תגובת ממשלת ספרד להכרזת העצמאות של קטלוניה, ארבעה שבועות אחרי משאל העם לעצמאות, הייתה חריפה והחלטית. שעות לאחר הכרזת העצמאות הפעילה ממשלת ספרד את סעיף 155 בחוקה -  נשק יום הדין - שמשמעותו שממשלת ספרד יכולה להפעיל את כל האמצעים הדרושים כדי לכפות על קטלוניה לוותר על שאיפותיה. הפרלמנט הקטלאני פוזר, ראש משטרת קטלוניה פוטר, שמונה שרים נעצרו, צו מעצר הוצא נגד נשיא קטלוניה הנמלט וארבעה משריו שקיבלו מקלט מדיני בבלגיה, ונקבעו בחירות בזק לפרלמנט הקטלאני. חריפות התגובה של ממשלת ספרד להכרזה הקטלונית מצביעה על כך שמעבר לרצונה להשאיר את המצב על כנו, ממשלת ספרד רצתה להעביר מסר לחבלי ארץ דומים, דוגמת חבל הבאסקים, על ההשלכות לפעולות דומות מצדן.

תגובתן של מעצמות אירופה הייתה חדה לא פחות. בעוד שמשאל העם הוגדר על ידי האיחוד האירופי כסוגיה ספרדית פנימית, הכרזת העצמאות גררה גינויים מכל רחבי היבשת. האיחוד האירופי הצהיר שהוא אינו מכיר במדינה קטלאנית ושהשיח הדיפלומטי יתקיים בעתיד מול ספרד בלבד. בריטניה הכריזה שהיא לא מכירה ולא תכיר בהכרזת העצמאות הקטלאנית שכן היא מתבססת על הצבעה לא חוקית. צרפת הביעה תמיכה בצעדיה של ממשלת ספרד וגיבתה את מאמציה להחיל את שלטון החוק בקטלוניה. גם גרמניה נמנעה מלהכיר במדינה קטלאנית וביקשה משני הצדדים לפתור את הקרע באמצעות דיאלוג. איטליה הצהירה שאינה מכירה ולא תכיר בהכרזה החד צדדית של קטלוניה לעצמאות. גם ממשלת בלגיה, שהציעה מקלט מדיני לממשלת קטלוניה היוצאת, הצהירה שמדריד הייתה ונשארה בת השיח הדיפלומטי היחידה.

קשה לומר שהתגובה של הקהילה האירופית למהלך הקטלאני מפתיעה. מאז המשבר הכלכלי ב-2008 ניתן לראות התעוררות של תנועות בדלניות ברחבי האיחוד. חלקן בקרב מדינות וחלקן בקרב אוכלוסיות בחבלי ארץ בתוך מדינות. אף על פי שסקוטלנד הצביעה במשאל העם ברוב דחוק על הישארות בבריטניה, ההחלטה על הברקזיט (שאליה מרבית הסקוטים התנגדו) עשויה לשנות את התמונה. במקום להידחף לברקזיט בניגוד לרצונם, עשויים תושבי המדינה לקיים משאל עם נוסף בשנה הקרובה במטרה להישאר באיחוד האירופי. באיטליה הצביעו המחוזות ונטו ולומברדיה, בעד הרחבת האוטונומיה במחוזותיהן. בבלגיה, בה מאז 2008 פועלת ממשלת מעבר, קיימת תסיסה פוליטית וחברתית שמעודדת תנועות לאומיות אנטי-בלגיות השואפות להיפרד מבלגיה. עיקר התסיסה הבדלנית מגיעה מפלנדריה העשירה והמתועשת. הפלמים שואפים להתנתק מולוניה הענייה ופועלים להרחבת האוטונומיה הכלכלית והפוליטית של חבל הארץ.

פלנדריה איננה יוצאת דופן במובן זה. קטלוניה, חבל הבאסקים, סקוטלנד, בוואריה, ונטו ולומברדיה הם חבלי ארץ עשירים הרבה מעבר לממוצע במדינותיהן. לפי נתוני האיחוד האירופי, גובה התמ"ג לנפש עומד על 27,600 אירו בקטלוניה לעומת 23,200 בספרד כולה (פער של כ-19%),  בחבל הבאסקים תמ"ג לנפש עומד על 30,800 אירו (פער של כ-33%). בפלנדריה עומד התמ"ג לנפש על 37,300 אירו לעומת 36,600 בבלגיה. בגרמניה, בה התמ"ג לנפש הוא 37,100 אירו, שואף חבל בוואריה לעצמאות עם תמ"ג לנפש בגובה 43,100 אירו (פער של כ-16%). באיטליה, מחוזות ונטו (30,800 אירו תמ"ג לנפש) ולומברדיה (35,700 אירו תמ"ג לנפש) הם חבלי ארץ מבוססים הרבה יותר מממוצע במדינה (תמ"ג לנפש 27,100 אירו). הפערים הללו מביאים לכך שיש פער משמעותי בין המיסים שמשלמים תושבי חבלי ארץ אלה לבין השירותים הציבוריים שהם מקבלים בתמורה. מצב זה הוא כר פורה לפעילותן של תנועות בדלניות.

מחקרים העוסקים בנטייה לבדלנות של חבלי ארץ (Secessionism) מצביעים על מתאם חזק מאוד בין הנטייה להפרדות חד צדדית לבין מצב כלכלי משופר של האזור הבדלני. הפערים הכלכליים בין האזורים השואפים לעצמאות לבין שאר המדינה, מולידים לאורך זמן תודעה פוליטית שונה ביחס למספר רב של סוגיות: מדינת רווחה, מיסוי, סובסידיות ומדיניות הגירה לאומית. מה שמעודד נטיות לפרישה הוא עושר יחסי של האזור הנוטה לפרישה, מאחר שאזורים עשירים אינם זוכים לסובסידיות והטבות בדומה לאזורים אחרים, דבר שמוליד אינטרסים פוליטיים שונים מהמדינה. הלגיטימציה שמקבלות תנועות לעצמאות לאומית במצב זה מאפשרות לה להציב בפני מדינת הלאום אולטימטום - עצמאות או הרחבת האוטונומיה הכלכלית והשליטה במיסים.

על רקע הזעזועים שהתחוללו ביבשת בשנים האחרונות, ובמיוחד בשל המיתון הכלכלי, לא נראה שמשאל העם הקטלאני צפוי להיות האירוע האחרון מסוג זה. הישנותו בחבל ארץ נוסף עשוי להוביל את הקהילה האירופית לעבר משבר כלכלי נוסף. התגובה ההחלטית של הקהילה האירופית מבטאת חששה מתגובת שרשרת של מהלכי פרישה בדלניים כתוצאה מהמיתון הכלכלי הממושך. מהלך שכזה, על פי הערכות, יוביל למשבר כלכלי עצום בהיקפיו. הנזק הכלכלי והמדיני שצפוי להיגרם על ידי גל של הכרזות עצמאות מביא לכך שהקהילה האירופית נוקטת גישה חריפה כלפי התופעה באמצעות גינוי פומבי ודחיית קבלה עתידית של אותם חבלי ארץ פורשים לאיחוד האירופי.

***ענבל גת היא סטודנטית לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ומתמחה בתכנית אירופה במכון למחקרי ביטחון לאומי; יותם רוזנר הוא חוקר ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי