קורות חיים

    פרופ' קובי מיכאל הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ופרופסור במרכז הבינלאומי לשיטור וביטחון באוניברסיטת דרום ווילס בבריטניה. בין תחומי העניין של פרופ' מיכאל יישוב סכסוכים, אסטרטגיה, ביטחון לאומי, יחסי דרג מדיני-דרג צבאי, צבא-חברה, מדינות כושלות, מבצעי שמירת שלום ובניית מדינה, והסכסוך הישראלי הפלסטיני. פרופ' מיכאל כיהן כמשנה למנכ"ל וראש החטיבה הפלסטינית במשרד לעניינים אסטרטגיים. שימש חבר סגל באוניברסיטת בן-גוריון (2011-2008) וחבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל (2015-2013), פרופסור אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב (2006-7) ובאוניברסיטת פקינג בביייג'ין (2017). פרסם 20 ספרים ומונוגרפיות ומעל ל-100 מאמרים ופרקים בספרים. מיכאל זכה בפרסים אקדמיים וביניהם: פרס יריב, פרס צ'צ'יק, פרס יצחק שדה ופרס האגודה הישראלית למדעי המדינה על הספר הטוב ביותר לשנת 2008-9. בין פרסומיו האחרונים:

    70 שנות אונר"א – עת לרפורמה מבנית ותפקודית (יחד עם מיכל חטואל-רדושיצקי), 2020.

    Special Operations Forces in the 21st Century - Perspective of Social Sciences (co-edited with Jessica Turnely and Eyal Ben-Ari), Routlage, 2017

    שישה ימים וחמישים שנה (יחד עם גבי סיבוני וענת קורץ), 2018,

    המרחב הערבי בנתיב הכישלון המדינתי (יחד עם יואל גוז'נסקי),2017

    אסטרטגיית צה"ל בראי הביטחון הלאומי (יחד עם מאיר אלרן וגבי סיבוני), 2016.

    פרופסור מיכאל (מיכה) קובי
    קובי מיכאל
    חוקר בכיר
    הורדת תמונה
    kobim@inss.org.ilKobimichael24@gmail.com
    03-640-0435050-640-1983
    מבט על
    "חבר מביא חבר" בצה"ל? הטיית הדמיון והשפעתה על הקבעון המחשבתי
    בחינת המינויים במטכ"ל בחמשת העשורים האחרונים מצביעה על מינוי שכיח של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל לתפקידים משמעותיים. מהן ההשלכות של הדבר על "הקונספציה" – ומה על הרמטכ"ל הנכנס ללמוד מכך?
    30 במרץ, 2025
    מבט על
    כינוס הליגה הערבית בקהיר ו"המתווה הערבי" לשיקום רצועת עזה: משמעויות
    ניתוח הצהרת הסיכום בערבית של הכינוס שנערך לגיבוש מתווה לעזה ל"יום שאחרי" מציג תמונה בעייתית שלא מבשרת על שינוי והבנה של המציאות פוסט 7/10
    10 במרץ, 2025
    מבט על
    סקר, סקר, (אל) תרדוף – מה מלמדים סקרי דעת קהל בקרב החברה הפלסטינית?
    חמאס, הרשות ופתרון שתי המדינות: מבט חדש על דעת הקהל הפלסטינית בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה
    29 באוקטובר, 2024
    מבט על
    שיפור המציאות בשטחי הרשות הפלסטינית במסגרת ארכיטקטורה אזורית חדשה
    יש המתריעים כי המצב הכלכלי המחמיר ברשות הפלסטינית מקרב את האפשרות של קריסתה – דבר שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי. כיצד מגה-פרויקט, כמו בניית ערים פלסטיניות חדשות, יוכל לייצר מענה לשורת כשלים של הרשות, לאתגרים שבפניה ולדילמות שהם מציבים בפני ישראל?
    1 ביולי, 2024
    מבט על
    היריבות הפנים-פלסטינית דוחקת את ישראל לשלטון צבאי זמני ברצועה
    יריבות מרה - ניסיונות פיוס – ומשבר חדש: כך נראה כבר שנים ארוכות מעגל היחסים בין פת"ח לחמאס, ונראה כי המחזוריות הזו לא תישבר בעתיד הקרוב – דבר המקטין משמעותית את האפשרות של שליטת הרשות הפלסטינית ברצועה "ביום שאחרי". בהיעדר פתרון אחר, אותה היריבות סוללת את הדרך לשלטון צבאי ישראלי זמני בעזה
    18 במרץ, 2024
    עדכן אסטרטגי
    השאלה שטרם נשאלה – האם ניתן בכלל לשקם את רצועת עזה בתנאים הקיימים, ומה אם לא?
    לאחר כל סבב עימות אלים בין ישראל לחמאס שבה ועלתה סוגיית שיקום הרצועה ושיפור המציאות הכלכלית. הנחת העבודה המקובלת הייתה שבהינתן התנאים הפוליטיים המתאימים ובמסגרת תהליך מדיני שמהותו ניסיון לקדם ולממש את פרדיגמת שתי המדינות, כשרצועת עזה והגדה המערבית נחשבות ליחידה פוליטית וטריטוריאלית אחת בשליטת הרשות הפלסטינית, ניתן יהיה לשקם את רצועת עזה. אלא שנדמה כי מעולם לא נשאלה השאלה: האם ניתן בכלל לשקם את רצועת עזה? במאמר זה אבקש לברר את משמעות המושגים של שיקום רצועת עזה או רצועת עזה משוקמת ולהתייחס, באמצעות מטריצת משתנים מאפשרי שיקום וכאלו המשבשים שיקום, למספר שאלות יסוד בנוגע לעצם היתכנות השיקום של רצועת עזה בתנאים הקיימים. בהמשך ובהתייחס למסקנה בדבר היעדר תנאים מספקים לתהליך שיקום, מוצגים מאפייני המציאות בהיעדר שיקום וההשלכות, ומוצעות מספר חלופות אפשריות להתמודדות עם המציאות המתהווה בהיעדר שיקום תוך הדגשת החשיבות באימוץ הגיונות מנחים לתהליך שיקום, שאינם מתקיימים בעת הזו והם בחזקת תנאים הכרחיים להצלחת תהליך שיקום. מסקנת המאמר היא שהישארות חמאס ברצועת עזה כישות שלטונית ותודעת המאבק הן משתנים משבשי שיקום בעוצמה גבוה, ושניהם אנדוגניים למערכת הפלסטינית. לכן, ללא איוּן של שני המשתנים הללו, או לכל הפחות החלשתם במידה רבה מאוד, קשה להניח הצלחה של תהליך שיקום.