קורות חיים

    ד"ר ג׳סי ויינברג הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומשמש כרכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות". הוא קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת תל אביב, שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו על יחסי ארצות הברית–סוריה בשנים 1977–1988.

    מחקריו הנוכחיים של ד״ר ויינברג מתמקדים ביחסי ארצות הברית–המזרח התיכון, במדיניות החוץ האמריקאית, בתחרות בין מעצמות ובמעמדו של המזרח התיכון במערכת הבינלאומית. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ומדעי המדינה ותואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת Tufts, וכן בעל תואר שני נוסף בהיסטוריה של יחסים בינלאומיים מה-London School of Economics, בהצטיינות יתרה.

    ג׳סי ויינברג
    ג׳סי ויינברג
    חוקר
    הורדת תמונה
    ניירות מדיניות
    אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ (2025): משמעויות לישראל
    אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ מעצבת מחדש את דוקטרינת "אמריקה תחילה", באופן שמערער את תפיסת ההגמוניה האמריקנית המסורתית. לא עוד הובלה ערכית של המחנה הדמוקרטי-ליבראלי, אלא חתירה להכרה בלאומיותן של מדינות והימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים. המזרח התיכון ממוסגר כ"תיק שטופל" – איראן מוחלשת, פרויקט הגרעין "הושמד", המלחמה בעזה הסתיימה והנורמליזציה האזורית מתקדמת. במסגרת זו, ישראל מוגדרת כאינטרס ליבה וכשותפה מרכזית, לצד מדינות נוספות, בארכיטקטורה החדשה במזרח התיכון, שהיא היעד המרכזי של הממשל באזור. בה בעת, ישראל נחשבת כגורם המסוגל לפתוח מחדש חזיתות רחבות ובכך לערער את סיפור ההצלחה שמבקש הממשל לבסס. בכל מקרה, ההדגשים באסטרטגיית הביטחון והמדיניות בפועל שמוביל ממשל טראמפ מציבים את ישראל בפני חלון הזדמנויות קצר וממוקד, שיימשך לכל היותר כשלוש שנים ובפועל ייתכן שפחות, שבמסגרתו וושינגטון מחויבת במיוחד לישראל. עבור ישראל, המשמעות הנגזרת אינה רק “להסתדר” עם הממשל, אלא למצות את פרק הזמן הקצוב הזה לקידום יעדים אסטרטגיים בעלי ערך ארוך טווח מול ארצות הברית ומול האזור, תוך ניהול סיכונים שנובעים מנטיית הממשל להצהיר על “סגירת תיקים”, להעביר נטל לשותפים ולהימנע ממעורבות צבאית ישירה בהיקפים גדולים.   העיגון הפורמלי של ביטחון ישראל כאינטרס אמריקאי מחזק את יכולתה לדרוש את שימור והרחבת מזכר ההבנות (MOU) בין המדינות, הבטחת יתרונה האיכותי וכן העמקת שיתופי פעולה ביטחוניים-טכנולוגיים ומיצובה כליבה מודיעינית צבאית בציר הפרו-אמריקאי, לרבות השתלבות במיזמי אנרגיה, גרעין אזרחי ו-AI. מנגד, הנרטיב שלפיו האיומים מאיראן, מזירת עזה, מסוריה ומלבנון "טופלו" מצמצם את הלגיטימציה לצעדים צבאיים ישראליים רחבי היקף בעתיד; הפער בין החזון האמריקאי למזרח התיכון לבין הצרכים הביטחוניים של ישראל עלול להתרחב; הקשרים המתהדקים בין ממשל טראמפ לבין בעלות הברית במפרץ וטורקיה, וכן ההסתמכות על שותפים אחרים באזור עלולים להיתרגם ללחץ על ישראל לנקוט מהלכים מדיניים וביטחוניים בניגוד לאינטרסים שלה, במיוחד בזירה הפלסטינית.  
    16 בדצמבר, 2025
    מבט על
    פסגת נאט"ו יוני 2025 - ניצחון לטראמפ ואתגרים ביטחוניים לאירופה
    המחויבות האמריקנית – והמחיר האירופי: מהן תוצאות פסגת הברית הצבאית שנערכה בהאג – וכיצד הן ישפיעו על ישראל?
    14 ביולי, 2025
    מבט על
    הכישלון לקדם דה-אסקלציה: המשא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים
    הלקחים שיש להסיק מהגישה השגויה של ממשל ביידן כלפי משבר החטופים
    6 באפריל, 2025
    מבט על
    השבועות הראשונים לממשל טראמפ - משמעויות לישראל
    ההזדמנויות והאתגרים לישראל הטמונים בשינויים מרחיקי הלכת שמבצע הנשיא האמריקני מאז שנכנס לפני כחודש וחצי לבית הלבן
    6 במרץ, 2025
    מבט על
    BRICS+: התעוררות המדינות הבלתי-מזדהות
    מה סוד המשיכה של ה-BRICS המובל ע״י סין ורוסיה, ומה משמעות התחזקותו לישראל?
    1 בדצמבר, 2024
    עדכן אסטרטגי
    אבדה תקוותנו? שבטיות החברה הישראלית – תמונת מצב