ביקורו של הנשיא ביידן בישראל היווה בראש ובראשונה מפגן תמיכה מרשים בישראל וביטוי מובהק לתיעוב שביידן חש לטבח (כהגדרתו) שחמאס ביצע בנגב המערבי. ביידן הדגיש כי חשוב לו להבהיר כי המטרה העיקרית של ביקורו היא לשדר מסר ברור כי ישראל אינה לבד. בד בבד, שב הנשיא האמריקאי והתריע בפני כל מי ששוקל לנצל את ההזדמנות כדי לתקוף את ישראל, במשתמע, חזבאללה ואיראן, "לא לעשות זאת" (Don`t). מכלל ההתייחסויות של הנשיא במהלך ביקורו עולות התובנות הבאות:
• ארה"ב תומכת בתכלית האסטרטגית של ישראל לפגוע משמעותית ביכולותיו של החמאס באמצעות מערכה צבאית, כולל מהלכים קרקעיים, ומודעת לכך כי זו יכולה להארך זמן רב. עם זאת, מבלי להיכנס לפירוט, ביידן הזהיר את ישראל כי עליה לפעול בשיקול דעת ולהימנע מטעויות. לדבריו, צריך לשאול שאלות קשות ולדבר על היעדים שאותם יש להשיג. עוד קודם לכן קבע ביידן כי אסור לישראל לכבוש את הרצועה לאורך זמן.
• התמיכה האמריקאית היא לא רק בדיבורים אלא גם במעשים. מעבר לסיוע הצבאי שארה"ב כבר מעבירה, ביידן עדכן כי יבקש את אישור הקונגרס לחבילה חסרת תקדים שתבטיח לישראל חבילת סיוע צבאית רחבה ואיכותית שתסייע ישירות ליכולתה להשיג את מטרותיה בלחימה. קודם לכן נמסר כי הממשל מתכוון לבקש מהקונגרס אישור לחבילת סיוע של 100 מיליארד דולר הכורכת בין הסיוע לאוקראינה, לישראל ולטובת החומה בגבול ארה"ב.
• הממשל מתעקש כי ישראל תיתן מענה לסוגיה ההומניטרית. סביר כי ביידן מודע להתנגדויות שנשמעות בישראל, אך נראה כי בראייתו הנושא ההומניטרי הנו קריטי לאפשר את הלגיטימציה המדינית להמשך המערכה הצבאית. ביידן מקפיד להדגיש את הבידול בין האזרחים הפלסטינים שזכאים להגנה ולסיוע לבין החמאס. בהקשר זה ביידן שב ומדגיש כי חייבים לציית לחוקי המלחמה, במה שמבדיל בין מדינה דמוקרטית לארגון טרור. הממשל עצמו הקצה לאלתר 100 מיליון דולר כסיוע הומניטרי לרצועה עזה ויו"ש.
• הממשל מעוניין להתחיל כבר עתה להיערך ליום שאחרי. ביידן יותר מרומז כי בראייתו ביום שאחרי הפתרון המדיני המועדף יצטרך לכלול התקדמות לקראת מימוש החזון של שתי מדינות לשני עמים. לדבריו, המלחמה רק חיזקה אותו בדעתו כי צריך לשאוף לשלום ולמציאות שבה ישראליים ופלסטינים יכולים לחיות אלו לצד אלו. בתכנון המקורי ביידן היה אמור להשתתף בפסגה מרובעת בעמאן בהשתתפות מלך ירדן, נשיא מצרים וראש הרשות הפלסטינים, שבוטלה בעקבות אירועי בית החולים בעזה.
האינטרס הנוכחי של הממשל הוא להראות כי ארה"ב וישראל רואות עין בעין את המשך המערכה נגד החמאס ואכן שתי המדינות עושות מאמץ להפגין כי הן מצליחות להתגבר גם על המחלוקת הפומבית היחידה שעלתה עד כה בהקשר לסוגיה ההומניטרית. השיח ההדוק בין שתי המדינות יימשך והממשל מייחס חשיבות ליכולת שלו להשפיע על מהלכי ישראל, שכן בראייתו המציאות משפיעה ישירות על אינטרסים אמריקאיים באזור ובזירה הגלובאלית, אך אין לו כל כוונה לנהל את קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל.
ביקורו של הנשיא ביידן בישראל היווה בראש ובראשונה מפגן תמיכה מרשים בישראל וביטוי מובהק לתיעוב שביידן חש לטבח (כהגדרתו) שחמאס ביצע בנגב המערבי. ביידן הדגיש כי חשוב לו להבהיר כי המטרה העיקרית של ביקורו היא לשדר מסר ברור כי ישראל אינה לבד. בד בבד, שב הנשיא האמריקאי והתריע בפני כל מי ששוקל לנצל את ההזדמנות כדי לתקוף את ישראל, במשתמע, חזבאללה ואיראן, "לא לעשות זאת" (Don`t). מכלל ההתייחסויות של הנשיא במהלך ביקורו עולות התובנות הבאות:
• ארה"ב תומכת בתכלית האסטרטגית של ישראל לפגוע משמעותית ביכולותיו של החמאס באמצעות מערכה צבאית, כולל מהלכים קרקעיים, ומודעת לכך כי זו יכולה להארך זמן רב. עם זאת, מבלי להיכנס לפירוט, ביידן הזהיר את ישראל כי עליה לפעול בשיקול דעת ולהימנע מטעויות. לדבריו, צריך לשאול שאלות קשות ולדבר על היעדים שאותם יש להשיג. עוד קודם לכן קבע ביידן כי אסור לישראל לכבוש את הרצועה לאורך זמן.
• התמיכה האמריקאית היא לא רק בדיבורים אלא גם במעשים. מעבר לסיוע הצבאי שארה"ב כבר מעבירה, ביידן עדכן כי יבקש את אישור הקונגרס לחבילה חסרת תקדים שתבטיח לישראל חבילת סיוע צבאית רחבה ואיכותית שתסייע ישירות ליכולתה להשיג את מטרותיה בלחימה. קודם לכן נמסר כי הממשל מתכוון לבקש מהקונגרס אישור לחבילת סיוע של 100 מיליארד דולר הכורכת בין הסיוע לאוקראינה, לישראל ולטובת החומה בגבול ארה"ב.
• הממשל מתעקש כי ישראל תיתן מענה לסוגיה ההומניטרית. סביר כי ביידן מודע להתנגדויות שנשמעות בישראל, אך נראה כי בראייתו הנושא ההומניטרי הנו קריטי לאפשר את הלגיטימציה המדינית להמשך המערכה הצבאית. ביידן מקפיד להדגיש את הבידול בין האזרחים הפלסטינים שזכאים להגנה ולסיוע לבין החמאס. בהקשר זה ביידן שב ומדגיש כי חייבים לציית לחוקי המלחמה, במה שמבדיל בין מדינה דמוקרטית לארגון טרור. הממשל עצמו הקצה לאלתר 100 מיליון דולר כסיוע הומניטרי לרצועה עזה ויו"ש.
• הממשל מעוניין להתחיל כבר עתה להיערך ליום שאחרי. ביידן יותר מרומז כי בראייתו ביום שאחרי הפתרון המדיני המועדף יצטרך לכלול התקדמות לקראת מימוש החזון של שתי מדינות לשני עמים. לדבריו, המלחמה רק חיזקה אותו בדעתו כי צריך לשאוף לשלום ולמציאות שבה ישראליים ופלסטינים יכולים לחיות אלו לצד אלו. בתכנון המקורי ביידן היה אמור להשתתף בפסגה מרובעת בעמאן בהשתתפות מלך ירדן, נשיא מצרים וראש הרשות הפלסטינים, שבוטלה בעקבות אירועי בית החולים בעזה.
האינטרס הנוכחי של הממשל הוא להראות כי ארה"ב וישראל רואות עין בעין את המשך המערכה נגד החמאס ואכן שתי המדינות עושות מאמץ להפגין כי הן מצליחות להתגבר גם על המחלוקת הפומבית היחידה שעלתה עד כה בהקשר לסוגיה ההומניטרית. השיח ההדוק בין שתי המדינות יימשך והממשל מייחס חשיבות ליכולת שלו להשפיע על מהלכי ישראל, שכן בראייתו המציאות משפיעה ישירות על אינטרסים אמריקאיים באזור ובזירה הגלובאלית, אך אין לו כל כוונה לנהל את קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל.