הנזק הסביבתי הכולל של הטילים האיראנים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים הנזק הסביבתי הכולל של הטילים האיראנים

הנזק הסביבתי הכולל של הטילים האיראנים
יהושע קליסקי
29 ביוני, 2025

אחת התופעות הבולטות במלחמת "עם כלביא" היא היקף הנזק שגרמו הטילים האיראניים, הן בנפש והן ברכוש. לפי הנתונים העדכניים, פגיעות ישירות ועקיפות של טילים גבו את חייהם של 29 בני אדם. ברחבי המדינה נרשמו מעל 10,000 מפונים, נגרם נזק ל-980 מבנים, והוגשו למעלה מ-40,000 תביעות פיצויים בגין נזקים. הנזק הכלכלי למבנים בלבד מוערך ביותר ממיליארד שקלים.

במלחמה זו השתמשו האיראנים במגוון טילים בליסטיים היפרסוניים. אלו הם טילים הנעים במסלול מחוץ לאטמוספירה במהירות עד פי 12 ממהירות הקול – למעלה מ-14,000 קמ"ש. חלק מהטילים הללו, למשל "חייבר שקאן", "חאג' קאסם"  ו"פתאח-1", הם טילים דו-שלביים, בעלי ראש קרבי מתמרן במשקל משוער של 400-1000 ק"ג.  גוף הטיל עצמו, לאחר התנתקות המנוע, שוקל כמה עשרות טונות.

בעת חדירת גוף הטיל לאטמוספירה מהירותו פוחתת עקב החיכוך עם האטמוספירה. עם זאת, עדיין מדובר במהירות גבוהה, בת אלפי קמ"ש. משקלי השלב השני של הטיל והראש הקרבי, לצד המהירות הגבוהה, מקנים לגוף הפוגע אנרגיה קינטית עצומה. אנרגיה זו, בתוספת האנרגיה המשתחררת עקב פיצוץ ראש הקרב, מועברת לסביבה בצורת חום של אלפי מעלות צלסיוס בזמן קצר ובחלקה מועברת כאנרגיה קינטית למולקולות האוויר. הדבר גורם למפלי לחץ וטמפרטורה גבוהים ביותר בלב הפגיעה ביחס לסביבה בזמן קצר, ועקב כך, לזרימת אוויר אלימה. במילים אחרות, נוצר גל הדף שנע במהירות על קולית על מנת להתאזן עם הלחץ האטמוספירי. גל הלם זה גורם לנזק ברדיוס גדול סביב אזור הפגיעה, שנוסף בנוסף לנזק שנגרם עקב פיצוץ חומר הנפץ.  יש להביא בחשבון גם את זווית הפגיעה של הטיל במטרה: כאשר מדובר בראש קרב מתמרן, זווית הפגיעה יכול להיות זווית חדה, ואז גלי ההלם מתפשטים בסימטריה אליפטית, בעיקר בכיוון פגיעת הטיל, מה שמגדיל את פוטנציאל הפגיעה.

נושא עמידות מבנים בפני הדף פיצוצים דורש תכנון הנדסי מחודש בהיבטי הגנת מבנים, כמו גם שדרוג מערכות היירוט לצד פגיעה בטילי אויב מהירים ומתמרנים בשלבים מוקדמים, רצוי בשלב ההאצה, במטרה למנוע או לצמצם נזקים פוטנציאלים.

נושאים: טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, מלחמת ישראל-איראן
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
מעמיק המשבר בין איראן לסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית
29 ביוני, 2025
האשמות הדדיות ואינטרסים משותפים - סין וארה"ב בהסלמה הנוכחית
26 ביוני, 2025
העימות מול איראן הבליט את מגבלות ההשפעה של מדינות ערב
25 ביוני, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.