גל המחאות ששטף את העולם בשנים האחרונות משקף את חשיבותן המכרעת של הרשתות החברתיות, המאפשרות מעבר ידע בצורה מהירה ושקופה ככלי מרכזי לקידום ושינוי תהליכים פוליטיים וחברתיים. מחאת "תנועת המטריות" בהונג קונג בסוף 2014 מהווה מקרה בוחן חשוב להבנת תהליכים המשנים את פני החברה בעידן המידע וכן לניתוח דרכי ההתמודדות המדינתית מולן. בהונג קונג, בה יותר מ-4 מיליון אזרחים (מתוך סה"כ 7.1 מיליון) משתמשים ברשתות חברתיות, וליותר מ90% מבתי האב יש חיבור לאינטרנט, יש גם יותר מעשרת אלפים נקודות ציבוריות לחיבור אלחוטי. לכן אין זו הפתעה שאחת התמונות שכבשו את דעת הקהל העולמית במהלך ההפגנות הייתה של אלפי אנשים מאירים את חשיכת הכיכר בעזרת הטלפונים הסלולריים שלהם.

למן תחילת המחאה בהונג קונג נעשה שימוש הולך וגובר במרחב הקיברנטי. קבוצת אקטיביסטים בשם Code4Hk יצרה אתר אינטרנט ואפליקציה המכילים מידע חשוב באמצעות שידורים חיים ממצלמות המוצבות בכיכרות, ומפות חיות של מיקום ההפגנות, אספקה, אזורי טיפול בפצועים ועוד. כמו כן ניתן היה למצוא באתר נאומים והצהרות של מובילי דעת קהל, ואזורים מוגנים בסיסמה אשר ככל הנראה נגישים רק למעגל המפגינים הקרוב. אתר נוסף הממחיש את התפתחות המחאות החברתיות לזירה הגלובלית הוא "הקיר של לנון" (Lennon wall). אתר זה שימש כקיר וירטואלי שהנו העתק מדויק של קיר באחד ממוקדי ההפגנות עליו הודבקו אלפי פתקים צבעוניים לתמיכה במפגינים. האתר נוצר מחשש שהממשל יהרוס את הקיר הפיזי ומתוך הרצון להעניק לו חיי נצח וירטואליים.

אחת האפליקציות בה נעשה שימוש לצרכי תקשורת ולהתחמקות מצנזורה היא האפליקציה פיירצ'ט (FireChat). אפליקציית מסרים מיידיים זו מאפשרת דיבור בחדרי צ'ט של מספר מועט של אנשים ועד לחדרי צ'ט גדולים של אלפי אנשים - מבלי להיות מחובר לאינטרנט. היתרון בשימוש בה נובע מכך שאין צורך בשימוש באינטרנט חיצוני אשר יכול לקרוס, או לחלופין להיחסם. גם בחשש לדיסאינפורמציה טיפלו יוצרי האפליקציה ובנו מנגנון חשבונות מאושרים, אשר משמש מקורות מידע אמינים כגון עיתונאים ואקטיביסטים. בשבוע הראשון למחאה האפליקציה דורגה במקום הראשון בחנות האפליקציות הן של גוגל והן של אפל.

אנשי המחאה הצליחו לפרסם חומרים ברשת למרות התמודדותם מול ממשלת סין, שנחשבת לאשפית בכל הקשור לצנזורה וחסימה במרחב המקוון. זאת בין היתר בשל העובדה שהונג קונג מחוברת לשאר העולם דרך תשתית מסחרית מבוזרת, ולכן אין ברשת זו את "חומת האש הסינית הגדולה". מעבר לכך הצליחו המפגינים להתחמק מהצנזורה בעזרת שימוש ייחודי במדיה החברתית: ההבנה שתיוג פרסומים בשמות רגילים תאפשר לתוכנות צנזורה עבודה קלה הובילה את המארגנים להמצאת שמות קוד. דיווח אחר שמעיד על מרכזיות הרשתות במדינה והקושי להיאבק בהשפעתן הוא ששוטרים אשר השתתפו בפיזור ההפגנות היו צריכים טיפול פסיכולוגי, בין היתר בעקבות העובדה שחבריהם מחקו אותם מהפייסבוק.

נראה שגם מנגד יש הבנה של חשיבות מרחב הסייבר כתומך בהפגנות, ובאירוע זה הציגה סין (ככל הנראה – לפי אינדיקציות חזקות) אמצעי נטרול ומעקב חדשים מחוד החנית הטכנולוגית. אחד הניסיונות לחדור אל המארגנים והמשתתפים במחאה היה באמצעות הנוזקה Occupy Central, שהתגלתה על ידי חברת האבטחה Lacoon. משתתפים בהפגנות קיבלו דרך הווטסאפ הודעה שהכילה "סוס טרויאני", וביקשה מהמקבל אותה להוריד אפליקציה לתיאום ההפגנות אשר נוצרה על ידי Code4Hk. לשם יצירה של אפליקציה חוצה פלטפורמות שכזו יש צורך במשאבים וידע רב, אשר נמצא בעיקר אצל מדינות ריבוניות, ולכן ישנה סבירות גבוהה שמאחורי ניסיון זה עומד הממשל הסיני. ממשלת סין השקיעה גם מאמצים רבים כדי לחסום את הנעשה בהונג קונג בפני אזרחי סין עצמם. לדוגמא, "התקפת האיש שבאמצע" (man in the middle attack) שנעשתה כלפי האתר Yahoo, במסגרתה מתבצעת חסימה של תכנים מסוימים מהמשתמש שגולש באתר. עקב גודל המתקפה החשוד העיקרי היה ממשלת סין, שמעבר לכך גם השתמשה בשיטות מוכרות של צנזורה - מחסימת דואר אלקטרוני ותיוגים ועד חסימה מוחלטת של אתר שיתוף התמונות אינסטגרם במדינה ב-28 לספטמבר.

מחאת "תנועת המטריות" נחשבת כהפגנה האלימה הגדולה ביותר בהונג קונג מאז חזרתה לשלטון הסיני, וההפגנה האלימה הגדולה בסין מאז הטבח בכיכר טיאננמן לפני 26 שנה. השפעתה של טכנולוגיית המידע הייתה מכרעת באירועים בהונג קונג, כמו במחאות אחרות ברחבי העולם בשנים האחרונות. המכנה המשותף לכולן הוא שקבוצות יחסית קטנות וחסרות מבנה היררכי מוגדר, מצליחות להפגין גמישות ותחכום על ידי שימוש בטכנולוגיה, תוך הגעה במהירות להמונים באמצעות המרחב הווירטואלי. זהו אתגר גדול מאוד למדינות רבות בעולם, אשר מפנימות שהשימוש המסורתי בגז מדמיע לפיזור הפגנות מאבד מיעילותו בהתמודדות מול מטריות וירטואליות.