רצח שגריר רוסיה באנקרה נחת בהפתעה על רוסיה, שניכר כי היא נתונה במבוכה, ועד כה מגיבה על האירוע באיפוק. בשלב הנוכחי פורסם שהנושא נמצא בשלבי חקירה. יותר מהכל ניתן לקבוע שהרצח, המהווה תקדים מאז הקמת הרפובליקה הטורקית, הוא בראש ובראשונה מחדל ביטחוני חריג בחומרתו. הנחת העבודה היא שכל שגריר באשר הוא, כסמל של מדינתו, הוא יעד מועדף לפיגוע, אך ככל הידוע היחידים באנקרה שזוכים לאבטחה צמודה הם השגריר הישראלי והשגריר האמריקאי.

עד לפרסום ממצאי החקירה, אפשר להעלות שתי אפשרויות עיקריות ביחס למניע לרצח: (א) פגיעה ביחסי רוסיה-טורקיה, נוכח ההתקרבות המחודשת ושתוף הפעולה בסוריה. אפשרי שלמתנקש היה גם עניין בטרפוד שיתוף הפעולה הרוסי-טורקי-איראני המתהווה בדרך לעיצוב הסדר עתידי בסוריה; (ב) פגיעה ברוסיה על רקע מעורבותה בסוריה.

אם אכן מדובר באפשרות הראשונה - בין אם ההתנקשות בוצעה על ידי גורמי אופוזיציה בטורקיה (הקשורים לתנועת גולן או לגורמים לאומניים קיצונים), ובין אם על ידי גורמים אסלאמיסטיים המתנגדים לפעילות טורקית-רוסית משותפת בסוריה שתומכת במשטר הנשיא בשאר אל-אסד השנוא עליהם - מדובר באירוע חמור המעמיד במבחן את יחסי טורקיה-רוסיה. נתון המחזק כיוון זה הוא שההתנקשות ארעה בפתח ועידה רוסית- טורקית-איראנית, שלא מן הנמנע כי היה עניין בטרפודה מצד מתנגדיה.

אם מדובר באפשרות השנייה, הרי שמדובר בטרור אסלאמי נגד רוסיה בשל מעורבותה בסוריה. זאת גם לא הפעם הראשונה וכנראה גם לא האחרונה שיעדים רוסיים הם מטרה על רקע זה (כמו למשל בהפלת מטוס הנוסעים הרוסי מעל סיני בשנה שעברה). אולם, יש בכך עליית מדרגה בעימות הרוסי-אסלאמיסטי, ואיתות מצד האחרונים כי המאבק לא צפוי להסתיים עם סיומה הרשמי של מלחמת האזרחים בסוריה, ואף לא עם דחיקתה הצפויה של המדינה האסלאמית משם.

לרוסיה, מצדה, חשוב להימנע מהרעת היחסים עם טורקיה ולשמר את שיתוף הפעולה עמה, בפרט על רקע המשבר החמור שהתגלע ביניהן לאחר הפלת המטוס הרוסי והיחסים הטעונים בין השתיים באופן מסורתי. בנוסף, רוסיה מזהה את טורקיה כפרטנר חשוב בהסדר עתידי בסוריה, ובאותה נשימה מעוניינת למנוע עליית מדרגה במתח עם העולם האסלאמי – מגמה שהשלכותיה צופנות איום על ביטחונה הלאומי של רוסיה. על כן, מוסקבה מעדיפה כנראה להציג את האירוע כפרובוקציה מקומית המכוונת לפגוע בהתקרבות הטורקית-רוסית.

מהעבר השני, ההתנקשות בשגריר הרוסי באנקרה גרמה גם למבוכה קשה בקרב גורמי השלטון בטורקיה. אמנם מקבלי ההחלטות מיהרו לגנות ולהתנער מהמעשה, אבל העובדה שהמתנקש היה שוטר במשטרת אנקרה מעלה שאלות לגבי איכות הבקרה על מנגנוני הביטחון במדינה. שאלות מסוג זה עלו ביתר שאת מאז ניסיון ההפיכה הכושל במדינה ביולי, בתגובה לטיהור הנרחב שנעשה בשירות הציבורי בעקבותיה. ניכר שההשפעה של סוגיות אלו אינה מתמצה בזירה הפנימית, והיא משפיעה גם על יחסי החוץ של המדינה. כך, אם בחודשים האחרונים נראה היה שהטיהורים הנרחבים הם בעיקר מוקד למתיחות בין טורקיה למערב, ההתנקשות בשגריר הרוסי מעלה שאלות גם בהקשר רחב יותר.

מאז הניסיון להפשיר את היחסים בין המדינות ביוני האחרון, הן לרוסיה והן לטורקיה יש אינטרס להצניע את הבדלי העמדות ביניהן, שבחלקם עמוקים מאוד. לפחות בטווח הקצר צפוי שההתנקשות תגביר את הנכונות של טורקיה להתגמש אל מול דרישות רוסיות, בעיקר ביחס למתרחש בסוריה. עוד קודם להתנקשות, ניכר היה ששתי המדינות (וגם איראן) הצליחו להגיע למספר הסכמות בנושא, או לכל הפחות ביחס להתפתחויות המיידיות במדינה. נראה שרוסיה מבינים את הצורך של טורקיה בבלימת ההתקדמות של הכורדים הסורים, וטורקיה הבינה את חשיבות הקרב על חלב עבור רוסיה ואיראן. העובדה שהמתנקש אמר שהוא עושה זאת על מנת "שלא ישכחו את סוריה ושלא ישכחו את חלב", שלוותה בניסיון של מקבלי ההחלטות הטורקיים להתנער ממעשיו, תקשה עליהם להשמיע ביקורת נוקבת פומבית נגד רוסיה בעת הקרובה בהקשר הסורי.

כפי שעלה מהמשבר סביב הפלת מטוס הקרב הרוסי על ידי חיל האוויר הטורקי בנובמבר 2015, למתיחות בין טורקיה ורוסיה יש השפעות ברמה הגלובלית, בשל חברותה של טורקיה בנאט"ו. רבים ברשתות החברתיות מיהרו להשוות בין ההתנקשות בשגריר הטורקי באנקרה לבין רצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי ערב מלחמת העולם הראשונה, והחלו להתייחס לאפשרות של מלחמת עולם שלישית. בעוד שבתיאורים אלו יש משום הגזמה, נכון לקחת בחשבון התפתחויות בלתי-צפויות באזור כתוצאה מהאירוע. מכאן, שברור כי גם לישראל יש עניין רב במתרחש בין שתי המדינות. המשבר בין טורקיה ורוסיה בנובמבר 2015, למשל, נתן דחיפה לנורמליזציה ביחסים בין ישראל לטורקיה. כך, על אף העובדה שטורקיה ורוסיה יעשו מאמצים למתן את ההשפעות השליליות של ההתנקשות על היחסים ביניהן, סביר שההתפתחות האחרונה עדיין תתרום להמשך העניין הטורקי בנורמליזציה עם ישראל. לגבי יחסי ישראל-רוסיה, הרי שאלו נוגעים גם לסוגיות שלגביהן לטורקיה אין השפעה של ממש (למשל ההתפתחויות בדרום סוריה והשליטה הרוסית על המרחב האווירי בסוריה), וגם בהקשר זה יש לירושלים ולמוסקבה עניין להמשיך את התיאום ביניהן.