פודקאסט

תודעת ניצחון היא חלק מכל מלחמה, וגם אותה צריך לדעת לעצב בתבונה. כמעט ארבעה חודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה, ישראל עדיין לא מצליחה להחליט מה ייחשב לניצחון, איך הוא יראה ואיך מוודאים כי מלחמה שקבעה כמה יעדים סותרים לא הופכת למפח נפש לאומי. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, והפרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, מנתחים בפרק חדש של "פייקלנד" עם חוקר המכון אטילה שומפלבי את התהליך הפסיכולוגי של הציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, ומחפשים עמודי תווך תודעתיים לניצחון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

עם תחילת כהונתו של נשיא ארה"ב ה-46, ג'ו ביידן, מה צפוי להעסיק את הנשיא וממשלו בתקופה הקרובה? מהם השינויים הצפויים במדיניות החוץ האמריקנית במזרח התיכון, בפרט כלפי איראן, ישראל והפלסטינים? ומהם ההדגשים וההמלצות של המומחים למקבלי ההחלטות בישראל, בעניין ניהול היחסים והדיאלוג עם הממשל החדש? בהשתתפות: אל״מ (מיל.) אלדד שביט, חוקר בכיר במכון, ד״ר רז צימט, עמית מחקר במכון, תא״ל (מיל.) שלמה ברום, חוקר בכיר במכון, סימה שיין, ראש תכנית איראן במכון, ד״ר אור רבינוביץ׳, המחלקה ליחסים בין- לאומיים, האוניברסיטה העברית ואל״מ (מיל.) אודי אבנטל, עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הרצליה

שלמה ברום ואופיר וינטר דנים בעיקרי המזכר "כי לא לעולם חוסן: תרחישי איום קיומיים על מדינת ישראל" שפרסם המכון בחודש דצמבר. מהם האיומים הקיומיים על מדינת ישראל כיום? במה הם שונים מאיומי העבר? כיצד נוצרות הזדמנויות לשיפור מצבה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל בעקבות עליית האיומים הללו, ואיזה צעדים יכולה ישראל לנקוט כדי להפחית את סיכויי התממשותם?

תא"ל (מיל.) שלמה ברום מספק ראייה כוללת על הצדדים המעורבים בעימות ובמאמצי ההסדרה – מהם האינטרסים, התמריצים וההשלכות על הזירה הרחבה? המשבר ברצועה מתנהל על רקע סכסוך פנים-פלסטיני, וכן צדדים נוספים שמעורבים בתיווך – מצרים, קטר ושליח האו"ם למזרח התיכון. לכולם אינטרסים עצמאיים שלעתים משלימים או מתמזגים. מהם התנאים והקשיים להסתייעות באבו-מאזן בדרך להסדרה, מה עמדתו ואיזה מן הגורמים המעורבים מאפשר דווקא את עקיפת התלות במעבר הסיוע לעזה דרך הרשות? האם חמאס, שכצפוי הכריז על נצחונו בסבב ההסלמה האחרון, באמת הצליח וזוכה לחיזוק במעמדו הפוליטי, או שלהיפך? ועל מה מעיד הפרדוקס במסגרתו בקרב הציבור חמאס חזק מהרשות בגדה וחלש ממנה ברצועה?

תא"ל (מיל.) שלמה ברום מפרט על סוגיית התיווך המדיני הרגישה ועל המתווכחים השונים שמקשרים בין ישראל לחמאס, וכן בין חמאס לפת"ח. בצל המתיחות הנוכחית, פועלים באיזור מספר מתווכים – בהם ראש המודיעין המצרי, שגריר קטר ברשות הפלסטינית וגם שליח האו"ם למזרח התיכון, במטרה להגיע לרגיעה ולפיוס. נראה שהמשבר בין פת"ח לחמאס רק החריף בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר שאבו מאזן הטיל סנקציות כלכליות קשות על שלטון החמאס בעזה. האם ישנה זיקה בין יישוב הסכסוך הפנימי, בין פת"ח לחמאס, וחזרת הרשות לרצועת עזה, לבין הניסיון להגיע להבנות שייצבו את הרגיעה בין חמאס לישראל? מה עומד כרגע על הפרק ומה ישראל יכולה להשיג באמצעות ערוצי התיווך?

תא"ל (מיל.) שלמה ברום דיבר על הערך של דיאלוג עם האויב, על רקע ההתחממות בגבול הצפוני והמתיחות בדרום. איזו תועלת ביטחונית יכולה ישראל להפיק מניהול דיאלוג או מחילופי מסרים, דווקא עם אויביה המרים ביותר – חמאס, חזבאללה ואיראן? האם דיאלוג, במישרין או בעקיפין, מתקיים כעת והאם הוא ממשי ורלוונטי בסביבה האזורית של ישראל ובתקופה הנוכחית? מי יכול להיות מתווך ומהו ערוץ התקשורת האופטימלי בזירות השונות?