בשבוע האחרון התרחשו בסוריה כמה אירועים שלכאורה אינם קשורים זה בזה: ההסכם להסדרת הנוכחות הרוסית במדינה, ההתקדמות מול הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) סביב שיירי תוכנית הגרעין של משטר אסד, גזר דין המוות שהוטל על בשאר אסד ומקורביו וחילופי תפקידים בשורות הצבא. אולם, כלל האירועים משקפים אסטרטגיה ברורה של המשטר, המבקש לבנות מחדש את יכולותיה של המדינה, לבסס את ריבונותה, ולעצב את כללי המשחק באופן עצמאי יחסית.
לאחר עשור של דומיננטיות רוסית במדינה, דמשק מגדירה מחדש את גבולות הנוכחות הצבאית של מוסקבה ואת מערכת היחסים כולה - הפעם מעמדת כוח סורית. מתקנים אזרחיים, כמו שדה התעופה בחמיימים, שבים לניהול סורי, והנוכחות הצבאית צפויה לעבור למסגרת מוגבלת ומוסדרת יותר, שתשרת את צורכי הצבא הסורי. מוסקבה, מצדה, מוותרת על חלק ניכר מהשליטה כדי לא לאבד אחיזה אסטרטגית במזרח התיכון ובאגן הים התיכון.
היגיון זה משתקף גם בסבב המינויים בצבא. השינויים שנערכו השבוע - ובהם העברת מפקדים המזוהים עם ארגון ה-SNA הפרו-טורקי לתפקידים בשרשרת פיקוד רחבה יותר - משקפים ניסיון להעתיק את מרכז הכובד מנאמנויות אישיות וחיצוניות קודמות אל מוסדות המדינה. אם בשלב הראשון המטרה הייתה לשלב את הפלגים והמיליציות במשרד ההגנה, כעת היעד הוא ללכד אותם לכדי צבא אחוד, הכפוף לפיקוד מרכזי ורשמי.
כמו כן, דווח השבוע כי ארצות הברית הגיעה להסכם חשאי עם סוריה וישראל, במטרה לפנות משטחה שיירי חומר גרעיני, מהכור שפותח בתקופת אסד האב והושמד בתקיפה ישראלית ב-2007. ל"סוריה החדשה" אינטרס מובהק להשתלב מחדש בקהילה הבינלאומית, ולשם כך עליה להוכיח כי היא מטפלת בירושה המסוכנת שהותיר המשטר המודח, בשקיפות ובשיתוף פעולה עם סבא"א ודומיה.
לבסוף, גזר דין המוות שהוטל על בשאר אסד ועל בכירים נוספים מוסיף ממד משפטי וסמלי: מיצוי הדין עם מי שהנהיגו את סוריה באכזריות וברוטליות. מאז נפילת המשטר נחשפה במלוא עוצמתה מערכת הדיכוי - בתי הכלא, העינויים, ההעלמות הכפויות וההוצאות להורג שאפיינו את השלטון הישן.
מהלכים פנימיים אלה מתחברים ישירות למאמץ הסורי להשתלב מחדש במערכת הבינלאומית. נאומו הקרוב של הנשיא א-שרע בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר ופגישותיו הצפויות בוושינגטון, מהוות עבור דמשק הזדמנות לתרגם את הפתיחות המדינית להסרתה הסופית מרשימת המדינות תומכות הטרור, ולנצל את הבמה הבינלאומית להעלאת סוגיות ריבוניות מול ישראל - בדגש על החייאת הסכם הפרדת הכוחות מ-1974 ואכיפתו בדרום המדינה.
בשבוע האחרון התרחשו בסוריה כמה אירועים שלכאורה אינם קשורים זה בזה: ההסכם להסדרת הנוכחות הרוסית במדינה, ההתקדמות מול הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) סביב שיירי תוכנית הגרעין של משטר אסד, גזר דין המוות שהוטל על בשאר אסד ומקורביו וחילופי תפקידים בשורות הצבא. אולם, כלל האירועים משקפים אסטרטגיה ברורה של המשטר, המבקש לבנות מחדש את יכולותיה של המדינה, לבסס את ריבונותה, ולעצב את כללי המשחק באופן עצמאי יחסית.
לאחר עשור של דומיננטיות רוסית במדינה, דמשק מגדירה מחדש את גבולות הנוכחות הצבאית של מוסקבה ואת מערכת היחסים כולה - הפעם מעמדת כוח סורית. מתקנים אזרחיים, כמו שדה התעופה בחמיימים, שבים לניהול סורי, והנוכחות הצבאית צפויה לעבור למסגרת מוגבלת ומוסדרת יותר, שתשרת את צורכי הצבא הסורי. מוסקבה, מצדה, מוותרת על חלק ניכר מהשליטה כדי לא לאבד אחיזה אסטרטגית במזרח התיכון ובאגן הים התיכון.
היגיון זה משתקף גם בסבב המינויים בצבא. השינויים שנערכו השבוע - ובהם העברת מפקדים המזוהים עם ארגון ה-SNA הפרו-טורקי לתפקידים בשרשרת פיקוד רחבה יותר - משקפים ניסיון להעתיק את מרכז הכובד מנאמנויות אישיות וחיצוניות קודמות אל מוסדות המדינה. אם בשלב הראשון המטרה הייתה לשלב את הפלגים והמיליציות במשרד ההגנה, כעת היעד הוא ללכד אותם לכדי צבא אחוד, הכפוף לפיקוד מרכזי ורשמי.
כמו כן, דווח השבוע כי ארצות הברית הגיעה להסכם חשאי עם סוריה וישראל, במטרה לפנות משטחה שיירי חומר גרעיני, מהכור שפותח בתקופת אסד האב והושמד בתקיפה ישראלית ב-2007. ל"סוריה החדשה" אינטרס מובהק להשתלב מחדש בקהילה הבינלאומית, ולשם כך עליה להוכיח כי היא מטפלת בירושה המסוכנת שהותיר המשטר המודח, בשקיפות ובשיתוף פעולה עם סבא"א ודומיה.
לבסוף, גזר דין המוות שהוטל על בשאר אסד ועל בכירים נוספים מוסיף ממד משפטי וסמלי: מיצוי הדין עם מי שהנהיגו את סוריה באכזריות וברוטליות. מאז נפילת המשטר נחשפה במלוא עוצמתה מערכת הדיכוי - בתי הכלא, העינויים, ההעלמות הכפויות וההוצאות להורג שאפיינו את השלטון הישן.
מהלכים פנימיים אלה מתחברים ישירות למאמץ הסורי להשתלב מחדש במערכת הבינלאומית. נאומו הקרוב של הנשיא א-שרע בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר ופגישותיו הצפויות בוושינגטון, מהוות עבור דמשק הזדמנות לתרגם את הפתיחות המדינית להסרתה הסופית מרשימת המדינות תומכות הטרור, ולנצל את הבמה הבינלאומית להעלאת סוגיות ריבוניות מול ישראל - בדגש על החייאת הסכם הפרדת הכוחות מ-1974 ואכיפתו בדרום המדינה.