בספר הערכה אסטרטגית לישראל 2019-2018 — קובץ נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית לישראל, שנתון המכון למחקרי ביטחון לאומי — מסוכמת תקופה שהתאפיינה בתמורות בסביבתה הקרובה של מדינת ישראל ובהתרחשויות שנרשמו בסביבה הרחוקה יותר, אשר גם להן נודעה השפעה ישירה על האתגרים וההזדמנויות שבפניה. בדינמיקה ובמגמות הנמשכות הנגזרות משינויים אלה גלומים איומים ביטחוניים, שמשמעותם הסלמה או קיפאון רוויי סיכונים. בה בעת, בתמונת מצב זו אפשר גם לאתר הזדמנויות לנקיטת מהלכים ומדיניות שיסייעו לישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים המונחים לפתחה, ולשפר את עמדתה נוכח איומים על...
תקיפת חיל האוויר בסוריה ב- 25 בדצמבר העידה שישראל מנסה לדבוק באסטרטגיית הפעולה ההתקפית – המב"מ – המערכה שבין המלחמות, שמומשה בהצלחה בזירה הצפונית מאז ראשית שנת 2013. התקיפה אכן ממחישה שיכולת התקיפה המבצעית של ישראל נשמרת וכי ניתן לבצע תקיפה נקודתית כזאת גם בעת הנוכחית, תוך התמודדות עם סיכוני ההסלמה המידיים. עם זאת, בחלוף שש שנים, ראוי לבחון גם את האפשרות ששילוב של גורמים מוביל לכך שמתכונת פעולה זו בזירה הצפונית הגיעה לנקודת השיא, מתמודדת עם "עומס יתר" של סיכונים וקרובה למיצוי היכולת להשיג הישגים ללא מחירים...
עבור ארצות הברית, לה יש עדיין אינטרסים במזרח התיכון, יציאה חפוזה של כוחותיה מסוריה תחליש את השפעתה על תהליכים באזור ותצמצם את מרחב התמרון שלה מול האתגרים הקיימים. הממשל האמריקאי מותיר את בעלי בריתו עם סימני שאלה לגבי יכולתה של ארצות הברית לגבות את מדיניותם, כמו גם מגביר את המוטיבציה של איראן לביסוס ולחיזוק אחיזתה והשפעתה במרחב. ישראל נותרה לבדה במערכה נגד התבססות איראן בסוריה, ולכל היותר תזכה לגיבוי מדיני מצד ארצות הברית בניהול המאבק.
המפגש המתוכנן בין נשיאי ארצות הברית ורוסיה בשולי פסגת מדינות ה-G-20 בוטל ברגע האחרון על ידי הנשיא דונלד טראמפ. ביטול המפגש המתוכנן בבואנוס איירס המחיש ביתר שאת את השפל שבה מצויה מערכת היחסים בין ארצות הברית לרוסיה, כאשר ברקע משבר מתמשך ביחסים ביניהן. משום שנמוך הסיכוי שבטווח הזמן הקרוב יעלה בידי ארצות הברית ורוסיה לגבש פתרונות למחלוקות ביניהן, על ישראל להיערך לאפשרות שמתיחות זו תשפיע על מרחב התמרון וחופש הפעולה שלה ביחס לאינטרסים שהיא מעוניינת לקדם, בדגש על ההתמודדות עם הנוכחות האיראנית בסוריה.
הפלת המטוס הרוסי מדגם Il-20 על ידי סוריה בליל ה-17 בספטמבר התפתחה לאחת התקריות המורכבות במסגרת יחסי רוסיה-ישראל, לפחות מאז תחילת ההתערבות הרוסית בסוריה באוקטובר 2015. במהלך תקיפה ישראלית באזור לטקיה, סוללת 5-SA סורית פגעה במטוס מודיעין רוסי, שהתרסק לים על 15 אנשי צוותו. למרות שהסורים הם אלו שכשלו בזיהוי המטוס הרוסי, רוסיה בחרה להאשים את ישראל בתקרית. עם זאת נראה שלשני הצדדים, רוסיה וישראל, יש עדיין אינטרס בסיסי בהמשך ההבנות בסוריה ומערכת היחסים הטובה ביניהם, והדבר יאפשר להם ליישר את ההדורים. לצד זה התקרית עלולה להגביל את חופש הפעולה...
הגיליון השביעי של "מעבר לרשת" עוסק במגמות רוחביות בעולם הערבי. החלק הראשון של הגיליון יתמקד בשיח, המוגבל בממדיו, אודות שלוש המדינות הלא-ערביות במזרח התיכון: ישראל, איראן וטורקיה. בחינה יסודית של הנושא מלמדת ששלושתן, באופן שנבדל זו מזו ואולי בניגוד למצופה, לא משקפות איום כלפי הציבור הערבי, או לכל הפחות לא איום חמור לעומת בעיות פנים-מדינתיות או סוגיות אזוריות כמו המאבק באסלאם הסוני הרדיקלי. החלק השני ידון בשלוש מגמות בולטות בשיח העכשווי שמבטאות הלכי רוח משותפים לציבורים במספר מדינות. הראשון הוא צמצום מרחב האקטיביזם והתקשורת...
לוחמה תודעתית משמשת כנשק עבור חזבאללה עוד מראשיתו. מאז העמקת מעורבותו במלחמה בסוריה הארגון מנהל מערכה תודעתית בשתי חזיתות – מול דעת הקהל הפנימית בלבנון ומול ישראל. ביום שישוב משטר אסד לשליטה מלאה בסוריה, ייתכן שכוחות חיזבאללה יישארו בשטח המדינה לבניית תשתית לחזית שנייה מול ישראל מסוריה, או לחילופין הארגון יישאר בסוריה בנוכחות מצומצמת לשם יצירת עומק אסטרטגי ואופרטיבי לארגון, וכן להבטחת המשך אספקתם של אמצעי לחימה לכוחותיו בלבנון. כך או כך, חזבאללה יידרש להכין תכנית תודעה מול דעת הקהל בלבנון, שתנמק את המשך מעורבותו בסוריה על אף הסיכונים...
איראן היא הגורם הדומיננטי בסוריה, היא המכתיבה את תוכנית וקצב הלחימה של הקואליציה הפרו-אסדית. מודל השליטה האיראנית בסוריה כולל שני נדבכים מרכזיים: האחד, תפיסת הפעלה שמורכבת מארבעה צירי פעולה, ששילובם יקנה לה את השליטה הגיאוגרפית והפונקציונאלית לה היא מייחלת בסוריה, ובכלל ב"סהר השיעי"; השני, בניית כוחות צבאיים מגוונים, המבוססים על מגויסים מקומיים וחיצוניים, שמרביתם שיעים, הנתונים לשליטה והכוונה איראנית, חלקם מיועדים להישאר בסוריה והם מוטמעים במסגרות קיימות, וחלקם מהווים כוחות משלוח להתערבות מהירה בעת הצורך. ישראל בחרה להצניע...
חזרת צבא אסד לשליטה בדרום סוריה פותחת פרק חדש בגבול רמת הגולן. מנהיגי ישראל ורוסיה מתיחסים להסכם הפרדת הכוחות מ-1974 כבסיס להסדרה הבטחונית. סביבת המשימה, של כח אנדו"ף של האו"ם, המופקד על מימוש ההסכם, השתנתה לחלוטין מימי הקמתו, והוא נדרש להתאמות משמעותיות באופני פעולתו נוכח אתגריה. את תרחיש התנגשות הצבאות הסדירים, שנועד ההסכם למנוע, כשלנגד עיניו מלחמת יום הכיפורים, צפוי להחליף מודל חזבאללה בלבנון, והפערים החמורים במענה יוניפי"ל למאפייניו. גם מדיניות ישראל מאותגרת, והיערכותה למציאות החדשה צריכה לכלול מעורבות...
פסגת טראמפ-פוטין עמדה בסימן ניסיונותיו של הנשיא דונאלד טראמפ לגמד את ההאשמות האמריקאיות כי רוסיה התערבה בבחירות לנשיאות וכן שיקפה את מאמציו ומאמצי ולדימיר פוטין לייצר שיח אינטימי ביניהם, שיביא לחידוש הדיאלוג בין שתי המדינות. בפועל, ספק אם המפגש הביא להסכמות בשורה הארוכה של הנושאים שהוצבו על סדר היום. בסוגיית סוריה, פוטין ציין כי הוא וטראמפ סיכמו להבטיח את ביטחונה וגבולה של ישראל, בהתאם להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. עם זאת, ספק רב האם בהמשך לפסגה יקודם שינוי משמעותי במאזן ההתפתחויות בסוריה, שיהיה בו כדי להבטיח את מימוש היעד האסטרטגי...
המתקפה של משטר אסד להשתלטות על דרום סוריה, עם הפנים לרמת הגולן, מהווה שלב נוסף בהשתלטותו על מאחזי המורדים במדינה. הסכמה ישראלית לפריסת כוחות אסד בדרום סוריה, כולל ברמת הגולן הסורית, משמעותה שישראל מוכנה להשלים עם חזרת שליטתו של אסד במרחב הגבול, תוך הבנה כי כוחותיו נתמכים על ידי המיליציות השיעיות וצבאו מונחה על ידי קצינים איראניים. ישראל משליכה את יהבה על רוסיה בציפייה שזו תרחיק את הכוחות האיראניים והמיליציות השיעיות מאזור הגבול עמה, בתמורה לכך שלא תפגע בכוחות המשטר. לישראל ניסיון חיובי של גבול שקט ויציב עם סוריה טרם מלחמת האזרחים,...
בחודשים האחרונים נמשכו ההתפצלויות והעימותים הפנימיים בקרב פלגים המזוהים עם אל-קאעדה בסוריה. החיכוכים והיריבויות, על רקע שאלת הנאמנות למנהיג אל-קאעדה, איימן אל זוואהירי, ולאידיאולוגיה של הארגון, מציבים שאלה לגבי אחדותו של "מחנה" אל-קאעדה ושליטת זוואהירי בשותפיו בסוריה ובמערכת הבריתות שלו במקומות נוספים. ישראל נדרשת למעקב אחר ההתפתחויות הקשורות בארגונים המזוהים עם זרם הסלפיה-ג'האדיה – אלה השייכים ל"מחנה המדינה האסלאמית" ואלה השייכים ל"מחנה אל-קאעדה", משום שלמרות היריבויות ביניהם ובתוכם, הם כולם רואים...
