מזה שני לילות מופרת מנוחתם של תושבי פריז על ידי מל"טים (מטוסים ללא טייס) מסתוריים המרחפים מעל העיר. אין זו הפעם הראשונה שפריז סובלת ממקרה של טיסת מל"ט בלתי-מזוהה בשטחה האווירי, ומשטרת פריז מוטרדת מאוד לא רק בגלל האתרים בהם הוטסו הכלים (ליד שגרירות ארה"ב, מגדל אייפל, שבעה מתקני גרעין שונים וארמון האליזה-מעונו הרשמי של נשיא צרפת), אלא בעיקר משום שהיא איננה מצליחה לזהות או לאתר את רוב מפעילי המל"טים הללו.

לאור פיגועי הטרור שספגה צרפת לאחרונה מודאגים שם במיוחד מן האפשרות שהכלים פועלים בשירותם של טרוריסטים; וצרפת איננה לבדה. בסוף ינואר השנה התרסק בארה"ב 'על מדשאת הבית הלבן' כלי טייס בלתי מאויש קטן. בנוסף, כלים אחרים מופעלים באופן תדיר (ובלתי חוקי - נכון לעכשיו) לצורך צילומם של אתרים שונים כגון: הקמפוס החדש שבונה חברת אפל, כורים גרעיניים ועוד.

גם אם כלים אלו מופעלים על ידי חובבים למטרות שעשוע, אומנות ומטרות אחרות, אירוע מסוג זה מייצר לכוחות הביטחון כאב ראש לא קטן משום שגם במקרים אלו מדובר בעברה על החוק (חוקי התעופה האזרחית ברוב המדינות). ואולם, יותר מכאב הראש הזה מטרידה השאלה: האם מדינות ערוכות להתמודד עם איום המל"טים? והאם ואילו כלים יש בידיהן של מדינות במקרה בו תופיע פתאום התרעה בנוגע למל"ט נפץ (אולי אפילו כזה הנושא חומרים מסוכנים) שעושה דרכו לעבר שמי עיר הומה?

הסיכון הזה אינו לקוח מסרטי מדע בדיוני, אלא ממציאות חיינו. שכן חובבים וחברות מסחריות אינם לבדם ב"מרוץ אחר המל"ט" וגם ארגוני טרור כבר מזמן חלק מהמשחק. ארגון המדינה האסלאמית (דעא"ש) חשף כבר בספטמבר 2014 את השימוש שעשה במל"טים. כך למשל בסוריה, הפעיל מל"ט לצורך יצירת תמונה מודיעינית בזמן אמת של אחד מבסיסי הצבא הסורי טרם כיבושו. על מנת לעשות זאת לא נדרשו מהארגון יותר מכמה מאות דולרים ומפעיל חובב שקרא את חוברת ההוראות של הכלי, שנרכש ככל הנראה בסכום של כאלף וארבע מאות דולרים באינטרנט. המדינה האסלאמית אפילו מפגרת מאחורי ארגוני טרור דוגמת חמאס או חיזבאללה, אשר כבר שלחו אל עבר שטחה האווירי של ישראל מספר כלי טייס בלתי מאוישים בשנים האחרונות, או ביחס לצי המל"טים של חיזבאללה המופעל בסוריה. למרות שישראל התמודדה היטב עם האתגר הזה והכלים שנשלחו לעברה זוהו ויורטו (באמצעות מטוסי קרב או מערכות הגנה אווירית) לא רחוק היום שהיא עלולה למצוא עצמה מאותגרת באופן דומה לזה שהתנסו בו צרפת וארה"ב לאחרונה.

הסיבות לאתגר הזה טמונות בהיעדרה המתמשך של מדיניות מתאימה לטכנולוגיה הבלתי-מאוישת המתפתחת במהירות. מדינות מתקדמות יתקשו לטעון שלא צפו או זיהו את התפתחותה של טכנולוגיה זו. זאת מפני שכלי טייס בלתי מאוישים זכו בעשור האחרון לתשומת לב מיוחדת, בארה"ב למשל. התפתחותם בתחום הצבאי הייתה צפויה ופרושה על פני "מפות דרכים" רבות שהיו גלויות לעיני מקבלי ההחלטות ואפילו בפני הציבור. היעדר מדיניות לא רק מאפשר היום לכל דורש לרכוש בשוק החופשי טכנולוגיה שעלולה להפוך לאיום ממשי, אלא גם משאיר את המדינות ללא כלים ייעודיים להתמודדות עם התופעה, בין אם הן מעוניינות להתגונן מפני הפעלה פלילית או טרוריסטית של כלים כאלו, ובין אם הן מעוניינות לאפשר הפעלה מסודרת של כלים כאלו באופן אזרחי ומסחרי.

רק לאחרונה החלו מופיעים פתרונות אד-הוק למיניהם כמענה לאיום המל"טים. כך למשל ציידו האמריקנים משחתות שלהם בתותח לייזר, וגם הסינים הציגו לפני חודשים ספורים תותח אשר מזהה ושולח קרן לייזר ששורפת את המל"ט בעודו באוויר. לפי היגיון זה, האם יתכן שהצעד הבא הצפוי הוא הצבת תותח לייזר על מגדל אייפל?

בינתיים, החדשות הטובות היחידות בתחום זה בזמן האחרון כלל אינן מגיעות משדה המדיניות, אלא מן השדה המסחרי, שם נקטו מספר חברות יוזמה משותפת ויצרו אפשרות לכל אדם בעל גישה לאינטרנט (כרגע רק בארה"ב) להגדיר "אזור אסור לטיסה" (של מל"טים) מעל הרכוש שלו. יוזמה זו כנראה מיועדת להגן על הפרטיות האמריקנית המקודשת, או לכל הפחות להרגיע את דעת הקהל המתנגדת להפעלת מל"טים עקב הסיכון לפגיעה בפרטיות. אולם בפועל, גם היוזמה הזו אינה בעלת ערך אמיתי ללא חקיקה ברורה, שינוי ברגולציה, וכן יצירת טכנולוגיות וכלי אכיפה והפעלתם על ידי הגורמים הרלוונטיים. מעניין לראות אם אחת התעשיות תפתיע עם פתרון אטרקטיבי, או שהפתרון יצטרך להגיע מלמעלה באמצעות דרישה והקצאת משאבים מצד המדינות עצמן.