אפרים אסכולאי

האסטרטגיה הישראלית הנוכחית – אי-חזרה להסכם הגרעין, הסכם חדש הדוק יותר וארוך טווח ("longer & stronger") איום צבאי אמין. מול החתרנות האזורית – פגיעה בסוריה ובמרכיבי איכות | המצב הנוכחי – בתחום הגרעין – חומר מועשר לרמה גבוהה; אלפי צנטריפוגות מתקדמות; פיקוח מצומצם; יכולת להגיע לחומר בקיע מספיק לשלושה מתקנים בחודש. בחתרנות האזורית – המשך מאמץ לצד אתגרי לגיטימציה ופעולה | הפער באסטרטגיה הישראלית – איראן מתקדמת ליכולת פריצה בטווח הקצר; אין מענה להמשך ההתקדמות; פער בתחושת האיום מול המערכת הבינלאומית; ישראל בודדה במערכה | החלופות לאסטרטגיה – השלמה עם היותה של איראן מדינת סף גרעין, ואולי בעתיד מדינת גרעין; עיכוב ההתקדמות בפעילויות סיכול של אתרי גרעין; לחץ כלכלי ובידוד מדיני; הבשלת אופציה צבאית עצמאית להפעלה בשנה-שנתיים הקרובות; מהלך צבאי מקיף נגד חזבאללה, שאם יצליח עשוי לשמוט מידי איראן אמצעי הרתעה מרכזי כלפי ישראל | האסטרטגיה המומלצת – הרחבת שת"פ עם ארה"ב לשיפור האופציה הצבאית ובניית מערך מדיני למערכה מול הגרעין (לעיכוב יכולות לפחות), לצד בניית אופציה צבאית עצמאית. מול החתרנות האזורית – המשך מניעת יכולות איכות בסוריה ולבנון וצמצום ההתבססות בסוריה | הצעדים המומלצים לפעולה – תיאום עם ארה"ב לגבי קווים אדומים מוסכמים והתגובה להם; הבטחת מרחב פעולה עצמאי לישראל; קבלת יכולות צבאיות מתקדמות מוושינגטון, ליצירת הרתעה וכהמחשה לגיבוי האמריקאי; הקשחת הפיקוח על יישום הסנקציות, בדגש על יצוא נפט ; הגברת פעילויות לסיכול אתרי גרעין באיראן; הגברת הפיקוח והסיכול של רכש מכונות וחומרים ומכונות על ידי איראן

במשך כשלושה שבועות תתכנס הוועידה ששמה לעצמה למטרה למנוע את הפצת הנשק הגרעיני בעולם, כשברקע הפלישה לאוקראינה, המהווה כשלעצמה הפרה בוטה של ה-NPT, כמו גם האיום של פוטין להשתמש בנשק גרעיני, הקיפאון במו"מ עם איראן ועוד. בהתחשב בנסיבות, יש לקוות שהמשתתפים יצליחו להגיע לפחות להסכמה על הצהרה המאשרת את העקרונות שעומדים בבסיס האמנה

למעלה משנה חלפה מאז התחדשו שיחות הגרעין בווינה, ולא רק שהסכם חדש לא נראה באופק – משטר האייתולות רק מגביר את קצב ההפרות, באופן שיקשה עוד יותר על הגעה להבנות. השבועות הקרובים יהיו קריטיים, וכעת על המעצמות – ועל ישראל – להיערך למציאות ללא הסכם, תוך התקדמות מדאיגה בתוכנית הגרעין

ועידת הסקר העשירית של האמנה ששמה לעצמה למטרה למנוע את הפצת הנשק הגרעיני בעולם תתכנס בתחילת החודש הבא, בימים שבהם המתיחות העולמית גוברת ותפוצת הנשק הגרעיני רק הולכת ומתרחבת. מהם האתגרים העומדים בפני הוועידה יובל שנים לאחר שנכנסה האמנה לתוקף – ולמה ישראל צריכה לשים לב?

המודיעין הישראלי סבור כי מרגע שבטהראן יחליטו לפרוץ לפצצה, ייקח שנתיים עד להשלמת התהליך. זוהי הנחה אופיטימית למדי, אך האם יש לה הצדקה? והאם להחלטה לחזור ולהעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים יש השפעה על לוח הזמנים? בדקנו

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) היא הארגון שהוסמך לאמת כי איראן מקיימת את דרישות הסכם הגרעין (תוכנית הפעולה המשותפת — JCPOA)לכל פרטיו. עבור מדינות רבות, הדוחות הרבעוניים של סבא"א למועצת הביטחון הם כיום הבסיס להנחה שאיראן עומדת בתנאי ההסכם. אולם בחינה מקרוב של פעולות סבא"א ושל דיווחיה מעלה כי לא הכול תקין בכל תחומי הפיקוח, כמו למשל אימות אי־הפעילות לפיתוח מנגנון נפץ גרעיני; חיפוש פעילויות גרעין בלתי מוצהרות; והצורך בשקיפות בדוחות סבא"א בכל הנוגע לפעילות ולתוכניות בנושא הגרעין האיראני. חיוני שהצדדים להסכם יכירו בחסרונות יישומו, ויפעילו לחץ על סבא"א לשנות את האופן שבו הסוכנות מפרשת את המנדט שהופקד בידיה.