בשנים האחרונות מתפרסמים לא מחקרים כאלה ואחרים, שנערכו על ידי חברות רציניות המתמחות במחקר של מגמות צרכנים, תופעות ודפוסי התנהגות של המשתמשים ברשתות החברתיות בישראל ובמדינות ערב. המחקרים מתאפיינים לרוב בגרפים מרהיבים וניתוח אלגוריתמים, שמספקים ניתוח כמותי מרתק אודות הגולשים: נשים מול גברים, גילאים, דפוסי צריכה, חלוקה לדתות, לערים, לאזורים, מי חבר של מי ומי עוקב אחר מי. ניתוח כמותי זה, שלא פעם מתבצע בידי חוקרים שעוסקים ברשת אך מעולם לא בילו ולו רגע אחד בגלישה בה, אמנם מאפשר לכולנו ללמוד המון על דפוסי ההתנהלות ועל מגמות כאלה ואחרות, אך יחד עם זאת יש למחקרים אלו מגבלות רבות. ברצוני לפרוס בפניכם את ארבעת המגבלות העיקריות, שיש לזכור תמיד בעת קריאת מחקרים מסוג זה שעוסקים ברשתות החברתיות:

על הפער בין כמות לאיכות
מחקרים אשר נעשים באמצעות תוכנות מחשב הם בעיקר מחקרים על הרשת ולא ברשת.  כלומר, התפוקה תהיה בהכרח כמותית אך לא איכותנית. תוכנות המחשב יכולות אמנם לבחון מאגרי מידע (data base) אדירים בהיקפם, אשר אדם בודד ללא תוכנת מחשב אינו יכול לבחון, אך מאידך אין המחשב יכול להבין אינטואיציות ורגשות אנושיים, אשר חשובים מאוד כאשר באים לבחון תהליכים חברתיים. אחד האתגרים הגדולים כאשר באים לערוך מחקר רשת על הלכי רוח, דעת קהל, רצונות ושאיפות הוא היכולת האנושית להבין מתי קיימת מסה קריטית של רגש אשר יכול להוביל מתחושות למעשים, וממעשים ליכולת להוביל תהליכים ותמורות בסדר גודל משמעותי.

על אינפורמציה ודיסאינפורמציה
הרשתות החברתיות הן כיום הפלטפורמה האינפורמטיבית הגדולה ביותר בעולם, ואי לכך הן גם מהוות במה רחבה לדיסאינפורמציה. כלומר, זו מערכת כאוטית אשר מתקיימים בה שני הקטבים: אינפורמציה אמינה לצד דיסאינפורמציה. החוכמה היא ללמוד איך לחסום את ״הרעש״ – דיסאינפורמציה ומניפולציות מגוונות - ולדעת להוציא את המוץ מהתבן. דבר זה מתאפשר במידה והחוקר נמצא באופן פעיל ברשת לאורך זמן, ומכיר היטב את רזי השיח והמגמות הקבועות, "איי היציבות". רק הנוכחות הקבועה וההמשכיות לאורך זמן מאפשרים את הרגישות לניואנסים ולתנודות בשיח במהלך שגרה, לצד הבחנה במצבי קיצון - שבירת שיגרה, כמו למשל מבצע צבאי או מהפכה. תהליכים של העברת אינפורמציה ודיסאינפורמציה קיימים מחוץ לרשת ובתוך הרשת במינונים שונים, וחובתו של אדם העוסק במלאכה זו ומתיימר לשקף מגמות, היא להכיר את דפוסי הרשת ולהבחין בין מגמה ל"בועה".

הרשת היא כלי תקשורת דו-כיווני: הקשבה מול דיבור
כל גורם, אנושי או ממוחשב, אשר בוחר להשתמש רק בפן אחד של הרשתות החברתיות, הווה אומר רק מקשיב לשיחות (פעילות מודיעינית או מחקרית) או רק מדבר ומשמיע (בדרך כלל פוליטיקאים ואקטיביסטים), מראש מגביל את יכולת התפוקה המרבית שניתן לקבל מכלים אלו. החוכמה היא להשתמש בשתי הפונקציות באופן סימולטני כדי להשיג רווח מרבי. תקשורת חד-כיוונית עשויה להוביל להבנה שגויה ולפרשנות לקויה של המציאות, ולכן מבלי הדיאלוג הדו-כיווני, קרי הקשבה ודיבור, קשה לזקק תובנות מהימנות. שימוש נכון לעומת זאת, מעניק יכולת להעמיק ולברר ברמת דיוק טובה את האינפורמציה המבוקשת.

על תופעות של קיצון ואנומליה
בתקופות לא שגרתיות של התרחשויות דרמטיות בחברה מסוימת, גם השיח ברשתות החברתיות נעשה לא שגרתי ומוקצן, ולכן רמת הסטייה גדולה יותר והסיכוי להיווצרות מיצגי שווא ו"בועות שיח"  הינו גדול יותר. לכן, מתוך ניסיוני כחוקרת רשת למדתי לא להסיק מסקנות נחפזות ולהצביע מיד ובהחלטיות על מגמות בזמן אמת. בחירה זו נובעת מתוך הבנה כי מצב אנומאלי מוביל אנשים לתגובות רגשיות ולא רציונאליות, לדעות מוקצנות ולהצהרות בלתי-מגובשות על כוונות לפעול בדרך מסוימת. כמו בים סוער בו הגלים גבוהים ונוצרות מערבולות לרוב, כך גם מאופיין השיח ברשת בזמן סערה: שיח תוסס, יצרי ורווי תוכן מוקצן לכל הכיוונים. חוקרי רשת המתבססים על תוכנות מחשב, יסיקו כי התופעות האנומליות הן חזות הכל. להבדיל, התנהגות חכמה ואחראית של חוקרי רשת אשר נמצאים בה באופן קבוע, ומכירים את השחקנים ואת מעצבי דעת הקהל, תהיה לחכות עד יעבור זעם ולבחון את המגמות כאשר מתקבלת פרספקטיבה רחבה יותר בשוך סערת הרגשות הציבורית.

לסיכום, הרשתות החברתיות הן הספרייה האנושית הגדולה ביותר הקיימת היום. למרות הכלים הטכנולוגים הרבים והנפלאים המצויים כיום ברשותנו ואשר מאפשרים לנו מחקר מעמיק של דפוסי התנהגות אנושית ברשת, אין הם יכולים עדיין להחליף את עבודת "השטח" היום-יומית ברשתות החברתיות, ואת הצורך בהקשבה ותקשורת בלתי-אמצעית על מנת להבין רצונות, שאיפות ודפוסי הנהגות של בני אדם. שום גרף או טבלה, מעוצבים ומנומקים ככל שיהיה, לא יוכלו להחליף את הקול האנושי, האינטימיות והתקשורת הרציפה. כל אלה מאפשרים לתקשר ולחוש את הדופק של מושאי המחקר המבוקשים, שבמקרה שלי הם אלפי גולשים במזרח התיכון -  פלסטינים, מצרים, ירדנים, סורים, עיראקים, לבנונים, סעודים ולובים, נשים וגברים מכל הדתות וכל המקצועות – שמרכיבים שיח מורכב ומאתגר, דרכו ניתן ללמוד על המתרחש סביבנו מזווית מעניינת במיוחד.