייבות מחשבה אשר ליעד האסטרטגי לגבי הזירה הפלסטינית וגם בניית מערך שלם של צעדים ומדיניות, כשמדיניות הכליאה היא חלק אינטגרלי שלו. כל זאת, בכפוף לשילוב המערכים הרלוונטיים והכנה תודעתית של האוכלוסייה בישראל להתמודדות עם הסלמה בזירת הסכסוך. שאם לא כן, יישום כוונתו המוצהרת של השר בן-גביר עלול יהיה לייצר חיכוך ברמה גבוהה, שיתדרדר עד כדי...
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – השגת זמן, דחיית החלטות כבדות משקל וביסוס רגיעה ביטחונית ממושכת ככל האפשר | המצב הנוכחי – עקב ההסלמה באירועים ביהודה ושומרון בשנה האחרונה גובר פוטנציאל הנפיצות לנוכח מדיניות ישראל המסתמנת, היחלשות הרשות הפלסטינית והתעצמות חמאס | הפער באסטרטגיה הישראלית – התמקדות בניהול הסכסוך ללא ניסיון לחתור להסדר עתידי. הזמן שחולף מעמיס את הנטל הפלסטיני על מדינת ישראל ומהווה וקטור קריטי בגלישה למציאות של מדינה אחת בין הים התיכון לנהר הירדן | החלופות לאסטרטגיה – ניהול הסכסוך ומניעת הסלמה באמצעות הפעלת מרסנים, כמו שמירת...
במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך "משחק מלחמה" – הדמיה של אירועים בעקבות ביקור נוסף של השר בן גביר בהר הבית. על פי התרחיש, בסיום הביקור פרצו אירועי אלימות קשים בין יהודים לפלסטינים והתוצאות – שני יהודים ו-19 פלסטינים נהרגו, ועשרות משני הצדדים נפצעו. תובנות מרכזיות עלו מהמשחק: (1) אירועים בהר הבית מושפעים מהצהרות של פוליטיקאים בישראל, מחזקים את הגורמים מערערי היציבות ומחלישים את הגורמים המרסנים; (2) הכרזת ראש ממשלת ישראל על דבקות בסטטוס קוו בעודו נשחק אינה נתפסת כאמינה ולבטח אינה תורמת להרגעת המצב; (3) לוואקף הירדני יש...
בדצמבר ביקשה העצרת הכללית של האו״ם מבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) לחוות דעתו על חוקיות ״הכיבוש הישראלי המתמשך״. ניתן להניח כי חוות הדעת תכלול אמירות ביקורתיות על אי-חוקיות התנהלותה של ישראל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים ועל מהלכי סיפוח שהיא מבצעת. קביעות חריפות של בית הדין עלולות לפגוע משמעותית ביחסי החוץ של ישראל, לשמש תחמושת בידי תנועת החרם על ישראל (ה-BDS), וייתכן שאף להשפיע על החקירה בעניינה של ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). אמירות וצעדים מצד ממשלת ישראל שיש בהם התנערות מפורשת מהמשפט הבינלאומי, או שישתמע מהם כי אין...
