המאמצים המדיניים שמובילה רוסיה לייצוב הפסקת האש ולכינון הסדר מדיני בסוריה מוכוונים לשתי ועידות בינלאומיות. האחת באסטנה שבקזחסטן ב-16-155 בפברואר, בהשתתפות הארגונים הלוחמים, שתתמקד בהמשך הפסקת האש וחלוקת אזורי שליטה. השנייה תתקיים בז'נבה ב-233 בפברואר ותכליתה גיבוש התוכנית המדינית לעיצוב וייצוב סוריה, בחירת ממשלת מעבר וחלוקת המושבים בפרלמנט בשלב המעבר.
במישור הצבאי הפנימי ניתן להצביע על התחדדות בין שני מחנות מורדים: "השחורים" - אלו המשתייכים לסלפיה-ג'האדיה (שדגליהם שחורים) ובראשם המדינה האסלאמית, אל-קאעדה וג'בהת פתח א-שאם, ואינם מהווים גורם לגיטימי למשא ומתן; ו"הירוקים" - שאר ארגוני המורדים (שרבים מהם מזוהים עם האסלאם הפוליטי הירוק). הכוחות "השחורים", ובעיקר ג'בהת פתח א-שאם ומסגרת-הגג שיצרו (הוועדה לשחרור א-שאם - HTS) מתנגדים לכל תהליך מדיני, בעיקר כזה שאינו מעניק להם מקום ותפקיד בעתיד סוריה. עבורם, גם אם השיחות  תצלחנה, המלחמה לא תמה. יתכן שינוי במאזן הכוחות ובמפת הנאמנויות אם כל משתתפי שיחות ז'נבה יתאחדו ללחימה נגדם (דבר שכבר מתרחש במרחב אדליב), אך כל כישלון במשא ומתן יחזק את "השחורים". או אז יוכלו "להוכיח" לארגונים המשתתפים בז'נבה שצדקו מלכתחילה, ויזמינו אותם להצטרף אליהם, בתנאי שלא יתפתו לשוב לשיחות. הדבר עשוי להביא להצטרפות ארגוני מורדים שוליים לשורותיהם, וזה בדיוק מה שאיראן שואפת אליו על מנת להוכיח שכל קבוצות המורדים הן "שחורות".

איראן היא זאת שדרשה את ההפרדה בין המסלולים הצבאי (אסטנה) והמדיני (ז'נבה). לשיטתה פתרון המשבר בסוריה מחייב לשמר את שלמותה הטריטוריאלית ולהביא להפסקת התערבותן בסוריה של מדינות הפועלות בשטחה ללא אישור ממשלתה החוקית (כלומר ארצות הברית, טורקיה, ערב הסעודית ונוספות), בניגוד לאיראן ורוסיה שהוזמנו להתערב על ידי אסד, שהוא בראייתן הנשיא הנבחר והלגיטימי של סוריה. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי האיראני, שמח'אני, אמר כי המדינה האסלאמית, ג'בהת פתח א-שאם והקבוצות הקשורות בהן פועלות בסוריה ונתמכות על-ידי חלק ממדינות האזור, לא ניתן יהיה להשיג פתרון מדיני למשבר. איראן ככל הנראה מעוניינת לדחוק את כל גורמי האופוזיציה החמושה לפינה ולדחוף אותם להתנגד לשיחות ולתוצאותיהן, ובכך להעניק לקואליציה הפרו-אסדית לגיטימציה לשוב ללחימה לשם מיצוי המומנטום הצבאי שצברו עד תום. לפיכך צפוי כי בשיחות ז'נבה האיראנים ואסד יתנגדו לכל פתרון מאוזן, כל עוד הם מאמינים שיש להם את התנופה בשטח להביא להשתלטות מלאה על השטחים החיוניים בסוריה. בינתיים כוחות אסד מפירים את הפסקת האש על בסיס יומי. אם הוא יחוש כי השיחות נוגעות לעתידו, הוא לא יהסס להסלים במאבקו נגד אלו איתם הוא נפגש בז'נבה.
ארצות הברית מצדה פינתה את מקומה לרוסיה ובולטת בהיעדרה מהתהליך ההסדרי בסוריה, כשהיא בוחרת להתמקד בלחימה נגד המדינה האסלאמית וג'בהת פתח א-שאם. ולשם כך האמריקאים תוקפים באדליב ומכינים את הכוח הסורי הדמוקרטי (SDF) - כוח משולב כורדי וערבי עם דומיננטיות כורדית - להשתלטות על א-רקה, בירת המדינה האסלאמית בסוריה. נראה כי ממשל טראמפ, לפחות בשלב זה, ממשיך במדיניות קודמו. נראה כי הושגה הסכמה משולשת רוסית, טורקית ואמריקאית לכינון אוטונומיה כורדית בהובלת ארגון ה- PYD, בתמורה להסכמה כורדית למשטר מרכזי בדמשק בראשות אסד. האמריקאים והטורקים לא מוכנים כי כוחות אסד ישלטו על מזרח סוריה ולכן חושבים כי צבא סוריה החופשי (FSA), המוביל את כוחות המורדים 'הלגיטימיים' ייקח אחריות בהמשך על א-רקה וסביבתה לאחר שחרורה על יד הכורדים. אשר לבעלות בריתה של ארצות הברית, הרי שטורקיה משמשת  כ"ספונסרית" של ארגוני מורדים (בעיקר אלה שמזוהים עם האחים המוסלמים, אך גם סלפים כמו אחראר א-שאם וג׳יש אל-אסלאם) ומשתפת פעולה עם SDF ו-FSA בלחימה באל-באב שבצפון המדינה, ואילו סעודיה תומכת באופוזיציה המדינית, שאמורה להוביל את המגעים בנוגע לעתידה של סוריה.
בסופו של יום, כל ההתרחשויות המתוארות הן רק שלב מכין בטרם הדיון על עיצוב סוריה ועתידו של הנשיא אסד. ובשורה התחתונה אם איראן, בתמיכה רוסית, תצליח לשמר את שלטון אסד אזי שני תנאים חיוניים בתוכנית המדינית הרוסית לא יתקיימו: (1) כינון משטר פדרטיבי שמעניק סמכויות שליטה מקומיות למנהיגים מקומיים בהתאם למאזן הכוחות שנוצר בשטח, ובלבד שיסכימו להכיר בשלטון המרכזי בדמשק. קשה לראות את האוכלוסייה הסורית מוכנה להכיר באסד כנשיא שעומד בראש השלטון המרכזי לאחר שטבח בבני עמו; (2)  סבירות נמוכה לאיחוד כוחות של כל הפלגים הסורים להילחם יחד נגד הכוחות "השחורים" בשעה שאסד נשאר בראשות המדינה.
בשיחות לעיצוב המצב בסוריה משתתפים הגורמים שהיו מוכנים לטבול את ידיהם בביצה הסורית. ישראל שהעדיפה לצפות מנגד ולא להתערב אינה נלקחת בחשבון ונטולת השפעה. ראש הממשלה נתניהו יעלה היום את הנושא הסורי בפגישתו עם הנשיא טראמפ ויביע את דאגת ישראל מפני דומיננטיות איראנית בסוריה ופריסת כוחותיה ושלוחיה בדרום סוריה. על רקע שבריריות מצב השיחות, לישראל עדיין הזדמנות לבסס את השפעתה בדרום סוריה בהרחבת הסיוע לקהילות המקומיות ובהרתעת איראן מפני פריסת שלוחיה ברמת הגולן.