חיסולו (23 בנובמבר) של הרמטכ"ל בפועל של חזבאללה, היית'ם עלי טבטבאי, בלב הדאחיה בביירות, הוא אירוע שיא במערכה שמנהלת ישראל מאז חתימת הפסקת האש עם לבנון לפני שנה. טבטבאי, מפקד בכוח רדואן, היה אחראי על המבצעים המיוחדים של הארגון ושימש גם כנציג חזבאללה לפיתוח שלוחי איראן בחו"ל: בסוריה, בעיראק ובתימן. בשל מעורבותו בקידום פעילות טרור מחוץ ללבנון הוא נכלל החל מאז 2018 ברשימת המבוקשים של הממשל האמריקני, כשעל ראשו פרס של חמישה מיליון דולר. טבטבאי קודם לתפקידו הבכיר בחזבאללה לאחר חיסולה של כמעט כל הגוורדיה הצבאית הוותיקה של הארגון. בשנה האחרונה הוא פעל, בסיועה של איראן, לקידום מאמצי השיקום של חזבאללה לאחר המכות שספג במלחמה.
חיסולו משתלב במאמציו של צה"ל בשנה האחרונה לפעול להמשך החלשת הארגון ולמניעת התעצמותו מחדש. צה"ל תוקף בלבנון מדי יום, ובשנה שחלפה חיסל כ- 350 פעילים של חזבאללה והשמיד אמצעי לחימה ותשתיות של הארגון בדרום לבנון, בבקע וביירות. למרות זאת, חזבאללה מצליח להתקדם במאמצי השיקום ולהבריח כספים ואמצעי לחימה, גם אם באופן מוגבל.
בשל חומרת החיסול, חיזבאללה ניצב בפני דילמה בנוגע לתגובתו: האם לחדול ממדיניות "ההכלה" ולהגיב, ואם כן מתי, וכיצד?
ברשות הארגון עדיין אמצעי לחימה ופעילים – שאריות מהמלחמה לצד אמצעים חדשים שפיתח או הבריח – כך שיש ביכולתו לפעול נגד ישראל, אם יבחר בכך. אפשרויותיו כוללות תקיפת כוחות צה״ל בשטח לבנון, ירי לעבר יישובי הצפון, חדירה לשטח ישראל, ירי טילים לעבר העורף הישראלי או פעולת טרור נגד יעדים ישראליים בחו״ל. בשלב זה, הארגון נמנע מהתייחסות ישירה לאופי התגובה הצפויה מצידו, ומסתפק באיומים מרומזים.
מנגד, עומדים השיקולים המרסנים את חיזבאללה התגובה הקשה מצד צה"ל, המאותת כי לא יירתע גם מהרחבת לחימה, הקשיים הפנימיים בהם נתון הארגון וההתמודדות עם הממשלה המבקשת לפרקו מנשק, לצד לחץ בינ"ל ואזורי על הממשלה להתקדם במאמץ זה; וחשש מפני מפגיעה נוספת בלבנון שתחליש את התמיכה הפנימית בו, בעיקר מצד האוכלוסייה השיעית. לכן, אם יבחר הארגון להגיב, סביר שייבחר במדרגת תגובה נמוכה כדי למנוע את הרחבת הפעילות הצבאית של ישראל.
לסיכום, חיסול טבטבאי הוא הישג משמעותי במאמץ לשימור חולשת חזבאללה. על ישראל להתמיד במאמץ הצבאי תוך היערכות לאפשרות של הרחבת הלחימה, אך במקביל לחתור למהלך מדיני משלים מול ממשלת לבנון בסיוע ארה״ב.
חיסולו (23 בנובמבר) של הרמטכ"ל בפועל של חזבאללה, היית'ם עלי טבטבאי, בלב הדאחיה בביירות, הוא אירוע שיא במערכה שמנהלת ישראל מאז חתימת הפסקת האש עם לבנון לפני שנה. טבטבאי, מפקד בכוח רדואן, היה אחראי על המבצעים המיוחדים של הארגון ושימש גם כנציג חזבאללה לפיתוח שלוחי איראן בחו"ל: בסוריה, בעיראק ובתימן. בשל מעורבותו בקידום פעילות טרור מחוץ ללבנון הוא נכלל החל מאז 2018 ברשימת המבוקשים של הממשל האמריקני, כשעל ראשו פרס של חמישה מיליון דולר. טבטבאי קודם לתפקידו הבכיר בחזבאללה לאחר חיסולה של כמעט כל הגוורדיה הצבאית הוותיקה של הארגון. בשנה האחרונה הוא פעל, בסיועה של איראן, לקידום מאמצי השיקום של חזבאללה לאחר המכות שספג במלחמה.
חיסולו משתלב במאמציו של צה"ל בשנה האחרונה לפעול להמשך החלשת הארגון ולמניעת התעצמותו מחדש. צה"ל תוקף בלבנון מדי יום, ובשנה שחלפה חיסל כ- 350 פעילים של חזבאללה והשמיד אמצעי לחימה ותשתיות של הארגון בדרום לבנון, בבקע וביירות. למרות זאת, חזבאללה מצליח להתקדם במאמצי השיקום ולהבריח כספים ואמצעי לחימה, גם אם באופן מוגבל.
בשל חומרת החיסול, חיזבאללה ניצב בפני דילמה בנוגע לתגובתו: האם לחדול ממדיניות "ההכלה" ולהגיב, ואם כן מתי, וכיצד?
ברשות הארגון עדיין אמצעי לחימה ופעילים – שאריות מהמלחמה לצד אמצעים חדשים שפיתח או הבריח – כך שיש ביכולתו לפעול נגד ישראל, אם יבחר בכך. אפשרויותיו כוללות תקיפת כוחות צה״ל בשטח לבנון, ירי לעבר יישובי הצפון, חדירה לשטח ישראל, ירי טילים לעבר העורף הישראלי או פעולת טרור נגד יעדים ישראליים בחו״ל. בשלב זה, הארגון נמנע מהתייחסות ישירה לאופי התגובה הצפויה מצידו, ומסתפק באיומים מרומזים.
מנגד, עומדים השיקולים המרסנים את חיזבאללה התגובה הקשה מצד צה"ל, המאותת כי לא יירתע גם מהרחבת לחימה, הקשיים הפנימיים בהם נתון הארגון וההתמודדות עם הממשלה המבקשת לפרקו מנשק, לצד לחץ בינ"ל ואזורי על הממשלה להתקדם במאמץ זה; וחשש מפני מפגיעה נוספת בלבנון שתחליש את התמיכה הפנימית בו, בעיקר מצד האוכלוסייה השיעית. לכן, אם יבחר הארגון להגיב, סביר שייבחר במדרגת תגובה נמוכה כדי למנוע את הרחבת הפעילות הצבאית של ישראל.
לסיכום, חיסול טבטבאי הוא הישג משמעותי במאמץ לשימור חולשת חזבאללה. על ישראל להתמיד במאמץ הצבאי תוך היערכות לאפשרות של הרחבת הלחימה, אך במקביל לחתור למהלך מדיני משלים מול ממשלת לבנון בסיוע ארה״ב.