שורטי של אודי דקל

המאמצים המדיניים שמובילה רוסיה לייצוב הפסקת האש ולכינון הסדר מדיני בסוריה מוכוונים לשתי ועידות בינלאומיות. האחת באסטנה שבקזחסטן ב-16-155 בפברואר, בהשתתפות הארגונים הלוחמים, שתתמקד בהמשך הפסקת האש וחלוקת אזורי שליטה. השנייה תתקיים בז'נבה ב-233 בפברואר ותכליתה גיבוש התוכנית המדינית לעיצוב וייצוב סוריה, בחירת ממשלת מעבר וחלוקת המושבים בפרלמנט בשלב המעבר. במישור הצבאי הפנימי ניתן להצביע על התחדדות בין שני מחנות מורדים: "השחורים" - אלו המשתייכים לסלפיה-ג'האדיה (שדגליהם שחורים) ובראשם המדינה האסלאמית, אל-קאעדה וג'בהת פתח א-שאם, ואינם מהווים גורם לגיטימי למשא ומתן; ו"הירוקים" - שאר ארגוני המורדים (שרבים מהם מזוהים עם האסלאם הפוליטי הירוק). הכוחות "השחורים", ובעיקר ג'בהת פתח א-שאם ומסגרת-הגג שיצרו...

שמענו בשבוע שעבר את נאומו של ראש הממשלה נתניהו באומות המאוחדות, ממנו עלה כי מצבה האסטרטגי של ישראל הוא טוב מאין כמוהו. בעוד סביבנו מתרחשות תהפוכות, ישראל - 'הווילה בג'ונגל' - ממשיכה לשגשג והפכה למעצמה טכנולוגית. תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נדחק בשנה החולפת ממרכז סדר היום המזרח-תיכוני והעולמי לטובת סוגיות אחרות. ישראל נהנתה מתקופה בה תשומת לב העולם נתונה לבעיות כמו המלחמה בטרור האסלאם הקיצוני; המאבק חוצה-הגבולות למיגור 'המדינה האסלאמית'; מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה שלא נראה לה כל פתרון בטווח הקרוב; בעיית ההגירה והפליטות. נסיבות אלו יצרו לעיתים את התחושה שהסטטוס-קוו הנוכחי בין ישראל לפלסטינים הוא בר-קיימא לאורך זמן.  עם זאת, באחרונה מתרבים הסימנים שישראל לא תוכל לנוח על 'זרי...

בשבוע שעבר התארחה בישראל לפגישות רשמיות משלחת סעודית, בראשה עמד הגנרל (בדימוס) אנור עשקי (Anwar Eshki), המשמש כראש מכון מחקר למדיניות בסעודיה. בראיון לגלי צה"ל הבהיר הגנרל עשקי כי " ישראל לא תוכל לכונן יחסים עם מדינות המפרץ לפני שיושג הסכם שלום עם הפלסטינים". עוד הוסיף כי "הסכסוך הישראלי-פלסטיני איננו המקור לטרור, אבל הוא מייצר קרקע פורייה לסכסוכים ואי יציבות באזור. מדינות סוחרות בבעיה הפלסטינית, בראשן איראן. אם הסוגיה הפלסטינית תיפתר, איראן לא תוכל לזרוע אי יציבות, בעזרת קלף הסכסוך הישראלי-פלסטיני". לאחרונה קיימו חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי מפגשים ודיאלוגים בנושאים אסטרטגיים עם עמיתיהם ממדינות מובילות באירופה, כמו גם עם גורמים באיחוד האירופי. המסקנה הגורפת שעולה משיחות רבות היא...

ב-27 פברואר נכנסה לתוקף הפסקת האש בסוריה, כפי שהותוותה בהסכמת שתי המעצמות - ארצות הברית ורוסיה. לא חלפו שעות ספורות מכניסת הפסקת האש לפועל, ומטוסים רוסיים חזרו לתקוף באזור חלב ואדליב, וכך גם כוחות הנשיא אל-אסד, שרואה בכל קבוצות המורדים גורמים טרוריסטיים שיש להכות בהם. לעומתם, ארגוני המורדים המרכזיים 'צבא סוריה החופשית' ו- 'אחראר א-שאם' נמנעו עד כה מלהגיב לתקיפות האוויריות והקרקעיות. רוסיה מציגה עמדה דואלית ביחס להפסקת האש: מחד, רק התערבותה הצבאית הנחושה והתקיפות האוויריות המוחצות נגד עמדות המורדים הביאו להסכמתם של האחרונים ולהסכמת ארצות הברית, טורקיה וערב הסעודית לתנאי הפסקת האש, שלמעשה נוסחו בהשפעת מוסקבה. מאידך, רוסיה מציגה כי עשתה ויתור גדול בכך שעצרה את המתקפה של הקואליציה הפרו-אסדית...

בשבועות האחרונים מתפתחת מגמת התחזקות של מחנה אסד בסוריה, הודות להצלחות מצטברות של הכוחות הפועלים בשמו ולצדו: הכוח האווירי הרוסי, שאריות הצבא הסורי, חזבאללה ומיליציות שיעיות המופעלות על ידי איראן. שני מאמצים עיקריים של כוחות הקואליציה הפרו-אסדית מתנהלים כעת, העיקרי בצפון סוריה במטרה להשתלט על העיר חלב וסביבותיה, כמו גם לחסום את צירי התנועה וערוצי האספקה מגבול טורקיה לכוחות המורדים. המאמץ המשני הוא בדרום סוריה, לאורך הציר המוביל מדמשק לדרעא. הרעיון האסטרטגי של פוטין הוא לחסל את האלטרנטיבה למשטר אסד מקרב כוחות המורדים, ולהציב את המערכת הבינלאומית בפני שתי אופציות לעתידה של סוריה -  אסד או אסלאם רדיקאלי, כלומר 'המדינה האסלאמית' ו/או אל-קאעדה. הרעיון המבצעי של הקואליציה הפרו-אסדית כולל מאמץ...

מיפוי השחקנים הפעילים והמשפיעים בסוריה מצביע על סיווג לשלוש קבוצות עיקריות: (1) אלו התומכים במשטר אסד – צבא סוריה, חזבאללה, כוחות קודס האיראניים, מליציות שיעיות הפועלות בחסות איראנית ולאחרונה גם הצבא הרוסי; (2) 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש) - השואפת להשתלט על שטחים נרחבים במזרח התיכון ומעבר לו ולהקים ח'ליפות; (3) כוחות המורדים במשטר אסד – אלו כוללים עשרות קבוצות, של אזרחים סוריים ומתנדבי חוץ, במבנים המבוססים על קהילות, גופים וארגונים. קבוצה זו הינה ההטרוגנית ביותר ומורכבת ביותר, כאשר עם תחילת מלחמת האזרחים בסוריה היא הציגה מניפה יותר מגוונת של ארגונים: מזרמים פרגמטיים בעלי השקפת עולם חילונית ועד לארגונים מזרם הסלפיה־ג'האדיה, ובראשם השלוחה הסורית של אל־קאעדה - ג'בהת א־נוסרה. עם הזמן אימצו רבים...

במשך מאות שנים, ובמיוחד בשליש האחרון של המאה התשע עשרה ובחצי הראשון של המאה עשרים, היריבות בין גרמניה לצרפת הייתה למרחץ דמים מהקטלניים להם האנושות הייתה עדה בעת המודרנית. אם היה נשאל אדם אקראי במינכן ב-1915, או בליון ב-1940, על אפשרות של כינון יחסי שלום בין שתי המדינות, סביר להניח שהתשובה הייתה שלילה מוחלטת ונחרצת. אולם, החוויה הקשה של מלחמת העולם השנייה הביאה לפנייה לדרך אחרת, כפי שהתבטא בהקמת האיחוד האירופי וביסוס שיתוף פעולה ארוך שנים במגוון תחומים: ביטחוני, מדיני, כלכלי, מדעי, ספורטיבי ועוד. ביום שישי האחרון אף נפגשו שתי נבחרות הכדורגל הלאומיות של צרפת וגרמניה, כ-70 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, למשחק ידידות חגיגי בסטאד דה פראנס, אצטדיון הכדורגל שבפרברי פריז, לקראת אליפות אירופה...

מחול השדים האזורי אינו מתקרב לקיצו וטומן בתוכו סכנות רבות. דבר זה משרת נאמנה את גישת "ההפחדה" שנועדה ליצור אווירת איום קיומי ממשי בקרב אזרחי ישראל. המסרים השולטים גורסים כי איראן על סף הגרעין ומאיימת בגלוי בהשמדת ישראל, וכי אם נעזוב שטחים ביהודה ובשומרון יתייצבו על גבולותינו גורמי האסלאם הרדיקאלי ובראשם 'המדינה האסלאמית' - והרי איננו רוצים לדמיין אירוע בו חודרים ג'יהאדיסטים ליישוב ישראלי ועורפים ראשים. בזירה הצפונית, שבה מתהווים האיומים המרכזיים על ישראל, אין 'משחק סיום' באופק, אך שתי התוצאות בעלות הסבירות הגבוהה להתממשות הינן גרועות לישראל: או 'המדינה האסלאמית' או איראן וזרועותיה יתבססו על הגבול עם ישראל. כיצד נחליט מה עדיף, או ליתר דיוק מה פחות גרוע? גם עתיד בעלות ברית של ישראל להסכם...

סביב שאלת הגרעין באיראן וההסכם המתרקם בין איראן למעצמות - P-5+1 - מדגישים מומחים, בעיקר במערב, את ההשלכות החיוביות הצפויות להסכם, בנוגע למאבק המתרגש בין שתי מערכות מתחרות באיראן: האחת, מדינתית בראשה עומד הנשיא חסן רוחאני, והשנייה, המהפכנית בראשה עומד מפקד 'משמרות המהפכה' הגנרל מוחמד עלי ג'עפרי. מעל שתי המערכות ניצב המנהיג העליון עלי ח'אמנאי. מהדלפות חוזרות ונשנות מאיראן עולה כי קיים מאבק פנימי מר בין הזרמים. ראש 'משמרות המהפכה', הגנרל מוחמד עלי ג'עפרי, אינו תומך בהסכם הגרעין ומתנגד לדרכו המדינית של הנשיא רוחאני כלפי המערב ובעיקר ארצות הברית, המציגה פנים איראניות חדשות ומתונות לעולם. הנשיא רוחאני, רפורמיסט בתפישת עולמו, הדמות הייצוגית של המערכת המדינתית, נבחר על ידי הציבור האיראני כדי...

מנהיגי העדה הדרוזית בישראל פנו לאחרונה לצמרת המדינית-ביטחונית בבקשה לסייע לאחיהם בסוריה, בשל החשש ממתקפה של ארגוני המורדים הג'יהאדיסטים בהר הדרוזים וגם בעקבות תקריות סביב העיירה חאדר ברמת הגולן הסורית. השאלה האם לסייע לדרוזים בסוריה היא דוגמא לאתגרים החדשים שעולים בעקבות הטלטלה האזורית, ובאופן פרטני יותר לאתגרי מלחמת האזרחים בסוריה. בהתייעצויות שקיימו ראש הממשלה, שר הביטחון וראשי מערכת הביטחון, נמסר כי התערבות לטובת הדרוזים בהר הדרוזים - ולמעשה בעומק סוריה - תיתפס כמעורבות ישירה במלחמת האזרחים ועלולה לסבך את ישראל. מדיניות ממשלת ישראל, שנוסחה מתחילת מלחמת האזרחים בסוריה, גורסת אי התערבות כל עוד לא מתפתח איום ממשי מול ישראל. עוד נמסר, כי לבקשת ראשי העדה הדרוזית בישראל, ניצלה הממשלה את ביקורו...