הממשל האמריקאי ממשיך להדגיש כי טרם הגיעה העת לדרוש הפסקת אש ודבק בעמדתו כי מטרת הלחימה צריכה להיות הבסת חמאס. בניגוד לעמדה זו ובשונה מההצהרות עד כה של מרבית ההנהגות באירופה, נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לישראל "להפסיק להרוג תינוקות ונשים" וקבע "שהפסקת אש תועיל לה". לא ברור האם קריאתו זו מהווה נקודת מפנה בתביעה להפסקת אש והאם תתורגם גם למהלכים קונקרטיים במועצת הביטחון.
הממשל האמריקאי מצידו נתון בלחץ גובר והולך, הן בזירת הפנים האמריקאית והן בזירה הבינלאומית, אך נראה כי לפי שעה ההחלטה הישראלית להרחיב את ההפוגות ההומניטריות ברצועת עזה נותנת מענה לדרישותיו ובכך מאפשרת לו מרחב תמרון מול הלחצים הגוברים. ועדיין, לצד ההצלחות הצבאיות של צה"ל, ההתנהלות ממשלת ישראל ממלאת תפקיד מכריע בהשפעה על שעון החול המדיני, שכן מעבר לסוגיה ההומניטרית ולהערכת ההישגים הצבאיים, הממשל מדגיש את סוגיית "היום שאחרי".
שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, פרס במסיבת עיתונאים לסיכום מפגש שרי החוץ של מדינות ה-7G בטוקיו את עקרונות "היום שאחרי": "לא תהייה עקירה בכוח של פלסטינים מעזה - לא עכשיו, לא אחרי המלחמה; עזה לא תשמש פלטפורמה לטרור או להתקפות אלימות אחרות; לא יהיה כיבוש או צמצום מחדש של שטחי עזה לאחר סיום העימות ולא יהיה מצור על הרצועה". עוד הדגיש בלינקן ש"צריך יהיה להבטיח שלא יהיו איומי טרור מהגדה המערבית" וכי "עלינו לעבוד גם על התנאים שיאפשרו שלום ארוך טווח ואלה צריכים לכלול את הקולות והשאיפות של העם הפלסטיני ובכללם חייבת לקום ממשלה פלסטינית כשהגדה המערבית ועזה מאוחדת תחת הרשות הפלסטינית". לדבריו, "הפתרון חייב לכלול מנגנון מתמשך לשיקום בעזה", ו"מסלול שישראלים ופלסטינים חיים זה לצד זה במדינות משלהם, עם אמצעים שווים של ביטחון, חופש, הזדמנויות וכבוד".
ניתן להתרשם, כי ממשל ביידן, שכבר בתחילת המערכה זיהה אותה גם כהזדמנות לכונן ארכיטקטורה חדשה במזרח התיכון, אינו מתכוון לסגת מדרישתו להתחיל לדון בקידומה – "כבר היום". התעלמות ישראלית מדרישה אמריקאית זו ובוודאי אמירות של שרים בממשלה כמו "פצצת גרעין, "נכבה 2023" ובכלל זה אמירתו של ראש הממשלה נתניהו הפוסלת מראש אפשרות לתת לרשות הפלסטינית תפקיד ב"יום שאחרי", פוגעות במאמצים להבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית למהלכים הצבאיים ולדחות ככל האפשר את הדרישה להפסקת אש. זאת ועוד, על ישראל למהר ולהציג יעד מדיני מעשי ליום שאחרי, מעבר לקביעה שישראל מתכוונת לשמר שליטה ביטחונית ברצועה, שלוקח בחשבון את העמדה האמריקאית.
הממשל האמריקאי ממשיך להדגיש כי טרם הגיעה העת לדרוש הפסקת אש ודבק בעמדתו כי מטרת הלחימה צריכה להיות הבסת חמאס. בניגוד לעמדה זו ובשונה מההצהרות עד כה של מרבית ההנהגות באירופה, נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לישראל "להפסיק להרוג תינוקות ונשים" וקבע "שהפסקת אש תועיל לה". לא ברור האם קריאתו זו מהווה נקודת מפנה בתביעה להפסקת אש והאם תתורגם גם למהלכים קונקרטיים במועצת הביטחון.
הממשל האמריקאי מצידו נתון בלחץ גובר והולך, הן בזירת הפנים האמריקאית והן בזירה הבינלאומית, אך נראה כי לפי שעה ההחלטה הישראלית להרחיב את ההפוגות ההומניטריות ברצועת עזה נותנת מענה לדרישותיו ובכך מאפשרת לו מרחב תמרון מול הלחצים הגוברים. ועדיין, לצד ההצלחות הצבאיות של צה"ל, ההתנהלות ממשלת ישראל ממלאת תפקיד מכריע בהשפעה על שעון החול המדיני, שכן מעבר לסוגיה ההומניטרית ולהערכת ההישגים הצבאיים, הממשל מדגיש את סוגיית "היום שאחרי".
שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, פרס במסיבת עיתונאים לסיכום מפגש שרי החוץ של מדינות ה-7G בטוקיו את עקרונות "היום שאחרי": "לא תהייה עקירה בכוח של פלסטינים מעזה - לא עכשיו, לא אחרי המלחמה; עזה לא תשמש פלטפורמה לטרור או להתקפות אלימות אחרות; לא יהיה כיבוש או צמצום מחדש של שטחי עזה לאחר סיום העימות ולא יהיה מצור על הרצועה". עוד הדגיש בלינקן ש"צריך יהיה להבטיח שלא יהיו איומי טרור מהגדה המערבית" וכי "עלינו לעבוד גם על התנאים שיאפשרו שלום ארוך טווח ואלה צריכים לכלול את הקולות והשאיפות של העם הפלסטיני ובכללם חייבת לקום ממשלה פלסטינית כשהגדה המערבית ועזה מאוחדת תחת הרשות הפלסטינית". לדבריו, "הפתרון חייב לכלול מנגנון מתמשך לשיקום בעזה", ו"מסלול שישראלים ופלסטינים חיים זה לצד זה במדינות משלהם, עם אמצעים שווים של ביטחון, חופש, הזדמנויות וכבוד".
ניתן להתרשם, כי ממשל ביידן, שכבר בתחילת המערכה זיהה אותה גם כהזדמנות לכונן ארכיטקטורה חדשה במזרח התיכון, אינו מתכוון לסגת מדרישתו להתחיל לדון בקידומה – "כבר היום". התעלמות ישראלית מדרישה אמריקאית זו ובוודאי אמירות של שרים בממשלה כמו "פצצת גרעין, "נכבה 2023" ובכלל זה אמירתו של ראש הממשלה נתניהו הפוסלת מראש אפשרות לתת לרשות הפלסטינית תפקיד ב"יום שאחרי", פוגעות במאמצים להבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית למהלכים הצבאיים ולדחות ככל האפשר את הדרישה להפסקת אש. זאת ועוד, על ישראל למהר ולהציג יעד מדיני מעשי ליום שאחרי, מעבר לקביעה שישראל מתכוונת לשמר שליטה ביטחונית ברצועה, שלוקח בחשבון את העמדה האמריקאית.