לאחרונה פרסמה מועצת הביטחון את הדו"ח העתי שלה על החלטה 1701 (2006). בצל תקריות ביטחוניות חמורות ואתגרים פוליטיים בלבנון, ולצד נוסחים מסורתיים, בולטים בדו"ח כמה חידושים הראויים לציון: עיסוק נרחב ומפורט יחסית בהגבלת חופש התנועה והגישה של כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון, חשיפת תפקידם הפעיל של ממשלת לבנון וצבאה בהפרת 1701 ובהפרעה למימוש מנדט כוח האו"ם, הפקרת לבנון את חובתה כמדינה המארחת להגן על חיילי יוניפי"ל מהתנכלות ומפגיעה, וכן כמה מאפיינים של המערכה שמנהל חזבאללה לשיתוק וסימוא יוניפי"ל: תפקידו המבצעי של...
המהומות הנמשכות בלבנון מאיימות על יציבות השלטון ועל מעמדו הדומיננטי של חזבאללה במערכת הפוליטית. חזבאללה איננו מעוניין בשינוי הסטטוס קוו, המאפשר לארגון להשפיע במידה ניכרת על קבלת ההחלטות בלי להיתפס כגורם מוביל, ובה בעת לשמר את עצמאותו, בעיקר כמיליציה צבאית. לאור זאת, חזבאללה פועל לשיכוך המהומות, אך עד כה הוא נמנע משימוש נרחב באלימות, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי גורמים חיצוניים בראשם ארצות הברית, כמי שאחראים לליבוי המחאה. במקביל, מנהיג הארגון חסן נצראללה, מטיל את כל כובד משקלו כדי למנוע פתרון פוליטי של ממשלת טכנוקרטיים, כדרישת...
הפגנות המחאה המתמשכות המתחוללות ברחבי עיראק ובלבנון מעלות שאלות בדבר אביב ערבי שני, כתשע שנים לאחר שגבר תוניסאי צעיר הצית את עצמו ועורר התקוממות שהתפשטה באזור כולו. אי-השקט בשבועות האחרונים מתרחש זמן קצר לאחר גל מחאות במצרים ובירדן, התגייסות המונית למחאה בסודן השנה ומחאה פעילה באלג'יריה מאז חודש פברואר. הפגנות המוניות פרצו לאחרונה גם באיראן, כך שהגל הנוכחי אינו מוגבל למזרח התיכון הערבי. כל אחד מהאירועים האלה פרץ עקב נסיבות מקומיות וספציפיות, אולם יחד הם משקפים מאבק רחב המתרחש בשתי חזיתות: בתוך כל מדינה, בין הציבור הרחב לבין המנהיגות...
ברחבי לבנון נערכות מזה כשבוע הפגנות, שפרצו ספונטנית בהשתתפות כלל שכבות האוכלוסייה בקריאה משותפת למנהיגי כל העדות להחלפת הממשלה ולשינוי הסדר הקיים. הטריגר הישיר למחאה נבע מהחלטה לגבות מס על שיחות הוואטסאפ, על רקע מצב כלכלי מחריף ושיתוקה של "ממשלת האחדות", המתקשה לקדם החלטות לשיפור המצב. מחאת ההמונים מבטאת ייאוש ומיאוס מההנהגה המושחתת. מסתמן כי כל רכיבי ההנהגה, כולל חזבאללה, אינם מעוניינים בשינוי השיטה הנוכחית ולכן תמכו ב"תכנית הבראה" שגובשה במהירות ע"י הממשלה, שבמסגרתה יוטל עומס המיסוי על השכבות החזקות, אך...
השיקולים שהנחו בשלב זה את תגובתו המדודה של חזבאללה בעקבות ההתקפות הישראליות, ובמיוחד התקפת הרחפנים בביירות, משקפים את אופייו כארגון מרובה זהויות – כולן משפיעות על קבלת ההחלטות שלו. חזבאללה מהווה בו זמנית חולייה מרכזית "בציר ההתנגדות" האזורי שבהובלת איראן; תנועת "התנגדות" לבנונית ו"מגן לבנון"; וארגון בתוך לבנון, השומר על זהותו העצמאית ועל חופש החלטה. מצד אחד, חזבאללה מעורב בכלל פעילות "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, אך מצד שני, מחויבותו למדינת לבנון היא עבורו גורם מרסן. בסבב העימות הקצר בינו לבין...
תקיפות שביצעה כמדווח ישראל בחודש האחרון בעיראק, ובימים האחרונים בסוריה ובלבנון, הן חלק מ"המערכה בין המלחמות" (מב"מ) שהיא מנהלת נגד קמפיין לוחמת השלוחים של איראן באזור. אירועים אלה חורגים מהשגרה ומהעקרונות שהנחו עד כה את ניהול המערכה בשנים האחרונות. שלושה מאפיינים בולטים בהשתלשלות האחרונה: זירות הפעולה, קצב המבצעים והפרופיל הפומבי שניתן להם. לאירועים אלה הסברים אפשריים במישורים האסטרטגי, המבצעי והפוליטי-מדיני; ושלוש השלכות אפשריות: הסלמה בלבנון, מתחים ביחסים עם ארצות הברית, וצמצום מרחב הפעולה במב"מ בעתיד. יתר על...
מתרבים הסימנים לכך שישראל הרחיבה את גזרת ההתמודדות נגד התבססות איראן במרחב. התפתחות זו מתבטאת בתקיפת תשתיות בעיראק, המקושרות לאיראן. בחישובי עלות מול תועלת, בהרחבת גזרת ההתמודדות עם איראן על ישראל לשקול את ההשלכות האפשריות, ביניהן הקדמת יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק ומסוריה והותרת ישראל לבדה במערכה נגד ההתבססות האיראנית. הניסיון האיראני לבצע תקיפות של רחפנים חמושים בצפון ישראל, שסוכל על ידי צה"ל, הוא עדות לכך שאיראן הגיעה לנקודה קריטית – היא אינה יכולה להבליג על הפעילות הישראלית ועליה לשנות את דפוס תגובתה. ישראל תידרש לבחון האם...
במדינות מזרח הים התיכון – אזור למוד מחלוקות וסכסוכים – מתגברת ההבנה שחלון ההזדמנות לניצול הגז הטבעי לשיפור ניכר במצבן הכלכלי, עלול להיסגר בשל תחרות חזקה מצד אזורים אחרים הנהנים מיציבות פוליטית יחסית ומהיצע של כמויות גז משמעותיות יותר. התגברות התבונה הכלכלית במזרח אגן הים התיכון לא תפתור את הסכסוכים השונים בין מדינות האזור, אבל היא עשויה להקטין את הסיכוי להתלקחותם.
ב-12 ביולי ימלאו שלוש עשרה שנים לפרוץ מלחמת לבנון השנייה. ב-14 באוגוסט יחול יום השנה לסיומה בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1701, ובמטה האו"ם יתקיימו דיונים בחידוש מנדט יוניפי"ל בשנה נוספת. החלטה 1701 קראה להפסקת אש, למניעת התחדשות הלחימה, להפיכת האזור שמדרום לנהר הליטאני חופשי מנשק לא ממשלתי ולהחלת ריבונות לבנון בשטח באמצעות פריסת צבא לבנון בסיוע כוח האו"ם. במבט לאחור על השנים שחלפו, בדגש על השנה החולפת, מסתמנים קווי המתאר של הצלחות ההחלטה, ולא פחות מכך, של כישלונותיה. בתמצית, לא פרצה מלחמה נוספת בין ישראל ללבנון, בעיקר...
הושגה הסכמה בין ישראל ללבנון לקדם משא ומתן לפתרון המחלוקת ביניהן בנושא סימון הגבול הימי – סוגייה, אשר הפכה רלוונטית ביותר בעקבות גילויי הגז בים התיכון ועניינן של שתי המדינות למצות את התועלת הכלכלית שבהפקתו. עד כה כשלו כל ניסיונות התיווך, למרות שבסבב השיחות האחרון (2012-2011), ישראל הסכימה להצעת פשרה למתן נתח גדול יותר ללבנון (ביחס של 55:45) מהשטח שבמחלוקת (860 קמ"ר). עם זאת, לא ניתן היה לחלץ מלבנון תשובה לוויתור זה. ההסכמה הלבנונית הנוכחית למשא ומתן נובעת בעיקר ממצבה הכלכלי הקשה, וללא ספק התאפשרה בעקבות הסכמת חזבאללה,...
בתקופה האחרונה מתקיים שיח בתקשורת הערבית על אפשרות התלקחות מלחמה בין ישראל לחזבאללה בקיץ הקרוב. זאת, עוד טרם עליית המדרגה במתיחות בין ארצות הברית לאיראן במפרץ הפרסי, שהעלתה שוב לסדר היום את האפשרות שאיראן תפעיל את חזבאללה כפרוקסי נגד ישראל. ואולם, בנאומיו האחרונים מיהר מזכ"ל הארגון חסן נצראללה לצנן את הרוחות והעביר מסרים שנועדו להרתיע את ישראל מנקיטת מהלכים נגדו. לחזבאללה, לטענתו, יכולת לפגוע באתרים אסטרטגיים בעורף הישראלי ולכבוש חלקים מהגליל. התבטאויות אלה מצביעות כי מבחינת חזבאללה, הנסיבות כיום אינן נוחות לעימות עם ישראל. זאת,...
באנלוגיה לאבחנה רפואית, ניתן להבחין בין שני גילויים של אסטרטגיה מדינית-צבאית: 'אסטרטגיה כירורגית' ו-'אסטרטגיה תראפית'. אבחנה זו יפה לבחינת האסטרטגיה הישראלית מול חזבאללה מצד אחד ומול חמאס מצד שני. בלבנון האינטרס הישראלי הוא בהעמקת המחויבות השלטונית של חזבאללה במדינה, ולכן תשתיות אזרחיות תומכות לחימה הינן מטרה צבאית לגיטימית. ברצועת עזה, לעומת זאת, על המדיניות הישראלית לפעול בכיוון ההפוך: שיקום תשתיות – גם בכפוף לסיכון שחמאס יעשה בהן שימוש כפול, אזרחי וצבאי. יש לפתוח במהלך של האצת הסדרה מול רצועת עזה. הסדרה עמוקה תשרת טוב יותר...
