ים סין הדרומי הוא אחד מנתיבי התעבורה הימית החשובים והעמוסים בעולם. כשליש מהסחר הימי העולמי עובר דרכו, כמו גם מרבית הנפט והגז המיובאים לסין וליפן. בשל חשיבותו הגאו-אסטרטגית, הוא היווה סלע מחלוקת ומוקד למתיחות מתמדת בין סין לבין חמש מדינות החולקות איתה את השטח הימי בשכנות - וייטנאם, הפיליפינים, מלזיה, נסיכות ברוניי וטייוואן.כולן תובעות ריבונות על חלקים שונים מהים, לרבות כ-750 שוניות, ריפים ואיים קטנים שעל-פי ההערכות קיים בהם פוטנציאל גדול להימצאות שדות נפט וגז.

בשנתיים האחרונות עלה הסכסוך רב-השנים מדרגה, לאחר שסין בנתה איים מלאכותיים בסמוך לפיליפינים. הפרויקט הסיני הנרחב עורר חששות כבדים מפני שאיפות טריטוריאלית של סין במקום, ומפני אפשרות לפגיעה בחופש השיט באזור המהווה עורק מסחרי וצבאי חיוני. בשל חשש משינוי במאזן הכוחות, ארצות הברית שלחה לאזור מפציצי B-52 וספינות של הצי האמריקאי על מנת להבהיר לסין שבכוונתה להישאר הכוח המוביל באזור גם "בעשרות השנים הבאות", ושהיא "תטוס, תשוט ותפעל בכל מקום שהחוק הבינלאומי מתיר". מנגד, סין חזרה והדגישה שפניה לשלום, ודרשה מארצות הברית לחדול מלהתערב בו.

ההיסטוריה הסינית נוכחת גם כיום. עדות לכך ניתן לראות בביקורו של ראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג, בעיר הנמל מלאקה שבמלזיה בנובמבר 2015.  על אף שהתקשורת המערבית התעלמה ברובה מהביקור הזה, התקשורת הסינית סיקרה אותו בהרחבה. הביקור הוצג כאגבי ולא מחייב, אך השאלה המתחייבת היא אם האמנם מדובר בביקור תמים או שמא טמונות בו משמעויות עמוקות והצהרה מדינית חשובה מצד הסינים?

בביקורו סייר ראש הממשלה הסיני במוזיאון על שמו של ג'נג-הה, וציין בפני מושל מלאקה שהאדמירל הסיני הביא איתו לפני למעלה מ-600 שנים "זרעים של שלום ושל ידידות" לתושבים המקומיים. גם כיום, טען ראש הממשלה, הקשרים בין סין למלאקה נושאים איתם "פוטנציאל לשיתוף פעולה בתחומי הכלכלה הימית, התרבות והתיירות".

אזכור שמו של ג'נג-הה בהקשר למיקום הספציפי הזה משרת את סין בשני מובנים. ראשית, מיצר מלאקה מחבר את האוקיינוס ההודי עם האוקיינוס השקט. השרידים ההיסטוריים שג'נג-הה הותיר אחריו כבסיס לדגש שסין שמה על קשרי הידידות ארוכי השנים בינה לבין מלאקה, נועדו להדגיש את רצונה של סין לשחזר את קשרי הסחר. גולת הכותרת של ביקורו הייתה בהצהרת ראש ממשלת סין כי ארצו תשמח לסייע למלאקה בבניית התשתיות הדרושות לנמל ימי. נמל זה עתיד להיות אחת הנקודות החשובות בשרשרת הנמלים שסין מקימה לאורך חופי האוקיינוס ההודי, שיהפכו להיות "דרך המשי הימית". זהו פרויקט ענק של דרכי סחר מסין לאירופה ולאפריקה, ביוזמת נשיא סין שי ג'ינפינג.  במובן זה, גויס יורד הים הסיני מהמאה ה-15 למתן גושפנקא היסטורית למדיניות הנוכחית.

שנית, סין מרוויחה ממדיניותה באמצעות המסרים שמועברים על ידה באופן משתמע מפעולותיה. בזירת דרום-מזרח אסיה, האירוע מבהיר למי שייכת "זכות הראשונים" באזור, המתבטאת בזכויות טריטוריאליות בים סין הדרומי; כלפי ארצות הברית, הדגשת מטרות השלום והשגשוג הכלכלי שהביא איתו ג'נג-הה בעבר נועדו להסיר התנגדויות לפרויקט "דרך המשי הימית" וליצור תדמית חיובית לסין (מאמץ שמגובה גם בהלוואות ובמענקים שהיא מחלקת כתמריץ למדינות האזור); בזירה הפנימית, עבור הציבור הסיני אזכורו של ג'נג-הה מסמל את המטרה הגדולה – חזרה של סין לתור הזהב שלה, תקופת שושלת מינג המפוארת מהמאה ה-15.

במשך אלפי שנים התאפיינה מדיניותה של סין בהישענות על ההיסטוריה והמסורת התרבותית שלה. גם אם כיום נדמה שהיא מתנהלת לפי דפוסים מערביים, אין לטעות ולהמעיט בחשיבותה של ההיסטוריה עבורה. אם ברצוננו להבין טוב יותר את מניעיה ואת מטרותיה של סין בהווה, עלינו לבחון לעומק את התנהלותה גם בראי עברה העשיר.