במרחב הגלוי קיימות - לצד הרשתות החברתיות הגדולות - רשתות חתרניות רבות וקטנות יותר, אליהן ניתן להגיע מכל מחשב או פלאפון. רשתות אלו נמצאות במרחב האינטרנט המוכר והפתוח, בניגוד לרשתות ה-Dark web שמצריכות אמצעים ויכולות רשתיות ייחודיות כדי להיות חלק מהם. במסגרת רשתות חתרניות אלו אין פיקוח על התוכן, הן לרוב אנונימיות וקיימת בהן תרבות קיצונית של חופש דיבור והתנגדות ל-Politically Correct. תכונות אלה יוצרות כר נוח ופורה להתאגדות גורמים אנטי-ממסדיים, ולהופעתם של שחקנים חדשים, שהדרך להבינם ולהשפיע עליהם מותנית בהבנת מרחב הרשתות החברתיות. בהן טמון פוטנציאל לשימוש וניצול מודע או סמוי גם בידי גורמים מדינתיים או לא-מדינתיים זרים.

שתי שיטות פעולה מרכזיות מאפיינות את הרשתות החתרניות: הראשונה היא קבוצות רשתיות ארעיות. זהו איגוד של חברי קבוצות שונות באוכלוסייה סביב מטרה החופפת בין אידיאולוגיות מנחות שונות. מתקיים בהן תהליך תכנון וביצוע פעולה לפני התפזרות הרשת באופן טבעי. השיטה השנייה היא בריגדות מאורגנות. הכוונה קבוצת אנשים מרקע אידיאולוגי דומה אשר פועלת לאורך זמן לאיתור נקודות חולשה בקרב מטרות ויריבים ויצירת נזק מוגבר על ידי פעולה משותפת, וממשיכה לפעול כקבוצה.¹

אחד הפורומים החתרניים המשפיעים בסביבה האסטרטגית העולמית הוא 4chan, שהיווה תשתית מרכזית להתפתחות תנועת אנונימוס ובעקבותיו קמו פורומים ובלוגים רבים נוספים. בפורום זה פועלים, מתכננים ומייצרים פעולות באינטרנט ובשטח. 4chan היה הבסיס לקמפיינים ידועים בתחום התודעה, כמו ניטור ראיות מזיקות במיילים של הילרי קלינטון ופרסומן, והפצת ידיעות כוזבות על המועמדת – ניסיון לשינוי תודעה בנוגע לתפיסת המועמדת, והשפעה על הצבעת הבוחרים בשטח; בקמפיין Gamergate חברי הפורום "הטרילו" פעילות פמיניסטיות על ידי העמסת הדפים האישיים והאתרים שלהן ברשת ופרסמו תכנים אינטימיים ברשתות החברתיות שלהן. בשפה המקצועית זו הייתה פשיטה על גורם שלישי במרחב האיטרנט; ובקמפיין Chanology נגד הכנסייה הסיינטולוגית, בוצעו הפגנות בערים שונות בעולם במרחב השטח, מתקפת DDoS והטרלה ברשת, בפקס ובטלפון כדי לפגוע בפעילות הכנסייה.

פעילים וקבוצות שונות נעות בין הפורומים והבלוגים המתרבים תוך תחרות על קיצוניות התכנים. תנועת ה-Alt-Right, אשר מנסה לבסס אג'נדה אלטרנטיבית לשמרנות המסורתית פועלת בין הרשתות החתרניות, ופעיליה הקימו בעצמם פורומים ובלוגים רבים. התנועה מבצעת מיתוג מחדש לנושאים כמו אנטישמיות ועליונות לבנה ומשיבה אותם לגבולות השיח האינטרנטי. השיח בקבוצות מפיץ את מסרי ה"חזרה לעבר" המקובלים כיום בקרב המנהיגות העולמית: פחד מהשונה, מסרים של עליונות גברית (אשר מיוצגים בקבוצת Manosphere), עוינות לפוליטיקה הפרלמנטרית והערצה לטכנולוגיה. התכנים מנסים להגיע לצעירים הנתונים להשפעה בכדי לבצע בהם תהליך של רדיקליזציה, במקרה הזה לאג'נדה של עליונות לבנה.

The police just came by. Husband and I are going somewhere safe.

Remember, #gamergate isn't about attacking women. pic.twitter.com/ZU6oEVxMGL

— Brianna Wu (@Spacekatgal) 11 באוקטובר 2014

הרשתות החתרניות משמשות פלטפורמה נוחה גם להשפעה זרה על תודעה מדינית. גורמים המתנגדים לסדר העולמי הליברלי, כמו רוסיה וסין מחד והמדינה האסלאמית ואל-קאעדה מאידך, מנצלים את האינטרנט, פתיחות החברה המערבית והקישוריות הטכנולוגית הגבוהה של מדינות דמוקרטיות כלפי חוץ כדי להרחיב שסעים קיימים ולחתור תחת הלגיטימציה של הממשל. הרשתות החתרניות מאכלסות המוני "האקטיביסטים" אנטי-ממסדיים בעלי פוטנציאל השפעה והיזק. אוכלוסייה זו יכולה להוות מטרה בעלת ערך גבוה עבור כוחות מהפכניים חיצוניים. גורמים אלו יכולים לנצל את השיח האנטי-ממסדי נטול הפיקוח ברשתות החתרניות אשר מושט על חוסר אמון במוסדות, קיצוניות, ודחייה של קבוצות שונות בחברה כתשתית להרחבת והעמקת תודעה מסוג זה אשר משרתת אותן.

גורמים חיצוניים יכולים לבצע את פעולותיהם הודות לאנונימיות ברשתות החתרניות או לנצל את המניעים של מנהלי הקמפיינים ברשתות אלו כדי לשתול תכנים המשרתים אותם. מחקר מקיף שבוצע על ידי מגזין Data&Society מצא כי מייסדי הקמפיינים ברשתות החתרניות פועלים לאור שלושה מניעים עיקריים: (1) מניעים אידיאולוגיים של קידום תעמולה, השפעה ועיצוב דעת קהל; (2) קידום של מעמד וסטטוס בתוך קהילות אינטרנטיות; (3) סכומי כסף גבוהים עבור קמפייני פרסום ושיווק ברשתות. לכן, על ידי הנחלת תכנים אשר יש בהם חפיפה עם האג'נדה אותה מנהלי הקמפיינים מנסים לקדם, או בעזרת תשלום, יכולים כוחות זרים לרתום את מנהלי הקמפיינים למטרתם.

קשיים עתידיים שעלולים להיווצר בשל תכניות העבודה החדשות של הרשתות החברתיות הגדולות להעלאת השקיפות או חקיקה חדשה שתיווצר בעקבות הנזיפה שספגו בסנאט האמריקאי לא יוכלו למנוע את המשך העצמת הפעילות של גורמים זרים ברשתות החתרניות. הסוגיה הזו מעלה את השאלה האם מדינות המערב יכולות להשפיע או לשלוט על שיח של פעילים חתרניים שנע בין המוני רשתות שונות, וכיצד בונים את הכוח כדי להתמודד עם השפעות זרות והקצנת השיח ברשתות החתרניות?

***נבו ברנד הוא סטודנט לתואר ראשון במסלול המצטיינים באסטרטגיה וקבלת החלטות של בית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה ומתמחה בתכנית לחקר תודעה במכון למחקרי ביטחון לאומי. במסגרת הלימודים לוקח חלק בפרקטיקום מחקרי במטה הסייבר הלאומי ובמרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית.