קורות חיים
אלוף (מיל') תמיר הימן הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
במהלך 34 שנות שירותו בצה"ל, ביצע הימן שורה של תפקידי פיקוד בכוחות היבשה ואף צבר נסיון לחימה ברצועת הביטחון בלבנון ובזירה הפלסטינית. הימן הצטרף למטה הכללי של צה"ל בשנת 2015, שירת כמפקד המכללה לביטחון לאומי, ובמקביל היה מפקד הגיס הצפוני. ב-2018 מונה לראש אגף המודיעין ה-22. תקופת שירותו בחיל המודיעין התאפיינה במתיחות מתמדת בזירה הפלסטינית וברצועת עזה, בהתמודדות עצימה שתכליתה לבלום את ההתבססות האיראנית בסוריה, וגם בהתמודדות עם האתגר האיראני המתפתח לאורכו ולרוחבו של הציר השיעי.
אלוף (מיל') הימן הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה ובכלכלה, ותואר שני מהמכללה לביטחון לאומי.

תמיר הימן
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי
03-640-0400
פרסומים אחרונים
לכל הפרסומיםעל ניצחון, הכרעה, ומה שביניהם: אתגר השגת מטרות המלחמה בחמאס
כיצד ניתן להגדיר ניצחון והכרעה – והאם ישראל השיגה אותם בתום שנתיים של מלחמה בעזה?
19 בנובמבר, 2025היום שאחרי טראמפ: כיצד צריכה ישראל להיערך לטלטלה הצפויה
דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי. עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות זה מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים. זאת, תוך ניצול זמן החסד הנוכחי והערכות לשינוי אפשרי עתידי במדיניות ארצות הברית באזור.
4 בנובמבר, 2025מלחמת "חרבות ברזל" – השינויים שחוללה בזירות הגלובלית, האזורית והישראלית-פלסטינית | סיכום ראשוני
ניתוח אירועי המלחמה המרכזייים, השינויים שהם יצרו – והשפעתם על ישראל, האזור והמערכת הבינ"ל
3 בנובמבר, 2025יוזמת טראמפ לרצועת עזה: סיכונים והזדמנויות
כיצד יוזמת טראמפ לרצועת עזה יוצרת עבור ישראל הזדמנויות חדשות לשינוי המציאות הביטחונית והמדינית, ומהם האתגרים שעלולים לעמוד בדרכה?
30 בספטמבר, 2025מדיניות מומלצת לישראל למקרה שלא ניתן לסיים את המלחמה בעסקת חטופים
כשלון המאמץ להביא לשחרור החטופים באמצעות לחץ צבאי או גיבוש הסכם מחייב דיון בשאלה: מה על ישראל לעשות כעת? זאת בעיקר נוכח האפשרות המסתמנת כי חמאס מסרב לעסקה במתווה הנמצא על השולחן, או לחילופין – מה המדיניות הנדרשת אם חמאס יציב תנאים בלתי אפשריים מבחינת ישראל על מנת לקבלה? מטרת נייר מדיניות זה היא לנתח מצב זה, שככל הנראה מתהווה לנגד עינינו, ולסכמו בהמלצה שתיגזר מהניתוח ותציע מדיניות חדשה ומותאמת.
17 באוגוסט, 2025ישראל וחיזוק הרשות הפלסטינית – מהותה של קרן הדילמה
במציאות הקיימת בין החמאס לרשות הפלסטינית מתנהל משחק "סכום אפס". המשמעות היא שלא תיתכן רשות פלסטינית חזקה במקביל לחמאס חזקה. החלשת חמאס משמעותה פגיעה בנכסיה ובתשתיותיה הצבאיות. חולשת הרשות הפלסטינית למול מעמדה המתחזק של חמאס בנקודת הזמן הזו ובהינתן שחיקה של ההרתעה מול חזבאללה ואיראן וסבירות גדלה לעימות רב-חזיתי, מעמידים את ישראל על קרן הדילמה האסטרטגית. לפיכך, נדרשת ההחלטה בדבר היעד האסטרטגי אליו מבקשת ישראל להגיע למול הזירה הפלסטינית ויש לבחון האם יש משמעות למהלך צבאי מעצב למול החמאס שלא במסגרת תכנית מדינית רחבה וכוללת יותר. בכל מקרה, בפגיעה ביכולות הצבאיות של חמאס יהיה כדי לצמצם משמעותית את האתגר המושת על הרשות הפלסטינית ואשר מאיץ את תהליך היחלשותה, להסיר מכשול בפני מהלכים אפקטיביים לחיזוקה ולהתיר את הקשר הגורדי שבין הזירות השונות, אותו מבקשת החמאס לכפות על ישראל וסביר להניח שיהיה בכך גם כדי לחזק את ההרתעה הישראלית במרחב. בתנאים הפוליטיים הקיימים, לא סביר להניח שממשלת ישראל תגיע להכרה ולהסכמה פנימית בנוגע לצורך בחיזוק הרשות הפלסטינית, או לפחות להפסיק לפעול להחלשתה, ולכן הממשלה הנוכחית אינה ניצבת על קרן דילמה אסטרטגית בכל הנוגע לנקיטת מהלכים יזומים לחיזוקה, למרות שחולשת הרשות פוגעת באינטרסים הישראלים. מהלך בסדר גודל כזה יכול להיות מובל רק על ידי ממשלת אחדות לאומית עם גיבוי ציבורי רחב. מאידך גיסא, מעמדה של הרשות כל כך רופס ובעייתי, שספק אם ניתן לשקמה בתנאים הקיימים.
2023-06-29 לכל פרסומי העדכן האסטרטגי
מאמרים וראיונות בתקשורת
כל המאמרים והראיונות בתקשורת ההשפעות הבינלאומיות של התקיפה בקטאר - תמיר הימן - חדשות 12
11 בספטמבר, 2025
החשיבות הסמלית של חיסול אבו עוביידה - אלוף מיל' תמיר הימן - גל"צ
31 באוגוסט, 2025