תוצאות הבחירות בבריטניה הפתיעו רבים, שחזו ניצחון משמעותי למפלגת השלטון השמרנית בראשות תרזה מיי. המפלגה השמרנית, שהובילה בסקרים בבטחה לאורך מערכת הבחירות, נותרה המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הבריטי לאחר שזכתה ב-318 מושבים (אובדן של 13 מושבים) שיאפשרו למיי להקים קואליציה שברירית שכלל הנראה תישען ככל הנראה על המפלגה הדמוקרטית- יוניוניסטית (DUP). אולם, מפלגת הלייבור בראשות ג'רמי קורבין התחזקה וכעת מחזיקה ב- 262 מושבים (התחזקות של 30 מושבים). האכזבה של תומכיה של מיי נובעת מכך שהבחירות, שהוקדמו במטרה לתת לגיטימציה לשלטונה, הביאו לתוצאה הפוכה - חיזוק מעמדו של מנהיג הלייבור קורבין.

גם במידה ומיי תוחלף בגלל התוצאות המאכזבות, הממשלה השמרנית צפויה להמשיך את המדיניות הקודמת במזרח התיכון. עוד מימי ממשלת בלייר, בריטניה מעורבת מאוד בסכסוכים בעיראק, לוב וסוריה (אם כי הפרלמנט הצביע ב- 2015 נגד מעורבות צבאית בסוריה). מיי עצמה, בעת שכיהנה כשרת הפנים הצביעה בעד התערבות צבאית בסוריה, ובנוסף תמכה כראש ממשלה בהפצצה האמריקאית בסוריה בעקבות השימוש בנשק הכימי באפריל. כך גם חברי הפרלמנט השמרנים (כמו גם פוליטיקאים בלייבור) תומכים במעורבות צבאית בסוריה. לעומת זאת, מנהיג הלייבור קורבין מחזיק בעמדות עקביות המתנגדות למעורבות צבאית בריטית בסכסוכים גלובאליים, דבר שבא לידי ביטוי בקריאתו להפסקת מעורבות בריטניה בהפצצות בסוריה.

מחלוקת נוספת בין המפלגות הגדולות נוגעת ליחסים בין הממשל הבריטי לבין מונרכיות במזרח התיכון. לשמרנים יש מסורת של יחסים חמים עם משטרים טוטליטריים במזרח התיכון, דבר שבא לידי ביטוי בעסקאות נשק עם תימן וערב הסעודית. מנהיג הלייבור האשים את ממשלת מיי בהקרבה של חיי אדם על מזבח עסקאות הנשק וקרא להפסקת את מכירת הנשק לריאד עקב המצב ההומניטארי בתימן. קורבין עצמו מקורב לממשל האיראני, ובעבר קיבל עשרות אלפי ליש"ט עבור השתתפותו בתכנית טלוויזיה הממומנת על ידי הממשל האיראני.

ביחס לסוגיה הישראלית-פלסטינית, בריטניה עדיין תומכת בקידום פתרון שתי המדינות, כפי שעולה מהדוח של הוועדה בבית הלורדים שפורסם לאחרונה. יחד עם זאת, עמדתה של תרזה מיי ככל הנראה יותר פרו-ישראלית מאשר קודמה בתפקיד קמרון, שבתקופת כהונתו שודרג מעמדה הרשות הפלסטינית לכדי נציגות דיפלומטית (ב-2011), וניתן לנציגיה מעמד של דיפלומטים זרים. ממשלת מיי, מנגד, החליטה לעכב את מתן הוויזה הדיפלומטית לשגריר הנכנס של הרשות, מאען ערקאת, צעד המצביע על התקררות מסוימת ביחס של ממשלת מיי לנושא הפלסטיני.  קורבין תומך נלהב במאבק הפלסטיני. לאחרונה דרש מבנק אנגליה לפתוח חשבון לתאגיד אינטרפל, עמותה אסלאמית המקושרת לחמאס. יש לציין שבנושא זה יש לו מאבק קשה מצד הלובי של ידידי ישראל במפלגת הלייבור. מיי נחשבת לתומכת משמעותית של ישראל במאבק כנגד תנועת ה-BDS, ומאז כניסתה של לתפקיד היא פעלה בנחישות למיגור האקטיביזם האנטי-ישראלי המתפשט בבריטניה.

מאמץ זה נעשה, בין היתר, על ידי אימוץ הגדרה רחבה יותר לביטויים שנכללים תחת ההגדרה אנטישמי, ופנייה לאוניברסיטאות ברחבי בריטניה במטרה לכך שייאמצו את ההגדרה החדשה הזאת. זאת, במטרה להיאבק בפופולריות של תנועת ה-BDS בקמפוסים ברחבי בריטניה. בנוסף, מיי התנגדה למועמדותו לכהונה נוספת של דיוויד וורד, חבר הפרלמנט מהמפלגה הליברלית-דמוקרטית בעל העבר של אמירות אנטישמיות, וסירבה להתנצל על הצהרת בלפור (חרף הלחץ שהופעל מכיוון עצומה שהוגשה לא מכבר) על ידי מרכז אל-עודה הפלסטיני. לעומתה, קורבין צפוי להמשיך לטפח קשרים עם קבוצות תומכות BDS.

תוצאות הבחירות בבריטניה, ובייחוד המעבר של מצביעים יהודים רבים להצביע למפלגה השמרנית, צפויות להימשך עקב התחזקותו של קורבין, שעמדותיו האנטי-ישראליות הרחיקו מצביעים יהודיים שתמכו באופן מסורתי בלייבור, והביאו לחלוקה מפלגתית בין מצביעים יהודים שהעתיקו את תמיכתם הפוליטית למפלגה השמרנית, לבין תומכים בתנועות החרם שמתקרבים ללייבור תחת קורבין. ייתכן שהצטרפותה הצפויה של מפלגת DUP לקואליציה השמרנית עשויה לחדד את המגמה הזאת, עקב העמדה הפרו-ישראלית העקבית של המפלגה. לאור זאת, ניתן להצביע על מגמה שבה בפוליטיקה הבריטית, כמו בפוליטיקה האמריקאית, הסוגיה הישראלית היא מפלגתית ולא חוצה מפלגות כפי שהייתה בעבר.