ההגות הצבאית של תאורטיקנים מובילים כקרל פון קלאוזביץ, באזיל הנרי לידל הארט ואחרים, נלמדת בצבאות מודרניים עשרות רבות של שנים. נאסר בן עלי אל-אנסי, מפקד ב'אל-קאעדה חצי האי ערב', החליט להנגיש את הידע הזה למפקדי טרור. התוצאה: קורס מתוקשב בנושא אסטרטגיה צבאית מודרנית מבית 'האקדמיה הצבאית לג'יהאד', שמפורסם בפורומים הקשורים לתנועות הג'יהאד.

המרצה

הקורס

הלימודים באקדמיה ובקורס 'אסטרטגיה צבאית' מיועדים לבעלי ניסיון בלוחמת ג'יהאד, ולבעלי ידע וניסיון באחד או יותר מהתחומים הבאים: טופוגרפיה צבאית, הגנה אווירית, לוחמה נגד טנקים, הנדסה צבאית וחבלה, לוחמת קומנדו ימי, לוחמה כימית, קשר וצבאות זרים. הקורס כולל שמונה שיעורים: אסטרטגיה של גישה ישירה ועקיפה; אסטרטגיה רבתי; ניצחון במלחמה או אי הפסד; המעצמות ועקרונות העוצמה; הטכניקה הצבאית בין 'לוחמת כפתורים' (כלים טכנולוגים בדגש על כלי טייס בלתי מאוישים) ללוחמה קונבנציונלית; עקרונות התמרון הצבאי; עקרונות המלחמה; ושיעור למפקדים בלבד המבוסס על "אומנות המלחמה" של סון טסו. מרבית השיעורים מבוססים על ניתוח עקרונות מרכזיים מהספר "על המלחמה" של קלאוזביץ, ויש בהם גם התייחסות להגותם הצבאית של לידל הארט, האנס מורגנטאו ואחרים.

הקורס נפתח בהסבר על ההבדל בין אסטרטגיה ישירה לאסטרטגיה עקיפה, כשהדגש ניתן על השנייה מתוקף היותה נפוצה יותר במזרח התיכון – במיוחד בכל הקשור ללוחמת גרילה. אסטרטגיה זאת מבוססת על כושר שרידות גבוה של הכוחות הלוחמים ועל מוכנות להילחם לפרקי זמן ארוכים. בשיעורים הבאים ניתן דגש למורל – המוג'אהד – ותכונות האופי הייחודיות שלו, שבמרכזן הנכונות להקרבה עצמית כדי להשיג את מטרות הלחימה. זאת בהשוואה ללוחמים מצבאות מודרניים, שמנהלים 'מלחמת כפתורים' באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים, הפצצות מהאוויר וחימוש מונחה מדויק. עם זאת, הגדרת מטרות הלחימה וגיבושה על בסיס יצירתי שמורים בידי המפקד. הוא צריך להכיר את שגרת הפעולה של כוחות היריב, לקבוע את יעדי הלחימה, לארגן את הכוחות הלוחמים ולתמרן עמם במרחב.

שיעורי בית

פרסום השיעורים מצביע על כמה תופעות שיש לשים לב אליהן בניתוח דפוסי הלחימה של ארגוני ג'יהאד סלפים ובהתמודדות עמם. השיעורים מתכתבים עם השינוי האסטרטגי ואופרטיבי העובר על תנועות הג'יהאד העולמי, ובראשן ארגון 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש), העובר להילחם בשיטות מוסדרות וסמי צבאיות. כולל  מעבר משיטות "פגע וברח" לשיטות לחימה באמצעות יחידות לוחמים גדולות, שחלקן מצוידות גם בטנקים ובנגמ"שים. שינוי זה נובע בראש ובראשונה מעצם הימצאותם של ארגונים, כדוגמת 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש), 'ג'בהת א-נוסרה', 'אנסאר בית אל-מקדס' בסיני, 'בוקו חראם' בניגריה ואחרים בלחימה בזירות שונות. מצב זה מוביל להתפתחות מחשבתית, כמו גם טכנולוגית, המסייעת בהשגת המטרות האידיאולוגיות. משום כך, העקרונות המוצגים בשיעורים יכולים לאפיין את דפוסי הלחימה – האלימים והלא-אלימים – של הארגונים האמורים, המופנים כלפי כוחות היריב ואוכלוסייתו כאחד.

הפרסום בפורומים של הג'יהאד העולמי מדגים כיצד פעילים, תומכים ואף בכירי הארגונים משתמשים בקישוריות ובשיתופיות הבלתי-מוגבלים כמעט של מרחב הסייבר כדי לייצר גופי ידע דינאמיים בתחומים החיוניים לארגוני הטרור: הפצת תעמולה, הנחלת אסטרטגיה צבאית, פיתוח אמצעי חבלה ולחימה, הצפנת טלפונים סלולאריים, האקינג ועוד. השיעורים מוכיחים יותר מכל עד כמה הטרור, מבית היוצר של ארגונים ג'יהאדיים סלפים, הוא אתגר דינאמי המחייב מענה כלל-מערכתי בזירות פעולה מגוונות. אולם בצד פוטנציאל האיום, המעבר לדפוסי חשיבה מערביים-מודרניים, המאפיינים צבאות סדירים וכוחות סדירים למחצה, הופך את הארגונים הללו למטרה נוחה יחסית לפגיעה מצד הכוחות המדינתיים הסדורים שנלחמים נגדם.

כתבה ששודרה בנושא בחדשות ערוץ 10: