במהלך סוף השבוע הממשל האמריקאי העלה את רמת ההתרעה באשר להערכותיו למיידיות פתיחתה של מערכה צבאית רוסית נגד אוקראינה, וייתכן גם בזירות נוספות. לפי שעה נראה כי דיפלומטיית הטלפונים שהתקיימה ביממה האחרונה (שיחות טלפון בין פוטין לביידן ולמקרון ובין בלינקן ללברוב) לא הובילה לפריצת דרך. הרוסים מדגישים אמנם כי ההתנהלות במערב משדרת היסטריה ללא סיבה, אך שבו וציינו כי גם בשיחות הטלפון שנערכו לא היה מענה לדרישותיה העיקריות של מוסקבה: התחייבות לעצור את התפשטות נאט"ו במזרח אירופה וכי אוקראינה לא תצורף לברית. הנשיא ביידן חזר במהלך שיחתו עם פוטין על אזהרתו כי "אם רוסיה אכן תפלוש, ארצות הברית ושותפותיה יגבו ממנה מחיר כבד". בד בבד, מגבירה וושינגטון את רמת המוכנות הצבאית שלה, אך היא שבה ומדגישה כי מדובר ב"היערכות הגנתית". בתוך כך, שורה ארוכה של מדינות, כולל ישראל, קראו לאזרחיהן לצאת מאוקראינה, לאחר שפרסמו אזהרות מסע. דווח כי גם הרוסים מוציאים את הדיפלומטים שלהם מקייב.
למרות ההתרעות החוזרות ונשנות וההיערכות הצבאית הרחבה של רוסיה מסביב לגבולותיה של אוקראינה, עדיין אין ודאות ברורה שהנשיא פוטין קיבל כבר החלטה על מהלך צבאי. בכל מקרה סביר כי גם בימים הקרובים יימשכו המאמצים למציאת פתרון דיפלומטי, כולל במהלך ביקורו הצפוי של קנצלר גרמניה בקייב ובמוסקבה. ארצות הברית, כולל במהלך שיחתו של ביידן עם פוטין, העבירה הצעות לפתרון (שתוכנן לא פורסם) והרוסים מציינים כי הם עדיין בוחנים רעיונות אלה. גם אם למערב אין עניין כי תפרוץ מערכה צבאית, הוא מקרין לפחות עד עתה נחישות שלא לוותר לפוטין וברור לביידן, כמו גם לעמיתיו במערב, כי מנהיגותם עומדת כעת למבחן ולהתנהלותם תהייה השפעה ישירה על היכולות שלהם להתמודד עם אתגרים גם בעתיד.
החלטתה של ישראל ללכת בעקבות ארצות הברית ולקרוא לאזרחיה לצאת מאוקראינה מעידה כי למרות הרצון המובן להרחיק עצמה מהמשבר במזרח אירופה, המציאות, ובוודאי אם תתפתח למערכה צבאית, תחייב אותה לנקוט עמדה. במצב כזה, ולמרות הצורך להלך בין הטיפות, ממשלת ישראל לא תוכל לנקוט מדיניות שתהייה בסתירה לאינטרסים של הממשל האמריקאי, גם במחיר של סיכון אפשרי של ניסיון רוסי לגבות ממנה מחיר, ככל הנראה בסוריה, גם יתכן כמסר לאמריקאים.
במהלך סוף השבוע הממשל האמריקאי העלה את רמת ההתרעה באשר להערכותיו למיידיות פתיחתה של מערכה צבאית רוסית נגד אוקראינה, וייתכן גם בזירות נוספות. לפי שעה נראה כי דיפלומטיית הטלפונים שהתקיימה ביממה האחרונה (שיחות טלפון בין פוטין לביידן ולמקרון ובין בלינקן ללברוב) לא הובילה לפריצת דרך. הרוסים מדגישים אמנם כי ההתנהלות במערב משדרת היסטריה ללא סיבה, אך שבו וציינו כי גם בשיחות הטלפון שנערכו לא היה מענה לדרישותיה העיקריות של מוסקבה: התחייבות לעצור את התפשטות נאט"ו במזרח אירופה וכי אוקראינה לא תצורף לברית. הנשיא ביידן חזר במהלך שיחתו עם פוטין על אזהרתו כי "אם רוסיה אכן תפלוש, ארצות הברית ושותפותיה יגבו ממנה מחיר כבד". בד בבד, מגבירה וושינגטון את רמת המוכנות הצבאית שלה, אך היא שבה ומדגישה כי מדובר ב"היערכות הגנתית". בתוך כך, שורה ארוכה של מדינות, כולל ישראל, קראו לאזרחיהן לצאת מאוקראינה, לאחר שפרסמו אזהרות מסע. דווח כי גם הרוסים מוציאים את הדיפלומטים שלהם מקייב.
למרות ההתרעות החוזרות ונשנות וההיערכות הצבאית הרחבה של רוסיה מסביב לגבולותיה של אוקראינה, עדיין אין ודאות ברורה שהנשיא פוטין קיבל כבר החלטה על מהלך צבאי. בכל מקרה סביר כי גם בימים הקרובים יימשכו המאמצים למציאת פתרון דיפלומטי, כולל במהלך ביקורו הצפוי של קנצלר גרמניה בקייב ובמוסקבה. ארצות הברית, כולל במהלך שיחתו של ביידן עם פוטין, העבירה הצעות לפתרון (שתוכנן לא פורסם) והרוסים מציינים כי הם עדיין בוחנים רעיונות אלה. גם אם למערב אין עניין כי תפרוץ מערכה צבאית, הוא מקרין לפחות עד עתה נחישות שלא לוותר לפוטין וברור לביידן, כמו גם לעמיתיו במערב, כי מנהיגותם עומדת כעת למבחן ולהתנהלותם תהייה השפעה ישירה על היכולות שלהם להתמודד עם אתגרים גם בעתיד.
החלטתה של ישראל ללכת בעקבות ארצות הברית ולקרוא לאזרחיה לצאת מאוקראינה מעידה כי למרות הרצון המובן להרחיק עצמה מהמשבר במזרח אירופה, המציאות, ובוודאי אם תתפתח למערכה צבאית, תחייב אותה לנקוט עמדה. במצב כזה, ולמרות הצורך להלך בין הטיפות, ממשלת ישראל לא תוכל לנקוט מדיניות שתהייה בסתירה לאינטרסים של הממשל האמריקאי, גם במחיר של סיכון אפשרי של ניסיון רוסי לגבות ממנה מחיר, ככל הנראה בסוריה, גם יתכן כמסר לאמריקאים.