תמי קנר

ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א. לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים לתוקף ולגבש תחילה אלטרנטיבה מיידית לאונר"א ברצועת עזה, יהודה ושומרון וירושלים, וכן תכנית חלופית לטווח הארוך על בסיס העקרונות הבאים : (1) מינוי גורם או גוף קבוע שיספק במקום אונר"א שירותים נדרשים לאוכלוסייה בעזה, במסגרת הדיונים על "היום שאחרי שלטון חמאס"; (2) קידום מהלך שיוביל לכך שהרשות הפלסטינית תמלא את ה"וואקום" שייווצר עם הפסקת פעילות אונר"א ביהודה ושומרון; (3) מימוש אחריותה של עיריית ירושלים לאספקת השירותים שמעניקה אונר"א כיום לתושבים הפלסטיניים במזרח העיר.

המשמעויות וההשלכות של ההחלטה התקדימית להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט

ישראל מיצתה את המהלך הצבאי העיקרי בשטח הרצועה אך לא עלה בידה להביא לשחרור החטופים ולנטרל את שליטת חמאס. על רקע זה, הוצגה לאחרונה "תוכנית האלופים" (במיל.) להשתלטות על צפון הרצועה. התוכנית מתעלמת ממספר בעיות מהותיות, הצפויות להקשות על יישומה ועל קידום מטרות המלחמה. לפיכך, כותבי המאמר מציעים רעיון מתחרה של 'שליטה מנגד' בסיוע ההומניטרי ברצועה

מחקר המכון למחקרי ביטחון לאומי: דוחות האו"ם בנוגע לרעב בעזה מציגים תמונה מסולפת – המשמשת בסיס לטענות נגד ישראל

מה קבע בית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע לטענות על רצח עם שמבצעת ישראל, מהן המשמעויות של ההחלטה - וכיצד על ישראל לפעול בעקבותיה?