ב-27 פברואר נכנסה לתוקף הפסקת האש בסוריה, כפי שהותוותה בהסכמת שתי המעצמות - ארצות הברית ורוסיה. לא חלפו שעות ספורות מכניסת הפסקת האש לפועל, ומטוסים רוסיים חזרו לתקוף באזור חלב ואדליב, וכך גם כוחות הנשיא אל-אסד, שרואה בכל קבוצות המורדים גורמים טרוריסטיים שיש להכות בהם. לעומתם, ארגוני המורדים המרכזיים 'צבא סוריה החופשית' ו- 'אחראר א-שאם' נמנעו עד כה מלהגיב לתקיפות האוויריות והקרקעיות.

רוסיה מציגה עמדה דואלית ביחס להפסקת האש: מחד, רק התערבותה הצבאית הנחושה והתקיפות האוויריות המוחצות נגד עמדות המורדים הביאו להסכמתם של האחרונים ולהסכמת ארצות הברית, טורקיה וערב הסעודית לתנאי הפסקת האש, שלמעשה נוסחו בהשפעת מוסקבה. מאידך, רוסיה מציגה כי עשתה ויתור גדול בכך שעצרה את המתקפה של הקואליציה הפרו-אסדית לאחר שזו נחלה הישגים בשדה הקרב באזור חלב, וכן מתוקף הסכמתה כי ארגונים המזוהים על ידה כארגוני טרור ישולבו בהפסקת האש. מדובר בפועל כמעט בכל ארגוני המורדים, למעט ג'בהת א-נוסרה ו'המדינה האסלאמית' שאינם נכללים בהפסקת האש וניתן להמשיך בתקיפתם ובשחיקתם. רוסיה מיהרה להפיץ מפת פריסה של ארגוני המורדים, הכוללת הרחבה ניכרת של האזורים בשליטת ג'בהת א-נוסרה (האזור המסומן בירוק) בצפון סוריה ביחס לנתונים המוכרים, דבר המאפשר לה לתקוף באזורים אלו ובמשתמע לפגוע גם בארגוני מורדים אחרים הנכללים בהפסקת האש.

ארצות הברית חתרה להשגת הפסקת אש כדי למנוע מהקואליציה הפרו-אסדית לקבוע עובדות בשטח שתשפענה על עיצובה של סוריה בעתיד, וגם כדי לעצור את זרם הפליטים הגובר על מפתנה של אירופה. כמו כן, ממשל אובמה דבק בעמדתו כי תחילה יש להביא לבלימה עד לכדי הבסה של 'המדינה האסלאמית', הישג חיוני על מנת לעצב את המרחב הסורי מחדש. בנוסף, בראייה אמריקנית הפסקת האש מעניקה הפוגה בלחימה לארגוני המורדים שנמצאים במצוקה בשל המתקפה של הקואליציה הפרו-אסדית ונדרש להם הזמן להתארגנות מחדש ולהתחמשות לקראת המשך הלחימה שעשויה להתחדש במהרה.

בתנאים הקיימים קיים קושי בשמירה על הפסקת האש לאורך זמן. מפת אזורי השליטה של הקבוצות החמושות בסוריה היא מסובכת ומורכבת. נדרש מאמץ מודיעיני מבצעי ממוקד כדי לקיים תקיפות 'בפינצטה' שתפגענה רק בכוחות ג'בהת א-נוסרה, מה גם שכלל לא ברור אם לרוסיה יש את הרצון והיכולת למקד את המאמץ הזה. סביר כי המשך תקיפות אוויריות רוסיות נגד ג'בהת א-נוסרה תגרומנה לפגיעה גם בארגוני המורדים האחרים, ולנטישתם את הפסקת האש. גורם נוסף שיקשה על קיום הפסקת האש הוא הבהרת הרוסים כי לא ישלימו עם ניצול הפסקת האש כדי להעביר נשק ואספקה אחרת למורדים, או לזרימה של מתנדבים חיצוניים נוספים לסוריה והצטרפותם לכוחות המורדים בחסות הפסקת האש.

רוסיה אינה נרתעת מאזהרתו של מזכיר המדינה קרי כי לארצות הברית תכנית חלופית למקרה שהפסקת האש תקרוס. אמנם קיים חשש במוסקבה כי התוכנית האמריקנית כוללת מהלכים בעלי משמעות עבורה: אספקת טילים נגד מטוסים מתקדמים לקבוצות המורדים; הטלת סנקציות כלכליות נוספות נגד רוסיה; כינון אזור ביטחון נקי מכוחות חמושים בצפון סוריה לאורך הגבול הסורי-טורקי, שם ירוכזו הפליטים הסוריים; הכרזה על אזורים אסורים לטיסה למטוסי חיל האוויר הסורי המופעלים על ידי הנשיא אסד; ואולי אף תמיכה אמריקנית בכניסת כוחות ממדינות ערב הסוניות ומטורקיה לשטח סוריה כדי להשתלט על טריטוריות שבשליטת 'המדינה האסלאמית'. טורקיה ובראשה ארדואן, למרות שהסכימה להפסקת האש, מביעה מורת רוח - בעיקר עקב חששה מהתחזקות הכוחות הכורדים בצפון סוריה. עם זאת, טורקיה צפויה לנצל את הפסקת האש עבור אספקת נשק מתקדם לקבוצות אופוזיציה, ולחימה בנתיבי האספקה אל הגורמים הכורדיים.

אפשר לומר בביטחון כמעט מוחלט כי הפסקת האש לא תחזיק מעמד לאורך זמן. גם אם לרוסיה יש אינטרס לכבד את הפסקת האש כדי למנף את הצלחתה הצבאית לכדי גיבוש מתווה מדיני. לעומתם, לבן-בריתם אסד דווקא יש אינטרס לשבור אותה בלי "להיתפס על חם" כדי לשמר את המומנטום הנוכחי.

לכישלון הפסקת האש צפויות ההשלכות הבאות: הרוסים וכוחות הקואליציה הפר-אסדית יחדשו את המתקפה נגד המורדים, עם לגיטימציה לתקוף היכן ומתי שהם רוצים; ארצות הברית תמשיך לממש את תפיסתה האסטרטגית שקודם נדרש להביס את 'המדינה האסלאמית', ותפקיר את שאר השטח הסורי לרוסיה ולקואליציה הפרו-אסדית. בהמשך לתפיסתה עשויה ארצות הברית לעודד פלישת כוח ערבי-סוני וטורקי למזרח סוריה להילחם ב'מדינה האסלאמית' ולייצר מרחב ביטחוני לפליטים הסורים; הטורקים ינצלו את הכאוס ליצירת אזור השפעה בצפון סוריה לאורך גבולם, כדי לצמצם את ההישגים של הכוחות הכורדים.