יובל אילון

המשבר בים האדום, בעקבות פעילות צבא הטרור הח'ותי, מייצר מצד אחד מצור ימי באזור אך מצד שני פותח בפני מדינת ישראל הזדמנויות חדשות

כלי שיט וצוללות בלתי מאוישות, לצד כטב"מים מתאבדים: המערכות הבלתי מאוישות, שמתגלות ביתר שאת במסגרת הלחימה בצפון, עלולות להיות מופעלות גם נגד כלי השיט הישראליים. האם ישראל ערוכה לאתגר?

מהי התגובה הנדרשת לתוקפנות האיראנית-חות'ית המשבשת את השיט בנתיבים מרכזיים במזרח התיכון?

ישראל מחוברת לעולם במספר חד סיפרתי של כבלי תקשורת תת-מימיים, אשר מהווים את ערוץ התקשורת המרכזי שלה עם העולם, על כלל רכיביה האזרחיים והביטחוניים. כיצד ניתן להגן על תשתית קריטית זו?

מטרתו של מאמר זה היא להאיר את עוצמתו ומשמעותו של הסחר הימי העולמי בכלל והסחר הימי הישראלי בפרט, אך בעיקר לדון בהפרעות השונות לסחר הימי בשנים האחרונות בשל אירועי קיצון כמו תופעות אקלימיות, השלכות מגפת הקורונה ואירועים מדיניים כולל מלחמת חרבות ברזל, אשר השלכותיה רק מתחילות להסתמן ולא ניתן עדיין לסוקרן באופן מלא. בפרט, חלק במאמר זה דן בהפרעות הנוכחיות בשרשראות האספקה עקב ההתקפות האיראניות והחות'יות בנתיבי השיט בים האדום. הפרעות אלו מצביעות על נקודות חולשה רבות ביציבותן ובקיומן של שרשראות האספקה העולמיות, אשר מדינות העולם ובייחוד ישראל כה תלויות בהן לקיום הכלכלה הלאומית וביטחון תושבי המדינה. בשלוש השנים האחרונות חווה העולם כולו שרשרת אירועי קיצון שהשפיעו על תחומים רבים, ובייחוד על הכלכלה העולמית. מאמר זה סוקר את האירועים המרכזיים ואת השפעותיהם על הגאו-לוגיסטיקה העולמית.[1] זאת בדגש על שרשראות האספקה העולמיות והשתלשלות ההפרעות (Disruptions) לשרשראות אלו, המהוות את עמוד השדרה של הכלכלה העולמית. בהמשך לראייה הגלובלית מובאים במאמר תיאור ודיון של סחר החוץ הישראלי ובעיקר תהליכי היבוא וסוגי המטענים השונים, אשר נפגעו אף הם ברמה זו או אחרת במהלך התקופה המדוברת. במאמר נסקרים סוגי ההפרעות לשרשראות האספקה של סחר החוץ הישראלי. יבוא התבואות לישראל, החיוני למדינה בעיתות שגרה וחירום, נסקר ומנותח כמקרה בוחן. נוסף על כך נסקר המצב התפעולי, לרבות בעייתיות בנמלי המוצא (Ports of Origin) למטענים אלו ומצוקות שוק סחורות זה בשנים האחרונות.