מנהיגי העדה הדרוזית בישראל פנו לאחרונה לצמרת המדינית-ביטחונית בבקשה לסייע לאחיהם בסוריה, בשל החשש ממתקפה של ארגוני המורדים הג'יהאדיסטים בהר הדרוזים וגם בעקבות תקריות סביב העיירה חאדר ברמת הגולן הסורית. השאלה האם לסייע לדרוזים בסוריה היא דוגמא לאתגרים החדשים שעולים בעקבות הטלטלה האזורית, ובאופן פרטני יותר לאתגרי מלחמת האזרחים בסוריה. בהתייעצויות שקיימו ראש הממשלה, שר הביטחון וראשי מערכת הביטחון, נמסר כי התערבות לטובת הדרוזים בהר הדרוזים - ולמעשה בעומק סוריה - תיתפס כמעורבות ישירה במלחמת האזרחים ועלולה לסבך את ישראל. מדיניות ממשלת ישראל, שנוסחה מתחילת מלחמת האזרחים בסוריה, גורסת אי התערבות כל עוד לא מתפתח איום ממשי מול ישראל. עוד נמסר, כי לבקשת ראשי העדה הדרוזית בישראל, ניצלה הממשלה את ביקורו בישראל של ראש המטות המשולבים האמריקאי, הגנרל מרטין דמפסי, ופנתה לממשל בארצות הברית בבקשה שיגיש לדרוזים באזור ההר סיוע צבאי והומניטארי, דרך גבול ירדן – סוריה.

בתהליך תקין של קבלת החלטות, נדרש הקבינט הביטחוני לבחון שורה של שיקולים, לאורם נקבעת מדיניות הממשלה. להלן מספר שיקולים הראויים לבחינה:

א. כרקע, יש לזכור כי לאורך שנים העדה הדרוזית החייה בסוריה קשרה את גורלה עם משטר אסד (האב - חאפט' והבן - בשאר), גילתה נאמנות למשטר בדמשק ואף בניה התגייסו לצבא הסורי ונשאו משרות בכירות. כתוצאה מכך, גם מרבית אוכלוסיית הדרוזים ברמת הגולן הישראלית נרתעו מלקשור את גורלם עם מדינת ישראל, שלא כמו בני העדה בגליל ולמרות חוק רמת הגולן. זאת, מחשש שהשטח יוחזר באחד הימים לסוריה והם ייחשבו לבוגדים בעיני המשטר הסורי. לפיכך, לא נוצרה לאורך השנים מחויבויות ישראלית כלפי הדרוזים בסוריה.

ב. בימים האחרונים גוברת החרדה בקרב אוכלוסיית הדרוזים אזרחי מדינת ישראל, המשרתים את המדינה בנאמנות וקשרו את גורלם עימה, לעתידם של בני העדה החיים בסוריה. החשש לקרובים בסוריה מתורגם להפעלת לחץ כלפי הממשלה לצורך בהתגייסות להגנת העדה הדרוזית בהר הדרוזים. לטענת הדורשים פעולה ישראלית, אם היה מדובר בקהילה יהודית היושבת בסוריה ונשקפת לה סכנה חמורה, ללא ספק החלטת הממשלה הייתה שונה. אולם, כשמדובר באזרחי ישראל הדרוזים, לכאורה שווי זכויות, שקשרו את גורלם עם מדינת ישראל ומשרתים את המדינה בנאמנות, גובר השיקול האסטרטגי הקר על המחויבות הרגשית.

ג. שיקול נוסף הוא פוטנציאל הפליטות. כארבעה מיליון פליטים סוריים ברחו משדה הקרב לירדן, ללבנון ולטורקיה. אם כוחות המורדים בסוריה, ובעיקר 'המדינה האסלאמית', ינסו לכבוש את הר הדרוזים ולנהוג בבני המקום כפי שנהגו במיעוטים אחרים, כמו היזידים, צפויה בריחה המונית של פליטים דרוזיים, כנראה לגבול ירדן הסמוך. ירדן הקורסת מעול של כמיליון וחצי פליטים סוריים, עשויה להודיע כי אינה קולטת פליטים נוספים, אלא לכל היותר תהא מוכנה לאפשר להם לעבור בתחומה לשטח ישראל. כיצד תגיב ממשלת ישראל לדרישה של הירדנים ושל בני העדה הדרוזית בישראל לאפשר קליטת עשרות אלפי פליטים דרוזיים מסוריה?

ד. ישראל נדרשת להתארגן ליום שאחרי משטר אסד. לשם כך יש לה אינטרס לחבור כבר היום, ואף לסייע, לשחקנים "חיוביים" שלהם צפוי תפקיד חשוב בעיצוב ובייצוב סוריה ביום שלאחר נפילתו הסופית של המשטר. מבין השחקנים בזירה, אין גורם שלו פוטנציאל להיות קרוב יותר לישראל ולגבש אינטרסים משותפים מאשר העדה הדרוזית בסוריה. בהתחשב במציאות הנוכחית, מה על ישראל לעשות היום כדי ליצור זיקה חיובית של האוכלוסייה הדרוזית בסוריה ולייצר את מחויבות הדדית להמשך?

ה. בשלב הנוכחי, הכוחות הג'יהאדיסטים הסלפים בסוריה - כולל 'ג'בהת אל-נוסרה' ו'המדינה האסלאמית' - אינם מעוניינים להיקלע ללחימה עם ישראל. האם לא נכון להרתיע אותם מפני תקיפת האזור הדרוזי, תוך השארת עמימות בייחס למהלכי ישראל במידה וינסו לפגוע בדרוזים, במקום להודיע מראש שאין בכוונתנו להתערב?

ו. להערכת מרבית המומחים, סוריה לא תשוב לתצורתה הקודמת שכן הסתיים עידן גבולות סייקס-פיקו. גזרת הר הדרוזים יכולה להוות חלק מרצף טריטוריאלי בדרום סוריה, ממזרח למערב, לאורך גבול ירדן ועד לרמת הגולן, עם דומיננטיות של שחקנים חיוביים, כמו צבא סוריה החופשית והשפעה ירדנית-ישראלית. האם הממשלה דנה ביכולת לעצב מחדש את אזור דרום סוריה באופן שישרת את האינטרסים המשותפים של ירדן וישראל?

השיקולים שהצגתי אינם תומכים במובהקות בהחלטת ישראל שלא לסייע ישירות לאוכלוסייה הדרוזית בסוריה, ולבטח אינם תומכים בהודעה לפיה ישראל לא תתערב כדי למנוע הסתבכות בלחימה בסוריה. ספק רב אם מחויבות ממשלת ישראל לעדה הדרוזית בישראל תאפשר לה לנקוט ב-'עמידה מנגד' בתרחיש של השתלטות המורדים הג'יהאדיסטים הסלפים על ישובים דרוזים ורצח המוני של חפים מפשע. לפיכך, על הממשלה לפעול מיד להקמת ערוצי סיוע לעדה הדרוזית בסוריה, כדי לשפר את יכולתה להתגונן מפני התקפת ארגוני המורדים. בד בבד, נדרשת הממשלה להנחות את צה"ל להכין תוכניות אופרטיביות להתערבות בדרום סוריה, לשם הצלת הדרוזים, בתאום עם ירדן וארצות הברית. כמו כן, יש להכין סיוע הומניטארי (ציוד וערוצי אספקה) ותשתית לקליטת פליטים דרוזיים מסוריה.