קורות חיים

    ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. הוא בוגר לימודי דוקטורט בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת ת"א ונבחר כחוקר בכיר על שם אליס ופול בייקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במאבקן של מצרים וירדן על הלגיטימציה של ההסכמים שחתמו עם ישראל בין השנים 2001-1973. בשנים 2009-2006 שימש ראש דסק העיתונות הסורית במכון ממר"י. ב-2022 ראה אור בהוצאת דה-גרויטר ספרו Peace in the Name of Allah: Islamic Discourses on treaties with Israel. כמו כן הוא מחבר שותף בספר אויבי, מורי: הציונות וישראל במשנתם של אסלאמיסטים וליברלים ערבים (עם אוריה שביט), ומחברם של מאמרים העוסקים במצרים בת-זמננו, בסכסוך הישראלי-הערבי, ביחסי דת ומדינה בעולם הערבי ובהלכה המוסלמית המודרנית.

    אופיר וינטר
    אופיר וינטר
    חוקר בכיר
    הורדת תמונה
    ofir.winter@gmail.com
    03-640-0419
    מבט על
    המרחב הערבי וממשל טראמפ 2.0
    סעודיה, מצרים, ירדן, איראן והפלסטינים: כיצד תיראה מדיניות טראמפ כלפי המזרח התיכון?
    23 בינואר, 2025
    מבט על
    שחקנית ציר: ירדן מול סוריה החדשה
    האיומים וההזדמנויות לממלכה ההאשמית מול המשטר החדש בסוריה – ומקומה הפוטנציאלי של ישראל על ציר עמאן-דמשק
    8 בינואר, 2025
    מחזון "משכן הדתות" של סאדאת לפרויקט ''ההתגלות'' של א-סיסי: גלגולי המיזמים המצריים בג'בל מוסא
    25 בנובמבר, 2024
    מבט על
    30 שנה להסכם השלום עם ירדן: עת לשדרוג שיתוף הפעולה בתחום המים
    שלושה עשורים לאחר חתימת הסכם השלום עם הממלכה ההאשמית, תחום המים ממשיך להתבלט כמנוף רב פוטנציאל לחיזוק היחסים בין ירושלים לעמאן
    29 באוקטובר, 2024
    מבט על
    ישראל בים האדום: מזירת איומים לזירה של שיתופי פעולה
    המשבר בים האדום, בעקבות פעילות צבא הטרור הח'ותי, מייצר מצד אחד מצור ימי באזור אך מצד שני פותח בפני מדינת ישראל הזדמנויות חדשות
    9 באוקטובר, 2024
    עדכן אסטרטגי
    אור באפלה: כיצד ניתן להדק את יחסי ישראל-מצרים בתחום האנרגיה?
    משבר האנרגיה שפקד את מצרים בקיץ 2024, והתבטא בהפסקות חשמל תכופות, הדגיש את חשיבותה של ישראל כספקית גז טבעי למשק המצרי. שיתוף הפעולה האנרגטי בין המדינות, המהווה כ-86 אחוזים מסך הסחר ביניהן, נמשך לרוב כסדרו מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, חרף איומי איראן ושלוחיה על מתקני הגז הישראליים. לנוכח השפל שאליו נקלעו יחסי המדינות על רקע המלחמה, תחום האנרגיה יכול לשמש מנוף מרכזי להידוק ולשיקום קשריהן, וזאת באמצעות ארבעה צעדים: הרחבת יצוא הגז הישראלי למצרים; פיתוח שדה הגז 'גזה מרין' כחלק מהמהלכים לשיקום עזה, תחת הנהגה פלסטינית חלופית לחמאס; חיזוק 'פורום הגז של מזרח הים התיכון' (EMGF) כמסגרת בעלת השפעה על עיצוב המציאות המדינית, הביטחונית והאנרגטית באזור; הרחבת שיתוף הפעולה בין ישראל ומצרים לתחום האנרגיות המתחדשות.