איתי ברון, עמוס ידלין
האם ישראל וחמאס מצויות בתיקו אסטרטגי א-סימטרי? האם וכיצד ההנחה שישראל צריכה לשמר את חמאס כ"כתובת אחראית" השפיעה על הפעלת הכוח בעת מבצע צוק איתן? כיצד נתפס בשני הצדדים המחיר שגבו התקיפות הצבאיות הישראליות ומה היו הביקורות השונות על היבט זה של הלחימה? האם ניתן ליישב את המתחים בין מגוון היעדים והאינטרסים הישראליים מול עזה, ומהם היעדים הריאליים אליהם צריך לשאוף? וגם, תרחיש המערכה הבאה מול עזה: איך רצוי שתתחיל מבחינה צבאית ותסתיים בערוץ המדיני? בחלוף חמש שנים ממבצע צוק איתן, ראש המכון אלוף (מיל.) עמוס ידלין וסגן ראש המכון למחקר תא"ל (מיל.) איתי ברון (ראש חטיבת המחקר באמ"ן בזמן המבצע), משוחחים על תוצאותיו ועל הלקחים ששני הצדדים הפיקו ממנו.