המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) קיים ב-18 בדצמבר כנס בנושא אנרגיה עם דגש על גז טבעי בישראל ובארה"ב, לאור השינויים הנוכחיים המתרחשים בשוקי האנרגיה בעולם. הכנס נערך בשיתוף עם בית הספר למשפט של אונ' קולומביה, ונטלו בו חלק דוברים מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ' קולומביה, אונ' הרווארד, המרכז הבינתחומי בהרצליה, Institute for the Analysis of Global Security, חברת דלק קידוחים וחברת אבנר חיפושי נפט, חברת Israel Energy Initiatives, מחלקת המדינה האמריקנית, IHS, קבוצת BG, אוניברסיטת ניקוסיה ואוניברסיטת תל אביב. בכנס נשאו דברים גם שאול צמח, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, והשר נפתלי בנט. ארבעת הפאנלים שנערכו דנו, על פי הסדר, בעלייה בשימוש בפצלים בארצות הברית, בפוטנציאל מקורות האנרגיה בישראל, באסטרטגיות לחיפוש גז טבעי בישראל, ובהשפעת הירידה שחלה לאחרונה במחירי הנפט.
הדוברים בפאנל הראשון ציינו את קצב ההתפתחות המהיר של תעשיות פצלי הנפט והגז בארה"ב, והציגו נתונים לשני התחומים. הדיון היה רב-ממדי והקיף השלכות מסחריות, פוליטיות וסביבתיות שיש לתנופת תעשיית הפצלים בארה"ב. מייקל ג'ררד מבית הספר למשפט של אונ' קולומביה, הקדיש תשומת לב מיוחדת לסיכונים הסביבתיים שמייצרים קידוחים הידראוליים, ולהשפעה שעשויה להיות לתנופת תעשיית הפצלים על שינויי אקלים. חברי הפאנל דנו גם בתזה הגורסת שעלייה בהפקת נפט אמריקני תוביל לירידה במעורבותה של ארה"ב במזרח התיכון.
בפאנל השני הציג מנכ"ל אבנר חיפושי נפט גדעון תדמור, סקירה על התפתחות תעשיית הגז בישראל וכמויות עתודות הגז במדינה. הרולד וינגר, מחברת Israel Energy Initiatives, התמקד בפוטנציאל לפיתוח פצלי שמן בישראל וציין את הפוטנציאל הגדול להפקת פצלי שמן במדינה.
נפתלי בנט פתח את דבריו בציון התנגדותו לפתרון שתי המדינות, ובאומרו שלעולם לא ימסור שטחים לערבים. הוא הוסיף וציין את החשיבות שיש להסרת חסמים בירוקרטים במטרה להבטיח שאספקת הגז של ישראל תוכל לזרום בחופשיות. שאול צמח הציג גם הוא עובדות ונתונים בנוגע לתעשיית הגז בישראל, ודיבר על הצורך של ממשלת ישראל לנסח ביתר בהירות את חזונה לפיתוח שדות הגז, לרבות הגדרת סדרי העדיפויות שלה בייצוא הגז. צמח הביע את עמדתו בנוגע לרמת המחירים שהוא סבור שהיא נכונה עבור תעריפי הגז לשימוש ביתי, והבהיר גם מה עמדתו לנוכח הרכישה המקומית של תעשיית הגז במטרה לדרבן יצירת מקומות עבודה. צמח הוסיף כי ישנה עדיפות לייצוא הגז למדינות שכנות כמו ירדן ומצרים.
עמוס הוכשטיין, המתאם והשליח המיוחד לענייני אנרגיה בינלאומיים במחלקת המדינה האמריקנית, הצהיר שלישראל יש יתרון תחרותי בשוק הגז המקומי מכיוון שגז טבעי שאינו מהאזור יהיה יקר יותר. עם זאת, בשוק בינלאומי יתרון זה נעלם בשל עלויות ההובלה. גם הפאנל השלישי הגיע להסכמה שהשווקים המקומיים צריכים לקבל עדיפות בכל הנוגע לייצוא הגז של ישראל.
הפאנל הרביעי דן בהשפעת הירידה במחירי הנפט על ארה"ב וישראל. פרופ' ערן ישיב מאונ' תל-אביב הציג רקע כללי על הסיבות לירידה הנוכחית במחירים, ואילו עמוס הוכשטיין גרס שאין מחיר אחד שישיג נקודת איזון עבור יצרני פצלי הנפט האמריקנים, משום שכל באר היא מקרה שונה.
בהמשך, טען יוסי אבו מדלק קידוחים שמחירי נפט נמוכים לא ישפיעו בסופו של דבר על שדות הגז של תמר ולוויתן, משום שמחיר מכירת הגז מתמר לחברת החשמל בישראל מתבסס על ה-CPI האמריקני ולא על 'נפט ברנט'. יתרה מכך, הייצוא מתמר ולוויתן יתבסס אמנם על תעריפי נפט ברנט, אולם הקשר בין המחיר של הגז למחיר הברנט יהיה עקומת S , שתכלול מחיר רצפה ותגן על האינטרסים של שותפי תמר ולוויתן כאשר המחירים יהיו נמוכים. עודד ערן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי דיבר על האפשרות לקשר את הגז שבחופי עזה למערכת הישראלית, כדי להפחית את עלות ההובלה, ועל חשיבות הגז לסוגית המים האזורית בעקבות הירידה בעלויות ההתפלה.