בשבוע האחרון גוברת הדאגה לגורלם של בני העדה הדרוזית המתגוררים במחוז סוידא, הידוע יותר בכינויו הקדום הר הדרוזים (ג'בל דרוז, ג'בל אל-ערב), ושנמצא בדרום סוריה. הטבח שביצעו לוחמי ג'בהת אל-נוסרה ביותר מעשרים אזרחים דרוזים במחוז אדלב, יחד עם הצלחות 'המדינה האסלאמית' במדבר הסורי והתקדמות ארגוני המורדים במחוז דרעא, יצרו איום מוחשי על האוכלוסייה הדרוזית בסוידא. ההתפתחויות גרמו לבני העדה בשלושת ריכוזיהם העיקריים, ישראל, לבנון וסוריה, להביע דאגה כנה ולפעול למניעת פגיעה מצד הארגונים השונים באנשי ההר. ממשלת ישראל מצאה את עצמה כאחד השחקנים המשמעותיים בהקשר זה, כשהוזכר אף כי ביקשה מארצות הברית לסייע לדרוזים בסוידא.

בממד הפנים-עדתי, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמסרים שיצאו מאנשי העדה הדרוזית במקומות שונים משקפים אינטרסים שאינם חופפים, ומציגים תמונה מורכבת. בסוריה עצמה, שבה רוב העדה מרוכזת בסוידא, נשמעו קולות הקוראים לסיוע מצד הדרוזים בלבנון ובעיקר בישראל לנוכח הסכנה המתקרבת. בין אם זה סיוע כספי, הומניטארי או צבאי, נהיר לכל שהדבר דרוש כמו אוויר לנשימה למחוז המבודד שאין בכוחו להתמודד לבד עם האיומים המופנים כלפיו. מעבר למצוקה הפיזית, הדרוזים בסוריה מצויים בבעיה פוליטית: באופן מסורתי הנהגתם מזוהה עם משטר אסד ומהווה בת ברית חשובה עבורו מול האופוזיציה הסונית שהצמיחה את ארגוני המורדים הרבים, אך כיום מחלחלת ההבנה שיתכן ושלטון אסד יגיע לקיצו בקרוב – דבר שיצריך חישוב מסלול מחדש עבור הדרוזים במדינה.

מחוץ לסוריה התמונה אף הופכת למורכבת יותר. הדמות הפוליטית הדרוזית הבולטת והמשפיעה ביותר באזור, ראש המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית בפרלמנט הלבנוני וליד ג'ונבלאט, קרא לדרוזים בסוריה לנטוש את משטר אסד ולכרות ברית עם הארגונים המקומיים בחורן. הוא הוסיף והציע בנחרצות למשטר אסד ולישראל לא להתערב ולנצל את מצב הדרוזים בסוידא על מנת לקדם את האינטרסים שלהם באזור ולפלג את העדה, וגרס כי הדרוזים לא יקבלו מחסה בישראל. כדי להבין את גישתו של ג'ונבלאט חשוב להבין שבמידה רבה הוא דיבר לקהלו הלבנוני יותר מכל ציבור אחר. הפוליטיקאי הדרוזי הוותיק, שאביו כמאל נרצח (ככל הנראה) בהוראת חאפט' אל-אסד בשנת 1977, נהג בעשורים האחרונים לשנות את עמדתו כלפי השלטון הסורי באופן תדיר. התפנית האחרונה הייתה בפרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011, אז נקט קו תקיף נגד אסד ובעיקר נגד בן בריתו חזבאללה, אשר חשש שיביא את שדה הקרב לתוך לבנון. על כן, האמירה האחרונה צריכה להיתפש כניסיון של ג'ונבלאט להתנער מפתרונות הכרוכים בעירוב משטר אסד ובפנייה לעזרת ישראל, וברצון להקטין את ממדי הסכנה ולפעול למען השגת הסדר פוליטי שיטיב עם הדרוזים ויסיר את הסכנה מעל לבנון.

הזווית הישראלית טומנת בחובה דילמה כבדת משקל. נציגי העדה הדרוזית זה מכבר פנו לממשלה, ואף לרשות הפלסטינית, בבקשה לסייע ליושבי הר הדרוזים בכל דרך אפשרית. למותר לציין שיש זיקה קהילתית ומשפחתית הדוקה בין הדרוזים אזרחי ישראל לבין הדרוזים בסוריה, זכר למרחב ההיסטורי המשותף בו חיו מאות שנים בטרם חלוקת הסהר הפורה למספר המדינות. הדבר תקף אפילו יותר ליושבי ארבעת הכפרים ברמת הגולן – עין קניא, מסעדה, בקעתא ומג'דל שמס – שהיו סורים באופן רשמי עד 1967 ועדיין רואים עצמם כסורים. מכאן, שישראל רואה בסיוע לדרוזים בסוריה אינטרס אסטרטגי רב-חשיבות לצד חובה מוסרית. עד עתה ישראל נותרה פסיבית בכל הקשור להתערבות במלחמה בסוריה, מלבד לסיוע הומניטארי ותיאום מוגבל עם גורמים מתנגדי משטר ברמת הגולן. צעדים משמעותיים בהר הדרוזים לא נראים כאופציה ריאלית בשלב הזה, שכן הם עשויים לסבך את ישראל בענייניה של סוריה במידה לא רצויה ומסוכנת. לכן נדרשים גורמים מתווכים, בעיקר ארצות הברית דרך ירדן, בשביל לפעול שם.

מעבר לשאלת הר הדרוזים, הדילמה הישראלית העיקרית בשאלה הדרוזית מתקיימת דווקא במרחב אחר – צפון רמת הגולן הסורית. לאחר שהשתלטו על רוב הגולן, המרחב היחידי בסמוך לגבול על ישראל אליו לא הצליחו לחדור המורדים הינו רצועה צרה במורדות המזרחיים של החרמון. בקצה המערבי של אותה רצועה, הנשלטת עדיין בידי המשטר, שוכן כפר דרוזי – חאדר. גם כפר זה נמצא תחת איום מתמשך של כיבוש מצד קבוצות מורדים, אשר בכוחן להפעיל אלימות נגד תושביו ולגרום להם לבקש מקלט במקום הקרוב ביותר – ישראל. הסכנה המרחפת גורמת לישראל לרצות באופן טבעי שהכפר לא ייכבש, אלא שיש לציין נתון חשוב בהקשר זה: אחת הסיבות לעמידותו של הכפר וסביבתו עד כה היא הימצאות גורמי חזבאללה במרחב, אשר פועלים לצד המשטר ואף מבססים שם תשתית לפעולה נגד ישראל, שנגד אחת משלוחותיה פעל צה"ל בינואר כאשר התנקש בג'יהאד מע'ניה ובני לווייתו האיראנים והלבנונים.

מה עדיף לישראל? סילוק המאחז האחרון של חזבאללה ואסד על הגבול הסורי במחיר פליטים דרוזים שיבקשו אצלה מקלט, או שמא התבססות של חזבאללה ברצועה בה הוא אוחז ושמירה על בני העדה הדרוזית בצפון הרמה? נדמה שזו שאלה לא פחות חשובה, הכרוכה באופן ישיר למה שיתרחש בהר הדרוזים, ושעליה ישראל תתקשה לענות.