אורנה מזרחי

לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה

מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.

לבנון נכנסת לעידן חדש לאחר בחירת הנשיא שהביאה לסיומו של וואקום שלטוני מתמשך, והמכה הקשה שספג חזבאללה במלחמה. מהן המשמעויות של השינויים המתרחשים בארץ הארזים, וכיצד הדבר משפיע על ישראל?

נזק כלכלי כבד וביקורת על החזבאללה: מבט לתוך מדינת הארזים ברקע המלחמה מול ישראל

כיצד צריך להיראות כוח שמירת השלום של האו"ם בדרום לבנון במסגרת הסדרה עתידית לסיום המלחמה בצפון?

בשנה שעברה מלאו 40 שנים לארגון חזבאללה ו-30 שנים להנהגתו בידי נסראללה. לאורך השנים חזבאללה התפתח מארגון טרור קלאסי לארגון רב-פנים וזהויות, המהווה גורם צבאי בעל יכולות קונוונציונליות וראש חץ של "ציר ההתנגדות" השיעי. לאורך השנים, וביתר שאת מאז מלחמת לבנון השנייה (2006), הארגון התעצם מבחינה צבאית אך נמנע ממימוש יכולותיו ההתקפיות כלפי ישראל, כשהקו המנחה של פעילותו הוא שימור וביסוס מאזן ההרתעה בינו לבין ישראל, מתוך אינטרס להימנע מהידרדרות נוספת למלחמה כוללת עימה. מאמר זה בוחן את הגורמים שהשפיעו על עיצוב "משוואת ההרתעה" בין חזבאללה לישראל, את התפתחותה ההדרגתית לאורך 40 שנות העימות בין ישראל לארגון, המבוססת על שילוב של פעילות צבאית קינטית ולוחמת תודעה, ואת מאפייניו של מאזן ההרתעה הנוכחי בין חזבאללה וישראל, במטרה ללמוד ולהבין כיצד ראוי להתמודד עם האתגר שמציב הארגון בפני ישראל. התזה המרכזית של המאמר היא שלמאזן ההרתעה הנוכחי שורשים עמוקים מראשית צמיחת חזבאללה והוא מהווה מרכיב מרכזי באסטרטגיה הנוכחית של הארגון, אך נוכח נטייתו של נסראללה לסיכונים והמציאות המשתנה, אין בכך כדי להבטיח מניעת עימות נרחב בין הארגון לצה"ל בעתיד, אשר עלול אף להתפתח לכדי מלחמה רב-זירתית.