מתקפת הטרור שהתרחשה בבריסל וגבתה את חייהם של עשרות בני אדם מהווה תמרור אזהרה למדיניות האירופית. הפיגועים, שכוונו נגד תשתיות תחבורה ציבורית, בוצעו על ידי פעילי 'המדינה האסלאמית'. לא מדובר ב'טרור בודדים', אלא בפעולה מתוכננת ומאורגנת שבוצעה על ידי מחבלים מאומנים שנשלחו מטעמה. בפן הביטחוני, מצביעה המתקפה בבריסל על הקושי של שירותי הביטחון באירופה להתמודד עם איום הטרור מבית.

בינואר 2015 נערכה בעיר ורווייה שבבלגיה פשיטה משטרתית על דירת מסתור של תא טרור שהורכב מאנשי 'המדינה האסלאמית' שחזרו מסוריה. במהלך הפשיטה התנהל קרב יריות, ושניים מהמחבלים נהרגו. בדירה נמצאו חומרים המעידים על הכנות לפיגוע גדול. שירותי הביון המערביים מאמינים כי עבד אל־חמיד עבאוד, אזרח בלגי המשתייך ל'מדינה האסלאמית' שימש כאיש הקשר בין החוליה לבין ראשי הארגון ששלחו אותו לבלגיה בכדי להוציא לפועל פיגועים באירופה בשמה. המגזין 'דאביק', בהוצאת 'המדינה האסלאמית', ערך איתו ראיון בפברואר 2014. בראיון סיפר עבאוד כי הצליח לחדור לבלגיה דרך היבשה וכי מטרת הנסיעה הייתה 'להטיל טרור על הצלבנים'. עבאוד הוסיף כי הצליח לחזור לסוריה על אף שתמונתו התפרסמה בכלי התקשורת ושירותי ביון מכל רחבי העולם חיפשו אחריו. למרות חשיפתו בראיון והמידע על מעורבותו בניסיון הפיגוע שנחשף בורווייה, הצליח עבאוד להיכנס שוב לבלגיה, ולתכנן עבור הארגון את המתקפה בפריז, בה נהרגו 130 אזרחים, וכ-350 אחרים נפצעו. אחד המחבלים שלקח חלק בפיגועים בפריז, סאלח עבד א-סלאם, נמלט בחזרה לבלגיה ונעצר במרץ 2016. בחקירתו, אמר א-סלאם שצפוי פיגוע קרוב בבלגיה. אך הודאתו לא הצליחה למנוע את הפיגוע שהתרחש מספר ימים לאחר מעצרו. כל האמור לעיל, בנוסף לפעילות דוגמת פשיטות על דירות של פעילי טרור בבלגיה, לא הצליחו לסכל את המתקפה הקשה בבריסל.

המכות שסופגת 'המדינה האסלאמית' במעוזיה בסוריה ובעיראק מובילות אותה לביצוע פעולות טרור באירופה. זאת, בעקבות ההבנה כי סרטוני עריפת הראשים שהופצו על ידה הפסיקו 'לרגש' את המערב. על מנת לשמר את מעמדה כשחקן מרכזי במפת הטרור העולמית, וכן את קצב המתנדבים, בוחרת 'המדינה האסלאמית'לבצע פיגועים במערב. מתקפות טרור כנגד אוכלוסייה אזרחית, הנחשבת ל'בטן הרכה', זוכים לתהודה בינלאומית עצומה, מבטיחים מקום קבוע בראש סדר היום המערבי ולעיתים מובילים לשינוי דעת קהל. פיגועים דומים בוצעו בעבר באירופה על ידי אל־קאעדה ושלוחותיו במטרה להפעיל לחץ אזרחי על ממשלות מערביות להוציא את כוחותיהן מהקואליציה שלוחמת בו בעיראק ובאפגניסטאן בהובלת ארצות הברית. ממסמך שהוכן על ידי משטרת צרפת לאחר הפיגועים בפריז עלה כי 'המדינה האסלאמית' הצליחה לבנות תשתית מבוססת לביצוע פיגועים על אדמת אירופה. המחבלים התמקצעו בשיטות טרור שונות: פיגועי התאבדות, ירי במקומות הומי אדם ותפיסת בני ערובה. הם ניצלו את חולשת הפיקוח על הגבולות באירופה כדי להיכנס ולצאת מצרפת בלי שיזהו אותם.

מרבית הממשלות האירופיות טרם הפנימו כיצד על דמוקרטיות להתמודד עם טרור המבוצע על ידי אזרחיהן. הכיסוי המודיעיני בקרב הקבוצות שמשמשות קרקע פורייה לצמיחת תופעות כאלה במערב לוקה בחסר, וכך גם שיתוף הפעולה בין שירותי הביון במדינות השונות. בעוד אנגליה, גרמניה וצרפת, נוקטות גישה התקפית ומבצעות מעצרי מנע ופעולות סיכול המובילות לתוצאות, מתאפיינות המדינות החלשות יותר באיחוד במגננה ומשליכות את יהבן על מוסדות האיחוד, שאמורים לספק כלים ביטחוניים ומשפטיים לסיכול הטרור.

הפתרון עבור מדינות אלה הוא רכישת ידע וטכנולוגיות ממדינות בעלות ניסיון בלחימה בטרור, כגון ישראל וארצות הברית, וכן חקיקת חוקים המרחיבים את סמכויות שירותי הביון המקומיים - גם במחיר פגיעה בזכויות הפרט. דוגמה לכך ניתן למצוא בעובדה כי א־סלאם הצליח להימלט מהמשטרה הבלגית לאחר המתקפה בפריז עקב חוק האוסר על ביצוע פשיטות ליליות. בנוסף, על המדינות השונות להגביר את שיתוף הפעולה והמידע בנושא מעצרם של חשודים בטרור ברחבי אירופה. לאחרונה נחשף כי שיתוף הפעולה כה לקוי, עד שארגוני הביון באירופה לא הגיעו להסכמה בנוגע לדרך בו מתורגמים שמות מערבית או קירילית, מה שמקשה על זיהויים של חשודים במעברי גבול. חולשת יכולות המעקב והסיכול של הרשויות האירופיות עלולה לאפשר לארגון לבצע פיגועים נוספים, שיובילו לאיבוד תחושת הביטחון של אזרחיהן ולערעור הסדר העולמי. טוב תעשינה מדינות אירופה אם תערוכנה חשיבה מחודשת, הכוללת מוכנות לקבלת החלטות מרחיקות לכת בכדי למנוע את הפיגוע הבא על אדמתן ולסכל את מטרותיה של 'המדינה האסלאמית'.