הרצאת אורח - חידושים טכנולוגיים במבצעי טרור מאת פרופ' אדם דולניק

ב-13 בספטמבר 2010 התקיימה במכון למחקרי ביטחון לאומי הרצאה של פרופ' אדם דולניק על מגמות של חדשנות עולמית בטרור, במוקדה זיהה את התנאים והגורמים בהם חדשנות כזו נוטה להתרחש, תוך הצגת המאפיינים המובהקים של ארגוני הטרור החדשניים במיוחד.

בהרצאתו פרש פרופ' דולניק את משנתו כי חדשנות בקרב ארגוני טרור נוטה לנבוע דווקא משמרנות. לשיטתו, ספרות הטרור יצרה עד כה שני מודלים המגדירים חדשנות: הראשון, המודל העסקי, מניח כי ארגוני הטרור חושבים בצורה עסקית ולפיכך שואפים להשיג טכנולוגיות חדשות מתוך מטרה לשדרג ולחדש את האמל"ח ואת מתווה מתקפותיהם. השני, המודל האמפירי, בו דולניק מצדד, מניח כי ארגוני טרור נוטים להיות שמרנים בתחום הטכנולוגיה, ולפיכך חדשנותם מתבצעת כמענה לאילוצי התקדמות טכנולוגית של אויביהם, כזו המאיימת על יכולתם לפעול. להבנת דולניק חדשנות בטרור באה לידי ביטוי בתחום האמל"ח; בשיפור בהעברתו והסתרתו; בתקיפות מתואמות ובשימוש במתווי פעולה מורכבים. בין המניעים לחדשנות בקרב ארגוני הטרור ניתן על פי דולניק למנות את תגובת הארגון למאמצי הלחימה בטרור של כוחות הביטחון; רצון פנים ארגוני; גורם ההפתעה; אידיאולוגיה; תחרותיות והשגת יעדים פוליטיים.

השוני בטבעה של החדשנות בקרב ארגוני הטרור השונים בא לידי ביטוי במספר היבטים כדוגמת הדינאמיקה הפנים ארגונית, תהליך קבלת ההחלטות, ההתנהלות הכוחנית והפוליטית מול הרשויות, יחסי הכוח והתחרות עם ארגוני טרור מקבילים ואחרים, ובבחירת אמצעי הלחימה. דולניק מצביע על כך שקיים הבדל בין ארגונים אשר בוחרים לפעול בחדשנות כריאקציה לאתגר מבחוץ, לבין ארגונים שבוחרים בנתיב של חדשנות כחלק מהאידיאולוגיה והמטרה שלהם. הוא מבקש להסב את תשומת ליבנו להתנהלות המחזורית של ארגוני הטרור בה קיים מרכיב של "המצאת הגלגל מחדש" ובו הארגונים למעשה מחדשים פחות ומציגים אסטרטגיות וטכניקות מהעבר בקונטקסט ובתנאים סביבתיים שונים.

בניסיון לבנות תרחיש עתידי של התנהגות טרוריסטית, שתבקש לעשות שימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, עלינו לשקלל את נכונותו של ארגון ליטול על עצמו סיכונים מבצעיים ו/או לוגיסטיים הכרוכים בהשגתו, ואת המשאבים הכספיים העומדים לרשותו. כך למשל, הכישלונות החוזרים של ארגון הטרור היפני אום שינריקיו (   Aum Shinrikyo ) בשימוש יעיל בנב"ק, וההצלחות המעטות שכן הושגו על ידי ארגוני טרור שונים, שעשו שימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, מעידים כי אין באפשרותו של נשק זה  להרג לגרום להרג המוני, יעד שעומד במרכזו של המאמץ להשיגו. בנוסף, עלויות ייצורו ואחזקתו של נשק כזה עולות עשרות מונים על המשאבים המוגבלים והדלים העומדים לרשותם של ארגוני הטרור, דבר אשר ימנע מרובם המכריע מלהשקיע את משאביהם בסוג נשק אשר הצלחתו ממילא אינה מובטחת ומחיר השימוש בה יקר ומסוכן לקיומם הרבה מעבר לתועלת הצפויה להם מבחירה זו. 

---